לעשות ריסטארט לתקציב המדינה - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לעשות ריסטארט לתקציב המדינה

תקציב המדינה צבר בחובו במהלך השנים איים גדולים של כספים מיותרים ■ הגיע הזמן לחפור עמוק בכל נבכי התקציב מבסיסו, ולעמוד על ההצדקה לכל שקל המוקצה בו

2תגובות
תקציב 2016 דיון כנסת
אמיל סלמן

אין אנו יודעים מי תהיה הממשלה הבאה ומה יהיה הרכבה, כך שאין גם כל ניחוש ראוי באשר לזהות שר האוצר הבא. אולם דבר אחד ברור: תקציב המדינה בעיקרו ימשיך בנתיב שבו הוא פוסע כבר שנים רבות, עם שינויים מינוריים — תוצאה של אירועים ביטחוניים או לחצים פנימיים מכיוונים שונים בתחום השירותים הציבוריים או התקציבים הפוליטיים.

תקציב המדינה, הבנוי על עיקרון הטייס האוטומטי, עם שינויים הנגזרים מחוק התקציב השנתי או מחקיקה והחלטות ממשלה שוטפות, צבר בחובו במהלך השנים איים גדולים של תקציבים מיותרים. אלה יושבים על תוכניות וארגונים מיותרים, המגובים בעובדים רבים ומיותרים, שאפילו נבחרי הציבור הממולחים ביותר יודו כי עבר זמנם.

המערכת המשומנת של התעמולה הממשלתית (כל ממשלה שהיא) בגיבוי ארגוני העובדים, הופכת כל גרוש בתקציב המדינה כאילו הוא "ייהרג ובל יעבור" וכאילו "עתיד המדינה והחברה" תלוי בו. אנחנו כבר יודעים שזה לא כך. תקציבים רבים אינם תורמים לשינוי המציאות, ולנושאים שהם באמת כאלה — בדרך כלל לא נותרים משאבים.

הגיע הזמן לחפור עמוק בכל נבכי התקציב כדי לעמוד על חיוניותו, בהתחשב בסדר היום הפוליטי של הממשלה הנבחרת. זהו מהלך ראוי בכל עסק גדול — ועל אחת כמה וכמה בשירות הציבורי.

הממשלה בראשות בנימין נתניהו, לאורך כל עשור קיומה, קיבלה החלטות משמעותיות לגבי דרך התנהלותה. היא אף הפעילה ועדות מקצועיות לבחינת עבודתם של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר (דו"חות קוצ'יק) — אך התחושה הכללית היא שמה שהיה הוא שיהיה.

אם וכאשר תיבחר הממשלה הבאה — בין אם תהיה זאת שוב ממשלה בראשות נתניהו, ולבטח אם תהיה זאת ממשלה בראשות מישהו אחר — הגיעה העת לקיים חריש עמוק בתקציב המדינה מבסיסו ולעמוד על ההצדקה לכל שקל הקיים בתקציב.

האמירה הפוליטית הידועה שהתקציב מבטא חקיקה מושכלת, כך שאין בו גמישות רבה, היא אמירה שטותית שבאה להצדיק את איי הבזבוז ואי היעילות הקיימת, בגלוי ובהיחבא, בתוך מאות מיליארדי השקלים של תקציב המדינה.

אל לנו ליפול בפח המקרו כלכלי המצביע על כך שההוצאה הציבורית ביחס לתוצר ושיעורי החוב והגירעון הם סבירים ואף טובים ביחס למדינות OECD, כנתון המצביע על יעילות התקציב.

הכנסות המדינה ממסים ישירים ועקיפים מספיקות כדי להפוך את ישראל השלישית למדינת עולם ראשון (או לפחות שני) — אולם לשם כך נדרש חריש עמוק בתקציבי המדינה, באופן הפעלתם ובאיכות מנהיגיו של השירות הציבורי.

הממשלה הבאה צריכה להקים צוות מומחים מהשורה הראשונה (כולל מומחים מחו"ל), שיבצע מעין "תקציב אפס" (תיאורטי בשלב הראשון) — כלומר בחינת כל הסעיפים התקציביים, היחידות, וההוצאות — ויגיע עד שאלות היסוד של התקציבים. צוות זה יעבוד במשך כשנה, בפיקוח של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, יפעל בשקט ויגיש המלצותיו לממשלה בסוף התהליך.

הכותב הוא בעל חברת ייעוץ וניהול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#