המשקיע הישראלי העשיר מכולם מסכם שנה איומה - ובכל זאת מגדיל את רמת הסיכון - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המשקיע הישראלי העשיר מכולם מסכם שנה איומה - ובכל זאת מגדיל את רמת הסיכון

בנק ישראל, המשקיע יתרות מט"ח בסך 118 מיליארד דולר, נהנה מתשואה של 0.18% בלבד ב-2018, בנטרול תנודות שערי המטבע ■ העליות בשווקים בתחילת 2019 שיפרו את המצב - ובאחרונה הוחלט להגדיל את הנתח המנייתי בהשקעות

9תגובות
שטרות דולר
Mark Lennihan/אי־פי

השקעת יתרות המט"ח של בנק ישראל הניבה ב-2018 את התוצאות הגרועות ביותר זה 28 שנה לפחות. בבנק ישראל תולים זאת בעיקר בירידות שהתרחשו בשוקי המניות בחודשים האחרונים של 2018, ומציינים כי ההתאוששות שחלה בשווקים בתחילת 2019 שיפרה את המצב.

לפי הדו"ח השנתי על ניהול היתרות שפירסם היום (ב') בנק ישראל, תשואת ההשקעה של תיק היתרות ב-2018 היתה 0.18%. הבנק מדווח על תשואה זו באופן שנועד לנטרל את השפעת ההרכב המטבעי של תיק היתרות ("במונחי הנומרר" - שהוא סל מטבעות שנועד לשקף את השימוש הצפוי ביתרות בעת הצורך).

אמנם התשואה שהושגה היתה גבוהה מאפס, אבל באופן חריג, היא היתה נמוכה מאמת המידה שנקבעה בבנק ישראל ("הסמן הבסיסי"). הסמן הבסיסי מייצג הרכב נכסים שמרני בעל רמת סיכון מינימלית - והוא הניב תשואה של 1.06% ב-2018. במלים אחרות, התשואה העודפת של הניהול הפעיל של היתרות היתה שלילית, והסתכמה ב-0.87%-. בשנים האחרונות, לעומת זאת, התשואה העודפת היתה חיובית - והסתכמה בכ-1%- בממוצע בשנה.

לפי נתונים שפירסם בנק ישראל במרוצת השנים, ומתייחסים לכל השנים שחלפו מאז 1991, הניהול הפעיל של תיק היתרות הניב תשואה שלילית רק בארבע שנים. התשואה ב-2018 היתה הנמוכה ביותר: 0.87%-, לעומת 0.19%- ב-2008, 0.26%- ב-1997 ו-0.13%- ב-1993. התשואה של תיק היתרות עצמו, במונחי הנומרר, לא נפלה מ-0.8% בשנה כלשהי מאז 1991, אפילו בשיאו של המשבר הכלכלי העולמי ב-2009-2008 - עד שהגיעו הירידות של 2018. ייתכן שתרמה לכך העובדה שבמרבית השנים האלה, בנק ישראל לא השקיע את היתרות במניות. ההחלטה על השקעה במניות בחו"ל התקבלה לפני כשבע שנים, והנתח המנייתי בתיק היתרות הוגדל מאז משמעותית.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון
אייל טואג / דוברות

7% מהיתרות מושקעות במניות אמריקאיות

לפי בנק ישראל, רוב סוגי הנכסים בתיק היתרות, למעט אג"ח אמריקאיות, הניבו תשואת החזקה שלילית ב-2018. עם זאת, "הנכסים שהניבו את תשואות ההחזקה הגבוהות ב-2018 היו אג"ח של ממשלת ארה"ב, המהוות את מרבית התיק".

התרומה המשמעותית ביותר בין רכיבי הסיכון השונים בתיק היתה של רכיב המניות, והיא הסתכמה ב-1.1%. ההשקעה במניות אמריקאיות לבדה אחראית לתרומה שלילית של 0.51%. לפי הדיווח של בנק ישראל, הנתח המנייתי של היתרות מושקע בארה"ב (7% מסל היתרות) וביפן (1%), וכן בעוד כמה מדינות (פחות מ-1% מהיתרות בכל אחת).

יתרות המט"ח הסתכמו בסוף 2018 ב-115.3 מיליארד דולר - ומאז גדלו ל-118.2 מיליארד דולר בסוף ינואר, וקטנו ל-117.9 מיליארד דולר בסוף פברואר. בסיכום של 2018, היתרות גדלו ב-2.3 מיליארד דולר, אבל עלייה זו ביתרות זניחה לעומת העליות שנרשמו בשנים קודמות - בעקבות החלטה להגדיל את היתרות, שהתקבלה בבנק ישראל בתקופת הנגיד פרופ' סטנלי פישר.

רכישות הדולרים הגדולות שביצע בנק ישראל בעשור האחרון הביאו את היתרות מרמה של פחות מ-30 מיליארד דולר בתחילת 2008 לרמה גבוהה פי כמעט ארבעה כיום. כשיעור מהתמ"ג, היתרות נותרו יציבות ב-2018 - ברמה של 31%.

"הרמה הנאותה" שקבעה הוועדה המוניטרית בבנק ישראל היא 110-70 מיליארד דולר. בבנק ישראל אומרים בשנים האחרונות כי אין מניעה שהיתרות בפועל יהיו גדולות מרמה זו באופן זמני, לפי הצורך.

לפי בנק ישראל, יתרות המט"ח שמחזיקות מדינות נועדו להעניק להן מלאי של מט"ח לעת חירום, למקרים שבהם ההכנסות מיצוא יצנחו, ויהיה צורך לקיים את היבוא או להגדילו. עוד נועדו היתרות לאפשר לבנק המרכזי להתערב בשוק המט"ח לפי הצורך, ובפרט "לשם מיתון ההשפעה של תנועות הון משמעותיות מצד תושבי חוץ או תושבים מקומיים, העלולות לערער את היציבות בשווקים הפיננסיים, ולכן לפגוע ביציבות של המשק".

בנק ישראל
תומר אפלבאום

מגדילים סיכונים

הדו"ח החדש של בנק ישראל מגלה כי בינואר האחרון החליטה הוועדה המוניטרית - לאחר התייעצות עם שר האוצר - להגדיל את רמת הסיכון של ניהול היתרות ואת הנתח מהן המושקע במניות. לפי הדו"ח, הוחלט לקבוע את רמת הסיכון כך שאם מביטים ב-5% הגרועים ביותר בין תוצאות ההשקעה החזויות, ומחשבים ממוצע של אלה - ההפסד באופק של שנה לא יעלה על 4.75%. ב-2018 נוהלו היתרות כך שהפסד זה לא יעלה על 4%.

נתח ההשקעה המרבי במניות, כך הוחלט, יוגדל מ-15% ל-17.5%. כמו כן, נוספה לקווים המנחים לניהול היתרות הוראה שנועדה לשמר את כוח הקנייה של היתרות בטווח הבינוני. שימור כזה של כוח הקנייה, לדעת בנק ישראל, מחייב את הגדלת רמת הסיכון. לפי הדו"ח על ניהול היתרות, "נוכח רמות השפל של התשואות לפדיון הנוכחיות במרבית המשקים המפותחים ובאירופה בפרט, סביר להניח שבטווח הנראה לעין הן יעלו, ולבטח לא יירדו בשיעורים שבהם ירדו ב-20 השנים האחרונות".

עוד נכתב בדו"ח כי "בהנחה סבירה שבטווח הבינוני התשואות לפדיון יעלו בהדרגה, והאינפלציה במדינות המפותחות תתכנס ליעדי הבנקים המרכזיים, יש לצפות לתשואות החזקה ריאליות נמוכות, ואולי אף שליליות, בהשקעה באג"ח ממשלתיות. כתוצאה מכך, בשונה מהעבר, שמירה על כוח הקנייה של היתרות באמצעות השקעה באג"ח ממשלתיות בלבד, צפויה להיות מאתגרת".

בנק ישראל מדווח כי נכון לסוף 2018, 66.4% מהיתרות הושקעו בנכסים ממשלתיים, כולל פיקדונות ומזומן בבנקים מרכזיים, 12.8% במניות, 5.9% באג"ח קונצרניות בארה"ב ובאירופה, והשאר ב"נכסי מרווח" ארוכים וקצרים - שהם מכשירי חוב של מנפיקים רב-לאומיים או מנפיקים מהמגזר הציבורי במדינות שונות, שתשואתם עולה על זאת של אג"ח ממשלתיות עם תקופה דומה לפירעון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#