הנגיד אמיר ירון: לא יהיה מנוס מהעלאת מסים - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנגיד אמיר ירון: לא יהיה מנוס מהעלאת מסים

בהופעתו בפני הממשלה אמר הנגיד כי תחזיות הגירעון של משרד האוצר "רחמניות" ■ בבנק ישראל מעריכים: אם לא יבוצעו צעדים מתקנים, הגירעון יטפס ל-4.5% מהתמ"ג – וגם זאת רק אם יתממשו ההנחות האופטימיות על הצמיחה והאבטלה, ואם לא יהיו אירועים ביטחוניים משמעותיים

52תגובות
נגיד בנק ישראל, אמיר ירו
אמיל סלמן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר בישיבת הממשלה היום (ב') כי לממשלה כנראה לא תהיה ברירה אלא להעלות מסים – כדי להתמודד עם הגירעון המבני הגדול בתקציב המדינה. התמונה התקציבית הנוכחית "מדאיגה", טען הנגיד, וההתמודדות עמה צפויה להיות "מאתגרת".

חשוב שהממשלה תתייעל בהוצאותיה, ותבטל הטבות מס שאין להן הצדקה כלכלית או חברתית, אמר ירון. עם זאת, הוסיף, "גודל הפערים הפיסקליים שהממשלה ניצבת בפניהם רחב ככל הנראה ממה שצעדים מסוג זה יוכלו לתת לו מענה, ולכן לממשלה כנראה לא תהיה ברירה והיא תצטרך גם  להפגין נחישות ולהעלות את שיעורי המס".

2019 התחילה ברגל שמאל

לדברי הנגיד, הצעדים שהציג משרד האוצר לצמצום הגירעון חשובים – גם אם צנועים נוכח גודלו של הגירעון המבני. "אף שברור כי עיקר האתגר יוצב לפתחה של הממשלה הבאה, טוב שממשלת המעבר פועלת כעת, בכלים הזמינים לה, כדי למתן את הגירעון", אמר הנגיד, לפי הודעה שפירסם בנק ישראל. "חשוב שצעדים אלה יאושרו וייושמו, כדי לסמן לשווקים שקובעי המדיניות מתחילים להתמודד עם הגירעון שתפח. אם הצעדים לא יאושרו, הדבר יעביר מסר שלילי לשווקים".

לדברי ירון, תקציבי 2020-2019 מתאפיינים בכך שההתחייבויות בצד ההוצאה גבוהות מההכנסות המתמשכות של הממשלה – ומצב זה מכונה גירעון מבני. הגירעון בפועל השנה צפוי להיות 3.5%-4% מהתמ"ג, ו"זוהי רמת גירעון גבוהה מאוד בהשוואה בינלאומית, גם כאשר מתחשבים בגידול האוכלוסייה המהיר יותר בישראל".

ירון אף טען כי תחזיות הגירעון של משרד האוצר "רחמניות", כדבריו, מפני שהן מניחות כי התוכניות החברתיות שאישרה הממשלה כהוראות שעה ייפסקו, וכמותן ההוצאות בגין הסכמים קואליציוניים ותוכנית מחיר למשתכן. לכל אלה עלות של יותר מ-6 מיליארד שקל בשנה, אמר ירון. עוד מתבבסת תחזית התקציב שפירסם משרד האוצר על כך שהקיצוצים הרוחביים שתוכננו ל-2021, בסך כ-5 מיליארד שקל, ימומשו במלואם, בלא צורך בתוספות תקציב חלופיות, וכן שתקציב הביטחון כמעט ולא יגדל נומינלית עד 2022.

"משום כך, בהנחות ריאליות, הגירעון הצפוי ללא צעדים מתקנים הוא מעל 4.5% מהתוצר, וגם זאת בהנחה האופטימית שלאורך כל התקופה התוצר יגדל בהתאם לפוטנציאל, ששיעור האבטלה יישאר ברמתו הנמוכה היסטורית, ושלא נתמודד עם אירועים ביטחוניים משמעותיים", אמר הנגיד. לדבריו, אם הנחות אלה לא יתממשו, "הגידול בהכנסות יהיה נמוך מהצפוי בתחזית זו, והגירעון יאמיר".

משה כחלון
עופר וקנין

לטענת הנגיד, "אם תוואי הגירעון לא יתוקן על ידי הממשלה בהקדם, יחס החוב לתוצר, שעלה ב-2018, צפוי לעלות ליותר מ-65% כבר ב-2022. אמנם לפני מספר שנים ישראל כבר שהתה ביחס חוב-תוצר כזה, אך צריך להבין שיש הבדל גדול בין ירידה, למשל, מרמה של 70% ל-65%, לעלייה מרמה של 60% לאותם 65%, בעיקר כשלא מסתמן תוואי אמין לצמצום נטל החוב בהמשך.

"השווקים הפיננסיים מייחסים משמעות למגמה של השינויים בחוב. לעלייה כזו עלולה להיות השלכה כואבת על נטל הוצאות הריבית של הממשלה ועל האמון של משקיעים במשק. נזכיר שוב שהאומדנים לגירעון ולחוב שהוצגו חושבו תחת ההנחה שהמשק ימשיך לצמוח בקצב הפוטנציאלי, והם יגדלו לאין ערוך במקרה של האטה, ולו מתונה, בצמיחה. יתר על כן, מכיוון שהגירעון הנוכחי הוא מבני, עליית יחס החוב לתוצר לא תיעצר ב-65%, אלא תמשיך עד שהמדיניות תתוקן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#