הגירעון ממשיך לזנק: טיפס ל-3.8% - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגירעון ממשיך לזנק: טיפס ל-3.8%

הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל 2019 זינק ל-3.8% מהתמ"ג, לעומת 3.4% במארס

31תגובות
משה כחלון
עופר וקנין

הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל 2019 זינק ל-3.8% מהתמ"ג, לעומת 3.4% במארס – כך הודיע היום (ב') משרד האוצר.

המשך הזינוק בגירעון מדאיג נוכח העובדה כי יעד הגירעון ל-2019 כולה הוא 2.9% בלבד, וגם נוכח העובדה כי הממשלה החדשה עדיין לא הוקמה - והממשלה היוצאת לא קיבלה החלטות כלשהן על צעדים להתמודדות עם החריגה בגירעון.

משרד האוצר הודיע לממשלה לפני כמה חודשים כי אם לא תנקוט צעדים כלשהם, הגירעון ב-2019 צפוי להתנפח ל-3.6% - אבל באחרונה מעריכים במשרד כי הוא עשוי להגיע לרמה גבוהה אף יותר, בייחוד אם הממשלה החדשה תימנע מהעלאות מסים ומקיצוצים בתקציב. כל עשירית נקודת אחוז נוספת בגירעון שקולה ל-1.4-1.3 מיליארד שקל.

במשרד האוצר אומרים כי באפריל נרשם גירעון גדול מיוחד – 4.9 מיליארד שקל – לאחר שרשות המסים אישרה דחייה בתשלומי המע"מ למאי, בגלל פסח. לפי משרד האוצר, "ההערכה היא כי נדחו תשלומי מסים בסדר גודל של 1.3 מיליארד שקל מאפריל למאי" – וכי בנטרול דחייה זו, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים היה מגיע ל-3.7%.

הכנסות הממשלה בינואר עד אפריל 2019 – המורכבות מגביית מסים ואגרות, ומ"הכנסות אחרות" (למשל מהפרטת נכסים של הממשלה) - הסתכמו ב-117.4 מיליארד שקל. נומינלית, ההכנסות כמעט שלא השתנו לעומת התקופה המקבילה אשתקד - בעוד תקציב המדינה מבוסס על עלייה בהכנסות. גם בבדיקת הגבייה לאחר ניכוי של האינפלציה, של גבייה חריגה וחד-פעמית, של דחיית תשלומי המע"מ למאי ושל "רעשים" אחים - הגבייה בשליש הראשון של 2019 נותרה ללא שינוי לעומת מקבילו אשתקד.

גביית המסים גדלה נומינלית ב-0.2% בארבעת החודשים הראשונים של 2019, בהובלת עלייה נומינלית של 1.1% בגביית המסים העקיפים (או עלייה של 0.5% לאחר ניכוי האינפלציה וגבייה חריגה). ההכנסות ממסים ישירים, לעומת זאת, ירדו נומינלית ב-0.5% (או ירדו ב-0.6%, לאחר ניכוי האינפלציה והגבייה החריגה), ו"ההכנסות האחרות" קטנו ב-2.6%.

במשרד האוצר וברשות המסים מסבירים כי גביית המסים והאגרות באפריל היתה נמוכה - 23.7 מיליארד שקל - בגלל דחיית תשלומי המע"מ למאי, וגם מפני שיבוא הרכב באפריל היה נמוך מהרגיל. הירידה ביבוא היתה צפויה, נוכח הסטה שחלה ביבוא מאפריל למארס - כדי להקדים את עדכון נוסחת המיסוי הירוק ב-1 באפריל, שבעקבותיו התייקרו כלי רכב רבים. "על פי האומדן", אומרים ברשות המסים, "הקדמת היבוא הגדילה את הגבייה ב-2.1 מיליארד שקל במארס - שמתוכם כ-0.7 מיליארד שקל על חשבון אפריל".

הוצאות הממשלה בארבעת החודשים הראשונים של 2019 הסתכמו ב-118.9 מיליארד שקל. הוצאות אלה גדולות מההוצאות בתקופה המקבילה אשתקד ב-10.6%, בעוד התכנון היה לגידול של 5.2% בלבד. לפי משרד האוצר, "התפלגות הוצאות המשרדים על פני 2019 אינה דומה להתפלגות על פני 2018. לעומת אשתקד, שיעור גבוה יותר מההוצאות בוצע בשליש הראשון של השנה - לרבות תשלום של 1.7 מיליארד שקל לקרנות הפנסיה הוותיקות. לפיכך, אם לא יתרחשו אירועי מאקרו בלתי-צפויים, צפויה התמתנות בשיעורי הגידול של הוצאות המשרדים בהמשך השנה".

הוצאותיהם של משרדי הממשלה האזרחיים (משרדי הממשלה למעט מערכת הביטחון) זינקו ב-16.8% לעומת ארבעת החודשים הראשונים של 2018, בעוד בתקציב תוכננה עלייה של 6% בהוצאות. הוצאות מערכת הביטחון, לעומת זאת, ירדו ב-0.3%, בעוד בתקציב תוכנן גידול של 1.9% בהוצאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#