תוכנית האוצר: קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה ומיליארד שקל מחברות הביטוח - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוכנית האוצר: קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה ומיליארד שקל מחברות הביטוח

משרד האוצר פירסם את הצעדים המתוכננים להפחתת הגירעון בתקציב ■ התוכנית מתפרשת על פני שלוש שנים - אך רחוקה מלקרב את הממשלה ליעד הגירעון שהציבה לעצמה

51תגובות
משה כחלון
עופר וקנין

משרד האוצר מפרסם היום (ה') את רצף הצעדים שהוא מעוניין לבצע כדי להפחית את הגירעון בתקציב. במלים אחרות – זהו זמן התשלום על רצף ההתחייבויות שלקחה על עצמה הממשלה בארבע השנים האחרונות, בין אם דרך ההסכם עם גמלאי מערכת הביטחון או באמצעות הרפורמה בצהרונים וההסכם להעלאת קצבאות הנכים.

הצעדים יתפרשו על פני שלוש שנים - והם רחוקים מלקרב את הממשלה ליעד הגירעון שהציבה לעצמה - בגובה 3%-2.5% בשנים אלה. כל מטרתם היא להפחית את הגירעון החזוי ב-0.2%.

אם נכון לעכשיו, הגירעון החזוי במסגרת תוכניות הממשלה הוא 4% בכל שנה ב-2020 ו-2021 - התוכנית של האוצר תפחית אותו ל-3.8% בלבד. בדרך זו ניתן להבין את גודל המשימה שתעמוד בפני הממשלה שתושבע - בהנחה שראש הממשלה לא יחליט להוביל את מדינת ישראל למערכת בחירות שלישית ברציפות. זאת, מכיוון שהקיצוץ שתצטרך ממשלה זו לבצע יהיה גבוה פי חמישה מהקיצוץ שמדובר עליו עכשיו. כפי שהגדירו זאת גורמים באוצר, "לא מדובר על פתרון לבעיית הגירעון אלא על פלסטר. ניסיון להתחיל לסמן את הכיוון אליו אנו הולכים. החוק מגדיר יעד גירעון של 2.5% והדרך לשם ארוכה. אבל הכיוון הוא חשוב מאוד".

צמצום הוצאות מפעל הפיס והעלאת המיסוי על רכבים ירוקים

התוכנית שיציג משרד האוצר ביום ראשון מדברת על קיצוץ רוחבי בתקציב כלל משרדי הממשלה, בגובה של 1.15 מיליארד שקל, שיתבצע כבר השנה. הקיצוץ נועד ברובו לצורך הזרמת כספים למה שבאוצר מגדירים כ"בעיה ביטחונית חסויה". בנוסף, שליש ממנו, כ-350 מיליון שקל, נועד לפתור את הצורך בהמשך סבסוד הרפורמה בצהרונים שעליה הכריז שר האוצר משה כחלון לפני שנתיים.

ב-2020 צפוי קיצוץ גבוה יותר, של 3.25 מיליארד שקל. בשנה זו הקיצוץ יורכב שוב מקיצוץ רוחבי בתקציב משרדי הממשלה בגובה של 3.15 מיליארד שקל; מהעלאה במיסוי של חברות הביטוח בגובה של מיליארד שקל;  מצמצום בהוצאות מפעל הפיס בגובה 150 מיליון שקל; מהעלאת המיסוי של חומרים ממיסים המשמשים בייצור חומרי בערה או נמהלים בדלקים, שתכניס 450 מיליון שקל; ומהעלאת המיסוי על רכבים ירוקים בגובה של 550 מיליון שקל.

דוכן מפעל הפיס
עופר וקנין

גורמים באוצר ביקשו להדגיש כי תוכנית העלאת מיסוי הרכבים הירוקים נבנתה כך שהיא תפגע קודם כל ברכבי היוקרה הירוקים – בעוד המיסוי על הרכבים הירוקים העממיים ישאר בערכו הנומינלי הנוכחי.

ב-2021 הקיצוץ יסתכם ב-2.75 מיליארד שקל. בשנה זו הקיצוץ לא יכלול את העברת הכספים מחברות הביטוח לביטוח הלאומי שהינה מהלך חד פעמי, ומצד שני העלאת המיסוי על רכבים היברידיים תניב כבר כמיליארד שקל.

ההכרזה על הקיצוץ בשנים 2021-2020 נובעת מפיזור הכנסת ויציאה לבחירות. אילולא מערכת הבחירות, האוצר היה משלב את תוכנית הקיצוץ לשנים אלו בתוכנית התקציב שהוא היה מציג לממשלה בחודש יולי, מתוך ניסיון להעביר אותו עד לסוף 2019. עם זאת, תקופת המעבר מגבילה את ביצוע הצעדים שהאוצר היה מעוניין לעשות כדי לצמצם פערים, לאור היעדר היכולת לבצע את הליכי החקיקה הנדרשים לצורך זה. הרעיון של מיסוי חברות ענק בינלאומיות הפועלות בישראל, דוגמת גוגל או פייסבוק – שיכול היה להביא לצמצום הגירעון – כרוך במהלך חקיקה שאינו אפשרי בימים אלו.  

מגרש מכוניות למכירה בנמל אילת
מורי חן

"חברות הביטוח לא יוותרו"

המהלך שמקדם האוצר, לגבייה של כ-3 מיליארד שקל מחברות הביטוח, עורר לא מעט תרעומת בקרב החברות. מי שנפגע בתאונת דרכים, במיוחד אם תאונת הדרכים היתה אגב עבודה ולכן מוכרת כתאונת עבודה, יכול לתבוע את הפיצוי המגיע לו משני גורמים שונים: המוסד לביטוח לאומי וחברת הביטוח (שלו או של מי שפגע בו).

מאחר שיש שני אחראים לתשלום הפיצוי, היה צריך לקבוע את חלוקת האחריות ביניהם. החלוקה ההיסטורית שנקבעה היתה כזאת ששירתה את חברות הביטוח הפרטיות: חברות הביטוח מחשבות את הפיצוי על הנזק שמגיע לנפגע תאונת הדרכים, מפחיתות ממנו את מה שהביטוח הלאומי שילם לנפגע — ומשלמות רק את ההפרש. כלומר, בפועל חברות הביטוח משלמות רק חלק קטן מסכום הנזק, כי את היתרה הן מפילות על כתפי הביטוח הלאומי.

הבעיה היא שחובת הביטוח המלאה היא קודם כל של חברות הביטוח, במסגרת ביטוח החובה שהן מוכרות לבעלי המכוניות. לא זו בלבד, אלא שזו חובת ביטוח רחבה ונדיבה במיוחד, שאינה מוגבלת בסכום. משמעות הדבר היא שנפגע בתאונת דרכים יכול לתבוע גם נזק תיאורטי של מיליוני שקלים רבים מחברת הביטוח הפרטית שלו. מכאן, שההתחמקות האלגנטית של חברות הביטוח, שחוסכות לעצמן חלק גדול מתשלום הנזק בגלל נדיבותו של הביטוח הלאומי, אינה במקומה - והיא הופכת את הביטוח הלאומי לפראייר של חברות הביטוח.

לכן ניתנה לביטוח הלאומי זכות השיבוב — הזכות לתבוע חזרה מחברות הביטוח את התשלומים שחסכו לעצמן. זוהי זכות חוקית ייחודית, ששמורה רק לביטוח הלאומי, והיא נועדה להחזיר את הדברים לסדרם.

בהסכמים בין הביטוח הלאומי לחברות הביטוח סוכם כי הן יעבירו באופן קבוע לביטוח הלאומי אחוז מהפרמיות של ביטוח רכב חובה - וכך הן עשו. באוצר גילו כי החברות מעבירות מעט מדי, אולם הן מעבירות את מה שסוכם.

"לאוצר יש עימות עם הביטוח הלאומי כי האוצר חייב לביטוח הלאומי לא מעט כסף, אז עכשיו הם מנסים להכניס את חברות הביטוח למרות מה שסוכם איתם לקלחת הזאת", ציין בכיר באחת מחברות הביטוח.

בסיכומים האחרונים בין האוצר לחברות הביטוח, שבחנו את גובה האחוז מהפרמיה של ביטוח החובה שאמורות חברות הביטוח להעביר לביטוח הלאומי, נקבע שיעור של 8%-7%. אולם כרגע האוצר דורש כי החברות יעבירו לו 9.4%. "חברות הביטוח לא יוותרו, הן בגלל התשלום הרטרואקטיבי והן בגלל שהאוצר גובה יותר מדי. בסופו של דבר, אם החברות יראו כי הסכומים גבוהים מדי, הם יגולגלו למבוטח". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#