בנק ישראל רומז: אם השקל ימשיך להתחזק - מוכנים לחדש את רכישות הדולרים

אחד מחמשת חברי הוועדה המוניטרית הצביע בשבוע שעבר בעד העלאת הריבית ל-0.5% - אבל ארבעת האחרים תמכו בהשארתה ללא שינוי

אבי וקסמן
אבי וקסמן
דולרים במכונה לספירת כסף
דולרים במכונה לספירת כסףצילום: KHAM/רויטרס
אבי וקסמן
אבי וקסמן

התחזקות נוספת של השקל עשויה להביא את מקבלי ההחלטות בבנק ישראל לחזור ולרכוש דולרים בניסיון להאט את הייסוף, אף שהבנק נמנע מכך זה יותר משנה - כך עולה מסיכום הדיונים בוועדה המוניטרית שבבנק ישראל על הריבית במשק, שנערכו בשבוע שעבר.

"מתחילת השנה השקל התחזק בכ-4.5% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי", נכתב בסיכום הדיון, שפורסם היום (חמישי). "הוועדה העריכה כי אם הייסוף יימשך, הוא עלול להקשות על חזרת האינפלציה לכיוון מרכז היעד, ובמידת הצורך ישקול בנק ישראל להפעיל את כלי ההתערבות בשוק מטבע החוץ". מאז החלטת הריבית, הייסוף של השקל נמשך - אבל אתמול והיום השקל נחלש.

מאז סוף ינואר 2018, בנק ישראל כמעט לא רכש דולרים לשם בלימת הייסוף. הבנק לא נדרש לכך, מפני שבמשך מרבית השנה שעברה היתה מגמת פיחות בשקל. בסוף 2018 הפסיק הבנק המרכזי גם את רכישות הדולרים במסגרת התוכנית שנועדה לקזז את ההשפעה של הפקת הגז בישראל על שער החליפין של השקל.

בנק ישראל חזר כמה פעמים, גם בחודשים האחרונים, על המסר שעל פיו הוא עשוי לשוב ולהתערב בשוק מטבע החוץ "במקרה של תנודות חריגות בשער חליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים במשק". עם זאת, נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, אמר בנאום שנשא בטקס המינוי שלו לתפקיד, בדצמבר האחרון, כי "ככלל, לתפישתי, וכפי שאכן הבנק פועל בתקופה האחרונה, רצוי ששער החליפין ייקבע על ידי כוחות השוק ללא צורך בהתערבות משמעותית בשוק מטבע החוץ".

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירוןצילום: אמיל סלמן

למרות הפסקת הרכישות, הגיעו יתרות המט"ח של הבנק לשיא (נומינלי) חדש במארס האחרון - בין השאר בזכות עלייה בשווי הנכסים שבהם מושקעות היתרות. היתרות הסתכמו בסוף החודש ביותר מ-118.2 מיליארד דולר.

אי-ודאות רבה

בדיוניה בשבוע שעבר, החליטה הוועדה המוניטרית להשאיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25%. מסיכום הדיון שפורסם עתה מתברר כי אחד מחמשת חברי הוועדה תמך בהעלאת הריבית ל-0.5%. חבר זה העריך כי "הריבית הנוכחית אינה תואמת את מצב המשק, ונכון להעלותה ל-0.5%, היות שהאינפלציה נמצאת זה זמן מה בתוך תחום היעד", נכתב בסיכום הדיון. "לעומת זאת, החברים האחרים בוועדה סברו כי אף על פי שחלה עלייה מסוימת בסביבת האינפלציה, יש להותיר בעת הנוכחית את הריבית ברמתה, לאור האי-ודאות לגבי התחזיות לפעילות הריאלית ולמדיניות המוניטרית בעולם, ולגבי התוואי העתידי של האינפלציה בארץ".

לאחר שהתקבלה החלטת הריבית, פורסם מדד המחירים לצרכן למארס - והתברר כי האינפלציה בפועל ב-12 החודשים האחרונים טיפסה ל-1.4%, לעומת 1.2% בפברואר. הציפיות הנגזרות משוק ההון לאינפלציה בשנה הקרובה ירדו מעט, מ-1.1% במארס ל-1% לאחר פרסום המדד. הציפיות לאינפלציה בטווחים הארוכים יותר נותרו ללא שינוי או אף טיפסו במתינות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ