ישראל הופכת למעצמת פודטק: "רוצים חברות כמו מובילאיי או צ'ק פוינט שיחוללו מהפכה עולמית" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל הופכת למעצמת פודטק: "רוצים חברות כמו מובילאיי או צ'ק פוינט שיחוללו מהפכה עולמית"

בכיר בתנובה, שהובילה את התאגיד הזוכה במכרז חממת המזון: "נהפוך את קרית שמונה והצפון למרכז פודטק עולמי, כפי שבאר שבע היא בירת הסייבר. נשקיע מיליארד שקל ב-40 סטארט-אפים" ■ מנהל רשות החדשנות: "כל הקניין הרוחני מהחממה יישאר בישראל"

17תגובות
חנוכת רובע הפודטק בקרית שמונה, 2019
רותם גולן

תאגיד המזון ספארקס פוד טק, בהובלת תנובה, זכה במכרז חממת המזון והחקלאות (פודטק) של רשות החדשנות. התאגיד כולל את חברת המשקאות טמפו, ואת קרנות ההשקעה OurCrowd ו-Finistere האמריקאית המתמחה בתחומי מזון וחקלאות. התאגיד גבר על תאגיד מזון אחר, שהובילה קרן JVP בראשות אראל מרגלית - בעיקר בזכות ההבטחה שישקיע עד מיליארד שקל בחממה ובחברות שיוקמו בה.

בכיר בתנובה אמר ל-TheMarker לאחר הזכייה כי "סך כל ההשקעות המתוכננות לעשר השנים הבאות בחממה ובחברות שיוקמו בה יגיע לסכום של בין 800 מיליון שקל למיליארד שקל, מהם 210 מיליון שקל התחייבות שנדרשה במכרז, מימון עודף שעליו התחייבנו ומעליו מימון אופציונלי. תלוי כמובן כמה חברות יוקמו. אנחנו שואפים להקמה של יותר מ-40 סטארט-אפים בתחומי המזון והחקלאות". לדבריו, חנן שניידר ינהל את החממה מטעם התאגיד, ולו ניסיון בתחום המדיקר. את החממה ילוו מדען ראשי, מנהל שיווק ויועץ מדעי מתחומי המזון.

הבכיר הוסיף כי החזון של הקבוצה הוא להפוך את קרית שמונה והצפון למרכז פודטק עולמי, כפי שבאר שבע היא בירת הסייבר של ישראל. "אנחנו רוצים להוציא חברות כמו מובילאיי או צ'ק פוינט שיעשו שינוי ברמה עולמית. די בשלוש חברות כאלה כדי לשנות את תפישת החדשנות והטכנולוגיה בתחום שרשרת המזון, מהחקלאי ועד למזלג", אמר.

לדבריו, כחלק מההשקעה בחממה תמשיך תנובה באסטרטגיה של מיקוד במזון איכותי, המכיל פחות שומן טראנס, סוכר ומלח. ארבע החברות מחזיקות בחלקים שווים בקבוצה, ולהן ניסיון של חברות בינלאומיות, כפפסיקו והייניקן שאליהן קשורה טמפו. ברייטפוד, המחזיקה בתנובה, תוכל לפתוח עבור חברות החממה שוק של 1.4 מיליארד צרכנים.

אייל מליס
עופר וקנין

להדפיס סטייק בחממה

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, אמר כי "חממת ספארקס פוד-טק נשענת על שותפות חזקה של ארבעה גופים בעלי יכולות משלימות: תנובה וטמפו, שתי חברות תעשייתיות גדולות בתחום המזון והמשקאות; יחד עם קרן Finistere המתמחה בהשקעות בתחומי המזון והחקלאות; וקרן OurCrowd, שלה ניסיון רב בהשקעות בחברות הזנק".

אפלבום הוסיף כי הבחירה בספארקס פוד-טק התבססה בין היתר על הניסיון העשיר של השותפים והצוות שיובילו את החממה בניהול, השקעות ותמיכה בחברות טכנולוגיות בתחום המזון. לדבריו, השילוב הייחודי של בעלי המניות צפוי לתת דחיפה נוספת למערכת החדשנות בכלל ובאזור נפת צפת בפרט, ולהביא ערך מוסף גבוה לחברות הזנק בתחום המזון. זאת, בין היתר על ידי גישה למתקני ייצור, מעבדות, מומחים טכנולוגיים ועסקיים, שותפים אסטרטגיים והשקעות המשך. במהלך שמונה שנות החממה תשקיע בה הממשלה כ-100 מליון שקל. החממה תתמקד במזון ובדיגיטציה שתשרת בעיקר מזון.

באילו תחומים יעסקו בחממה?

מעבדת פוד-טק

אפלבום: "התלבטנו אם מדפסת תלת מימד שתדפיס סטייק תוכל להיות חלק מהחממה, והתשובה היא שאם זה לטובת תעשיית המזון אז כן. אם מישהו ייפתח אלגוריתם שייפתח המבורגר או שיאפשר לייצר חלבונים מהר יותר כי יהיה לו אלגוריתם מהיר יותר – זה ייכנס לקטגוריית מזון.

"דיגיטציה שלא קשורה למזון לא תיכנס. רחפן עם מצלמה מולטיספקטרלית (שיכולה לראות מתחת לקרקע או למעטפת חממות) לא ייכנס לחממה. כל הצעה לחברה בתחום האפור בין המזון לדיגיטציה תיבחן ברשות החדשנות. תחום שני של חברות חממה יהיה חברה מתחום החקלאות שיש לה ערך מוסף גבוה למזון. חברת השקיה לא נכללת בתחום".

דדליין לחוץ: קליטת ארבע חברות תוך שנה - לפחות

הנהלת החממה צריכה לקלוט ארבע חברות חדשות בשנה לפחות, אחרת ניתן לשלול ממנה את הרשיון. הממשלה תשקיע בחברות 85% מהסכום שיידרש, עד רף מסוים, וחברת החממה תספק את השאר. בנוסף, תשקיע המדינה 600 אלף שקל בשנה בהפעלת החממה (דמי הרצה).

עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה
תומר אפלבאום

סטארט-אפ ישהה בחממה במשך שנתיים, ואם יהיה מעוניין בשנה נוספת יהיה עליו להוכיח יכולת גיוס ממקורות חיצוניים. במקרה זה יוכלו חברות התאגיד להשקיע באופן חיצוני בחברה. לוח הזמנים להקמת החממה הוא מיידי. הקבוצה שכרה מבנה זמני להפעלת החממה, ואם לא תקלוט תוך שנה ארבע חברות לפחות - היא עלולה לאבד את הזיכיון שקיבלה.

אפלבום הדגיש כי לפי תנאי המכרז, הקניין הרוחני שייווצר בחממה יישאר בישראל וגם הייצור יתבצע בה. בעלי החממה יוכלו לרכוש עד 30% מכל סטארט-אפ, כך שבפועל כל אחד מהם יחזיק כב-7.5% - מה שימנע אובדן קניין רוחני של החברות הישראליות.

אניה אלדן, ראש תחום החממות ברשות החדשנות, התייחסה בשיחה עם TheMarker לחשש מפני השתלטות סינית על הקניין הרוחני של חברות ישראליות - ואמרה כי אין בו ממש: "זה לא הגיוני בעיניי. יש משקיעים סיניים בהרבה חברות וקרנות בישראל, בהן גם JVP. תנובה איננה הבעלים שלה. הם חברה ישראלית. וגם החממה היא חברה ישראלית. הקניין הרוחני נשאר בסטארט-אפים, ולחממה ולתנובה אין זכויות שימוש בו, על אף שהחממה ובעלי השליטה בה יזכו לנתח ממניות החברה".

אלדן ציינה לשבח את קרן פיניסטר ו-OurCrowd כמשקיעות בעלות ניסיון, העומדות לזכות המאגד של ספארקס. "כיום, אין הרבה משקיעים עם ניסיון בתחום הפודטק והם בין המובילים בעולם. יש להם מעורבות פיננסית בישראל והן משקיעות בה בחברות מקומיות. יש פה שילוב עם שתי חברות מזון גדולות, שמעניקות ערך מוסף רב".

אראל מרגלית
תומר אפלבאום

"היו לנו שתי הצעות טובות", מודה אלדן. "כמובן שאראל עבד קשה להביא פודטק לקריית שמונה. מגיע לו קרדיט, אבל בסוף מסלול המכרז שלנו שוויוני. אני בטוחה שהוא ימשיך לפתח את האזור. החממה היא רק מרכיב אחד מתוכו". אלדן הסבירה כי הזוכים במכרז זכו על פי ניקוד במגוון קריטרניונים, בהם "ניסיונם של בעלי המניות, שיתוף פעולה של המשקיעים, כמה כסף הם הציעו להשקיע, התכנית העסקית שהוצגה - והתרשמות הוועדה".

בתוכנית: הקמת מרכז מזון לאומי 

בישראל פועלות 19 חממות, מהן 13 בתחומי הרפואה: בריאות דיגיטלית, מכשור רפואי או פארמה. שמונה מהחממות מוגדרות פריפריאליות, והמדינה משתתפת בהוצאות החממה עצמה (לא החברות). בשאר החממות, המדינה משקיעה רק בסטארט־אפים הפועלים במסגרתן.

מיזם החממות החל בדצמבר 1990, בימי העלייה הגדולה של יהודי בריה"מ לשעבר, שרבים מהם היו מהנדסים שחיפשו פרנסה. במשרד התעשייה והמסחר, בשיתוף משרד האוצר, התקבלה החלטה להשתמש במודל החממות העסקיות (Business Incubators), שהיה נהוג בכמה מקומות בעולם, לצורך קליטת המדענים מקרב העולים החדשים, ולהקים חממות בדגש על הפן הטכנולוגי־חדשני ולא רק העסקי.

אנשי החטיבה העסקית והחקלאית של עליבאבא בביקור בגליל, יולי 2018 ר

ביקור
ישראל
צפון הארץ
גליל עליון
תאגיד סיני עליבאבא
יואל פלדמן

על פי נתוני IVC, פועלות כיום בישראל 311 חברות בתחום הפודטק, אך סכום ההשקעות ומספרן מראות כי ביחס לתחומי חדשנות אחרים בהיי-טק הישראלי, הפוד-טק עדיין בחיתוליו: ב-2018 גייסו חברות הפודטק 207 מיליון דולר ב-18 סבבים - סכום זה גדול פי ארבעה מאשר ב-2013, אז הושקעו 58.3 מיליון דולר ב-24 עסקות.

הקמת החממה בצפון היא חלק ממהלך להפיכת הגליל למוקד פודטק עולמי. משרד הכלכלה יפרסם בחודש הבא מכרז להקמת פארק מיקרו תעשייה בתחום המזון. מדובר במתחם תעשייתי המיועד לחברות מזון קטנות שכבר פועלות, שיעניק להן שירותים תומכים כחלק מהניסיון לפתח אקוסיסטם של מזון בגליל. משרד הכלכלה ישקיע במתחם כ-30 מליון שקל והיזמים 80 מליון שקל. בנוסף, מתוכננת הקמה של מרכז המזון הלאומי, מכון מחקר בתחום המזון שבו ישקיע המשרד כ-24 מליון שקל.

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "חממת הפודטק בצפון היא עוד נדבך חשוב בהפיכת ישראל למעצמה גם בתחום טכנולוגיות המזון. לאור ההצלחה בתחומי הסייבר, המכשור הרפואי והרכב האוטונומי, מסמנים את היעד הבא - תעשיית הפודטק. לצד הקמת קרית הפודטק בקרית שמונה, החממה הטכנולוגית הייחודית היא אבן דרך משמעותית ובשורה חשובה לגליל המזרחי, שתייצר ערך כלכלי משמעותי לאזור, תמשוך השקעות רבות, תעשייה והון אנושי. נמשיך לקדם את התעשייה בכלל ובפריפריה הצפונית בפרט, משימה הנמצאת בראש סדר העדיפויות של משרד הכלכלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#