הגירעון ממשיך לזנק: טיפס ל-3.8%

הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל 2019 זינק ל-3.8% מהתמ"ג, לעומת 3.4% במארס

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים31
משה כחלון
שר האוצר, משה כחלוןצילום: עופר וקנין

הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל 2019 זינק ל-3.8% מהתמ"ג, לעומת 3.4% במארס – כך הודיע היום (ב') משרד האוצר.

המשך הזינוק בגירעון מדאיג נוכח העובדה כי יעד הגירעון ל-2019 כולה הוא 2.9% בלבד, וגם נוכח העובדה כי הממשלה החדשה עדיין לא הוקמה - והממשלה היוצאת לא קיבלה החלטות כלשהן על צעדים להתמודדות עם החריגה בגירעון.

משרד האוצר הודיע לממשלה לפני כמה חודשים כי אם לא תנקוט צעדים כלשהם, הגירעון ב-2019 צפוי להתנפח ל-3.6% - אבל באחרונה מעריכים במשרד כי הוא עשוי להגיע לרמה גבוהה אף יותר, בייחוד אם הממשלה החדשה תימנע מהעלאות מסים ומקיצוצים בתקציב. כל עשירית נקודת אחוז נוספת בגירעון שקולה ל-1.4-1.3 מיליארד שקל.

במשרד האוצר אומרים כי באפריל נרשם גירעון גדול מיוחד – 4.9 מיליארד שקל – לאחר שרשות המסים אישרה דחייה בתשלומי המע"מ למאי, בגלל פסח. לפי משרד האוצר, "ההערכה היא כי נדחו תשלומי מסים בסדר גודל של 1.3 מיליארד שקל מאפריל למאי" – וכי בנטרול דחייה זו, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים היה מגיע ל-3.7%.

הכנסות הממשלה בינואר עד אפריל 2019 – המורכבות מגביית מסים ואגרות, ומ"הכנסות אחרות" (למשל מהפרטת נכסים של הממשלה) - הסתכמו ב-117.4 מיליארד שקל. נומינלית, ההכנסות כמעט שלא השתנו לעומת התקופה המקבילה אשתקד - בעוד תקציב המדינה מבוסס על עלייה בהכנסות. גם בבדיקת הגבייה לאחר ניכוי של האינפלציה, של גבייה חריגה וחד-פעמית, של דחיית תשלומי המע"מ למאי ושל "רעשים" אחים - הגבייה בשליש הראשון של 2019 נותרה ללא שינוי לעומת מקבילו אשתקד.

גביית המסים גדלה נומינלית ב-0.2% בארבעת החודשים הראשונים של 2019, בהובלת עלייה נומינלית של 1.1% בגביית המסים העקיפים (או עלייה של 0.5% לאחר ניכוי האינפלציה וגבייה חריגה). ההכנסות ממסים ישירים, לעומת זאת, ירדו נומינלית ב-0.5% (או ירדו ב-0.6%, לאחר ניכוי האינפלציה והגבייה החריגה), ו"ההכנסות האחרות" קטנו ב-2.6%.

במשרד האוצר וברשות המסים מסבירים כי גביית המסים והאגרות באפריל היתה נמוכה - 23.7 מיליארד שקל - בגלל דחיית תשלומי המע"מ למאי, וגם מפני שיבוא הרכב באפריל היה נמוך מהרגיל. הירידה ביבוא היתה צפויה, נוכח הסטה שחלה ביבוא מאפריל למארס - כדי להקדים את עדכון נוסחת המיסוי הירוק ב-1 באפריל, שבעקבותיו התייקרו כלי רכב רבים. "על פי האומדן", אומרים ברשות המסים, "הקדמת היבוא הגדילה את הגבייה ב-2.1 מיליארד שקל במארס - שמתוכם כ-0.7 מיליארד שקל על חשבון אפריל".

הוצאות הממשלה בארבעת החודשים הראשונים של 2019 הסתכמו ב-118.9 מיליארד שקל. הוצאות אלה גדולות מההוצאות בתקופה המקבילה אשתקד ב-10.6%, בעוד התכנון היה לגידול של 5.2% בלבד. לפי משרד האוצר, "התפלגות הוצאות המשרדים על פני 2019 אינה דומה להתפלגות על פני 2018. לעומת אשתקד, שיעור גבוה יותר מההוצאות בוצע בשליש הראשון של השנה - לרבות תשלום של 1.7 מיליארד שקל לקרנות הפנסיה הוותיקות. לפיכך, אם לא יתרחשו אירועי מאקרו בלתי-צפויים, צפויה התמתנות בשיעורי הגידול של הוצאות המשרדים בהמשך השנה".

הוצאותיהם של משרדי הממשלה האזרחיים (משרדי הממשלה למעט מערכת הביטחון) זינקו ב-16.8% לעומת ארבעת החודשים הראשונים של 2018, בעוד בתקציב תוכננה עלייה של 6% בהוצאות. הוצאות מערכת הביטחון, לעומת זאת, ירדו ב-0.3%, בעוד בתקציב תוכנן גידול של 1.9% בהוצאות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker