אל תתבלבלו: הביטוח הלאומי אינו מוסד לביטוח

הביטוח הלאומי הוא מוסד שגובה מסים ומספק שירותים ציבוריים - ואין קשר בין השניים ■ מי שדורשים לקשור ביניהם מבטאים בעצם הכרעה ערכית - שצריך לדון בה: האם קצבאות הזקנה חשובות יותר מבריאות וחינוך?

אבי בן בסט
אבי בן בסט
המוסד לביטוח לאומי
צילום: אליהו הרשקוביץ
אבי בן בסט
אבי בן בסט

המוסד לביטוח לאומי שב ודורש לבטל את ההסכם המאפשר לממשלה להשתמש בעודפי ההכנסות של המוסד לצורך מימון הוצאות אחרות בתקציב המדינה. המניע לדרישה הוא ההערכה שבעתיד הוצאות הביטוח הלאומי יעלו על הכנסותיו, והחשש שהממשלה לא תעביר למוסד את הכסף שיידרש על מנת לשלם את מכלול הקצבאות.

דרישה זו מבוססת על טעות יסודית, שלפיה המוסד לביטוח לאומי הוא חברת ביטוח ממשלתית. ואולם אף אחד ממאפייני פעילותו אינו דומה למוסד ביטוח. בבסיסו של ביטוח דירה או ביטוח רכב ניצב תשלום פרמיה, המחושבת על פי הסיכון שהאירוע המבוטח — כמו שריפת הנכס — יתרחש, ועל פי ערכו הכספי של הנכס המבוטח. כך גם לגבי ביטוח פנסיה: הפרמיה שאנו מפרישים תלויה במספר השנים הצפוי שנחיה מעבר לגיל הפרישה, וכן בהכנסה המבוטחת. כאשר האירוע מתרחש, המבוטח מקבל את הסכום המבוטח.

הביטוח הלאומי, לעומת זאת, הוא מוסד שגובה מסים ומספק מגוון של שירותים ציבוריים. המסים שהוא גובה מכל אזרח אינם קשורים להסתברות שהאירועים שהוא מממן יתרחשו. יתרה מזו, בדומה למס הכנסה, הסכומים הנגבים פרוגרסיביים, כלומר שיעור המס תלוי בהכנסת הפרט.

בניגוד למנגנון ביטוחי, גם התמורות שאזרחי ישראל מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי אינן קשורות למסים שהם משלמים לו. רובן המכריע הן קצבאות המסופקות על בסיס קריטריונים שונים לחלוטין, וברובם אף הפוכים למנגנון ביטוחי. קצבת הזקנה, לדוגמה, המהווה 39% מהוצאות הביטוח הלאומי, תלויה רק במספר השנים שהפרט עבד ולא בהכנסתו. כך, שני אזרחים שעבדו אותו מספר שנים יקבלו את אותה קצבה — גם אם האחד הפריש במשך השנים פי ארבעה מחברו.

הפגנה להעלאת קצבת הנכות, ביוני בתל אביב
הפגנה להעלאת קצבת הנכות, ביוני בתל אביבצילום: דודו בכר

הטעות לגבי אופיו של המוסד לביטוח לאומי נובעת במידה רבה מהשם שהוענק לו בראשית דרכו. השם שתואם את פעילותו אינו מוסד לביטוח, אלא מוסד לביטחון חברתי (social security). מדובר בארגון שפעילותו זהה לפעילות לזו של כל משרד ממשלתי אחר המספק שירותים לציבור.

לפעילות המוסד לביטוח לאומי חשיבות רבה, אך זו אינה נופלת מהחשיבות של פעילויות ממשלתיות בתחומים כמו בריאות, חינוך, איכות הסביבה וכדומה. תפקידם של הממשלה והכנסת הוא להקצות את הכנסות המדינה עבור היעדים השונים, על פי צורכי הציבור וסדר העדיפויות הלאומי. אלה משתנים לאורך זמן וחשוב להתאימם לנסיבות. ואכן, בעבר בוצעו שינויים לא מעטים במגוון הקצבאות של הביטוח הלאומי, כמו גם בשירותים ציבוריים אחרים, הן כלפי מעלה והן כלפי מטה — וללא כל קשר לשיעורי המס המשולמים לביטוח הלאומי.

בדרישה לקשור בין הכנסות הביטוח הלאומי ממסים להוצאותיו חבויה שאלה ערכית, שהדנים בנושא אינם חושפים בצורה ישירה: האם קצבאות הביטוח הלאומי, ובראשן קצבת הזקנה, זכאיות להגנה עודפת על פני שירותים ציבוריים אחרים. כבר כיום קצבת הזקנה זוכה להגנה עודפת, שכן היקפה מוגדר בחוק. זאת בניגוד לשירותים אחרים: כל ילד זכאי לחינוך חינם, למשל, אך היקפו לא מוגדר בחוק. במה עדיפה ההוצאה לקצבת זקנה על ההוצאה לחינוך, או לבריאות?

הגנה עודפת ליעד מסוים משמעותה הטלת נטל ההתאמה בהוצאה התקציבית על סעיפים אחרים. לדוגמה, העלייה הצפויה בתוחלת החיים תגרום לעלייה בתקציב המוקצה לקצבת הזקנה — אך רווחתם ותוחלת חייהם של הקשישים תלויה במידה רבה גם בהוצאה לבריאות. במה תועיל לקשישים הגנה על קצבת הזקנה אם זו תבוא על חשבון תקציב הבריאות?

שינויים בנתונים הדמוגרפיים והכלכליים הרלוונטיים לעיצוב תקציב המדינה מחייבים חשיבה כוללת, לטווח ארוך, על היקף השירותים שהממשלה אמורה לספק. לנוכח עליית תוחלת החיים, יש לדון לא רק בגידול הנדרש בתקציב קצבת הזקנה, אלא גם בהעלאת גיל הפרישה מעבודה, בפתרונות לעובדים שלא ניתן להאריך את משך עבודתם, בעלויות הבריאות הצפויות וכו'. זו מחייבת דיון גם בשאלה הערכית והרחבה יותר – מה שיעור המיסוי ורמת ההוצאה הממשלתית הרצויים. הפתרונות אינם רק תקציביים, אלא תלויים גם ברפורמות שייעלו את רמת השירותים הציבוריים, ייצרו תחרות בענפים מונופוליסטיים ויבטלו פטורים ממס לאינטרסנטים.

הכותב הוא פרופ' אמריטוס לכלכלה באוניברסיטה העברית, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ