ועדת הריכוזיות: מי ששולט בתחומי פעילות חיוניים יוגבל - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת הריכוזיות: מי ששולט בתחומי פעילות חיוניים יוגבל

הוועדה הציגה היום פרמטרים להגבלת גורמים חזקים במשק שעלולים לנצל את מעמדם להיטיב עם עצמם תוך פגיעה בציבור, וקבעה שיש להגבילם במכרזים ממשלתיים ■ יוצאי דופן יהיו גורמים שהדרתם ממכרז כלשהו תפגע בציבור

תגובות
מיכל הלפרין
אוליבייה פיטוסי

הוועדה לצמצום הריכוזיות פירסמה היום (א') את הפרמטרים הסופיים לזיהוי חברות במשק שיש לשקול הגבלת השתתפותן במכרזים ממשלתיים בשל השפעתן על מקבלי ההחלטות. בראש הוועדה עומדת הממונה על התחרות, מיכל הלפרין, וחבריה הנוספים הם ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון ומנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד.

נראה שהוועדה לא יכלה למצוא מועד אקטואלי יותר לפרסום המסמך, שבוחן את הריכוזיות הכלל-משקית ומנתח את הדרך שבה עלולים גורמים ריכוזיים ודומיננטיים במשק לנצל את כוחם מול הרגולטור, תוך פגיעה בציבור. הוועדה לא נקבה בשמות, אולם דוגמאות מהימים האחרונים ממחישות כיצד פעלו וואלה ו"ידיעות אחרונות", למשל, כדי לקדם את מעמדן במשק על חשבון הציבור ותוך ניצול קשריהן עם ראש הממשלה - על פי החשדות.

ארנון מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות"
ניר קידר

מדובר במתודולוגיה ראשונה מסוגה בעולם. רשויות תחרות אחרות מתמקדות ברכוזיות ענפית, שמשפיעה על החברות השונות. הריכוזיות הכלל-משקית, לעומת זאת, גורמת להשפעה של גורמים בעלי כוח על מקבלי ההחלטות עצמם. ריכוזיות כלל-משקית היא תופעה בה נכסים רבים ומשמעותיים מוחזקים בידי מספר קטן של שחקנים. שחקנים שכאלה אמורים להיות מוגבלים בבואם להשתתף בהנפקות ממשלתיות או במכרזים.

הוועדה מסבירה כי "השפעה עודפת על קובעי המדיניות עלולה לגרום לכך שהחלטות שונות שיתקבלו בתחומי פעילותו של אותו שחקן ייטיבו עמו על חשבון האינטרס הציבורי. הפגיעה באינטרס הציבורי עשויה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות". מצב זה נקרא שבי רגולטורי.

כדי להעריך את מידת כוח המיקוח וההשפעה הנתונים לגורם ריכוזי אחד, אפיינה הוועדה שלוש קבוצות. קבוצה ראשונה מורכבת מחברות בעלות תחומי פעילות חיוניים. ככל שתחום כלשהו חיוני יותר למשק, כך למחזיק באותה פעילות קיימים כוח מיקוח והשפעה רבים יותר מול קובע המדיניות. לדוגמה, מי שמחזיק בייצור והולכה של חשמל ומים, בתי זיקוק, אספקת שירותי טלפוניה קווית וניידת, נמלים ותחבורה ציבורית.

עובדי חברת החשמל
תומר אפלבאום

קבוצה שנייה היא חברות שלפעילותן השפעה על נתוני המקרו של המשק, הנובעים, לדוגמה, מכמות הנכסים המנוהלים על ידן או היקף האשראי שהן מספקות. קבוצה שלישית היא חברות גדולות בעלות קשר שוטף עם הרגולטור בתחומן, חברות בעלות שליטה משמעותית בכלי תקשורת וחברות שגורם ממשלתי כלשהו תלוי בשירותיהן.

חברות מהסוגים שתוארו עשויות להיחשף להגבלות על השתתפות במכרזים ממשלתיים. יהיו גם נסיבות מקלות, והאפשרות להמליץ שלא להקצות זכות לגורם מסוים תישמר למקרים שבהם הוועדה השתכנעה כי ההקצאה צפויה להגדיל את הריכוזיות הכלל-משקית, כשבו בזמן אין בצידה תועלת צרכנית העשויה להצדיק את הפגיעה.

הוועדה תאזן בהחלטותיה בין הגבלת הריכוזיות לבין פגיעה בצרכנים, שעשויה להיגרם מאי-השתתפות של גורם מסוים בהקצאה. כך לדוגמה, באחרונה התירה הוועדה לחברת הנדסת התפלה להשתתף במכרז להקמת מתקן ההתפלה הגדול בארץ, כדי שהצרכנים יוכלו להנות ממחירים נמוכים ומאמינות בייצור שעשויים לאפיין את החברה, להערכת הממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#