ועדת הכספים אישרה את היטל ההיצף על המלט המיובא - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת הכספים אישרה את היטל ההיצף על המלט המיובא

מתן סיוע ממשלתי למפעל המלט הר-טוב, במטרה למנוע פיטורי עובדים, יקודם רק לאחר הבחירות ■ ההיטל, בשיעור נמוך ועל תוצרת מיוון ומטורקיה, יהיה בתוקף במשך שנתיים וחצי, שבהן ייבחנו מצבו של שוק המלט הישראלי ומצב היבוא

תגובות
מפעל של מלט הר טוב
גיל כהן-מגן

ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (ב') את הצו המטיל היטל היצף על מלט. לפי הצו, יוטל היטל בשיעור נמוך - 0.25% בלבד - על מלט מתוצרת שורה של מפעלים מטורקיה ומיוון.

ההיטל אמור להיות בתוקף במשך שנתיים וחצי, שבהן ייבחנו מצבו של שוק המלט הישראלי ומצב היבוא. הצו אושר לבקשת שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, בהסכמתו של שר האוצר, משה כחלון. לפי החלטת השר כהן, מטרת ההיטל היא "להגן על הענף היצרני המקומי מפני סחר לא הוגן ולמנוע נזק לענף זה".

בישראל פועלות שתי יצרניות מלט - נשר ומלט הר-טוב. בשנים האחרונות התחיל יבוא מוגבר של מלט מיוון ומטורקיה במחירים נמוכים. היבוא סדק את שליטתה של נשר בשוק המלט, ופגע גם במפעל הר-טוב.

בעקבות זאת, הגישה מלט הר-טוב בקשה להטלת היטל על המלט המיובא, בטענה שהוא מיובא בהיצף - כלומר, שמחירו בישראל נמוך ממחירו במדינות שבהן הוא מיוצר. יבוא בהיצף אינו אסור לפי כללי הסחר הבינלאומי, אבל כשהוא פוגע פגיעה מהותית בענף יצרני מקומי, אפשר להטיל עליו היטל שיעלה את מחירו.

הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה, דני טל, המליץ להטיל על המלט המיובא היטל היצף בשיעור 20%. הוועדה המייעצת לשר הכלכלה, שנדרשה לבחון את ההמלצה, התנגדה להטלת ההיטל, וכמוה רשות התחרות (לשעבר רשות ההגבלים העסקיים). לבסוף החליט השר כהן להטיל את ההיטל - אבל בשיעור נמוך משמעותית מזה שהוצע תחילה. לדברי כהן, אפשר יהיה להעלות את שיעור ההיטל אם יתברר כי היבוא פוגע פגיעה קשה במפעלי המלט המקומיים.

בדיונים קודמים בנושא בוועדת הכספים עלתה הצעה לפתוח מסלול שיאפשר מתן סיוע ממשלתי למפעל המלט הר-טוב, המייצר בטכנולוגיה מיושנת ומתקשה במיוחד להתחרות במלט המיובא. סיוע כזה נועד להקל על המפעל להימנע מפיטורי עובדים.

יוליה לרנר-שניר מהלשכה המשפטית במשרד הכלכלה, אמרה בדיון בוועדה כי נבחנת הקמתו של מסלול סיוע מבחינה מקצועית ומשפטית. עידו סופר מאגף התקציבים במשרד האוצר הוסיף: "לא נתפור מסלול למידות של הר-טוב. תנאי הכרחי להוצאת המסלול הוא שיהיו עוד מתחרים. אם החברה הזאת חפצת חיים, מצופה שתגיש את התוכנית העסקית הכי טובה, שתראה שהמפעל ישרוד לטווח הארוך. מפעל הר-טוב יצטרך להתחרות בצורה הכי טובה".

איה אבידור, משנה למנכ"ל נשר, אמרה: "התחרות הלא-הוגנת מכרסמת משמעותית בתעשייה היעילה - כלומר בנשר. החברה צימצמה את יכולת האספקה שלה בשנה האחרונה וגם פיטרה אנשים. אנחנו מאוד יעילים, אבל איננו יכולים להתמודד בתנאים של תחרות לא-הוגנת".

דרור שטרום, נציג סימנט, אמר: "הדיון הזה מתנהל לגמרי מחוץ למחוזות סמכות החוק, גם מהבחינה המהותית וגם מבחינת הזמן. דיון בהיטלי סחר אינו קשור לדיל עם מפעל שמחזיק 8% מהשוק".

סימנט הצהירה בתגובה להחלטת הוועדה כי ההיטל שעליו הוחלט מגן על מונופול, בעוד סימנט היא "השחקן היחיד שהצליח להוריד את מחירי המלט והבטון בישראל ולייצר תחרות במשק. זהו מסר מצנן לכל מי שמעוניין ליצור תחרות בשווקים מונופוליסטיים ולהפחית את יוקר המחיה. הדיון בוועדת הכספים חרג מגבולות החוק, כפי שגם נכתב במסמך רשמי שנשלח על ידי האיחוד האירופי למשרד הכלכלה. נשקול את צעדינו בהיבט המשפטי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#