הבנקים הם עצלנים, טכנופוביים - והורסים את תעשיית הפינטק - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנקים הם עצלנים, טכנופוביים - והורסים את תעשיית הפינטק

הרגולציה גורמת לכך שרק רבע מחברות הפינטק בישראל פעילות בשוק המקומי, ורוב החברות מעדיפות לפעול בחו"ל

5תגובות
מערכת תשלום בסמארטפון
STEVE MARCUS/רויטרס

למקרא דו"ח הצוות הבין-משרדי לבחינת הקמתה של סביבת ניסוי לחברות טכנולוגיה פיננסיות (פינטק) שפורסם באחרונה, נתמלאתי תחושת החמצה. למרות היוזמה הברוכה שבהקמת צוות זה, הוא נמנע מלטפל בחסם המרכזי להתפתחות הענף בפינטק - הקשיים שמערימה מערכת הבנקאות על מתחריה החדשים ואוזלת היד של הרגולטורים בקשר לכך.

מטרת הצוות היתה לבחון הקמה של סביבה רגולטורית מקלה ומותאמת לחברות פינטק. הצוות התבקש להציג בפני שר האוצר המלצות, כדי שחברות אלה יעמיקו את פעילותן בישראל. תעשיית הפינטק בישראל נמצאת בתהליך צמיחה ניכר מתחילת העשור, אך מאז 2015 ניכרת ירידה הדרגתית מתונה במספר החברות החדשות. הצוות אף מציין את אכזבתו מכך שרק 25% מהחברות בישראל פעילות בשוק הישראלי בשל הרגולציה, ורובן מעדיפות לפעול בחו"ל. כך מפסידה ישראל, המצטיינת בתחומי ההיי-טק ברמה העולמית, הזדמנות לפתח ענף משנה חשוב שלו בתחום הפיננסי.

אחד הקשיים המרכזיים המאפיינים את פעילותן של חברות הפינטק הוא הנגישות לשירותי בנקאות, הן בשלב פתיחת החשבון והן בניהולו. גם בתי המשפט נדרשים להכריע באופן תדיר אם סירובו של בנק לפתוח חשבון או להעניק שירות בנקאי, הם בגדר "סירוב סביר", כפי שנקבע בחוק.

מאז פרישתי משירות המדינה אני מייעץ לחברות פינטק, והתמונה שנגלתה לעיני היא בגדר חלם מוחלט. בבואן לפתוח חשבון בנק נדרשות החברות להציג רישיון מהרגולטור (תהליך שאורך כשנה, כשהחברה עדיין ללא חשבון בנק תפעולי), ומיד לאחר קבלת הרישיון, הוא הופך לסיבה שבגינה מסרב הבנק לפתוח חשבון בנק - תחת התירוץ כי לחשבון של בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים יש סיכון להלבנת הון. זאת, אף שעדיין לא התחילה כל פעילות בו. בשלב זה מתחילה הידברות ארוכה עם הבנק, שסופה במקרים רבים מדי במחיקתן של חברות, או נדידתן למדינות אחרות.

דיני הלבנת ההון הטילו על הבנקים משימה לא־פשוטה של ניהול סיכוני הלבנת ההון. במסגרת זו, על הבנקים לטפל גם בלקוחות בעלי סיכון גבוה; במקרים מתאימים לדווח על פעילות בלתי-רגילה לרשות לאיסור הלבנת הון, ובמקרים חריגים אף לעצור את הפעילות ולסגור חשבונות. אלא שהבנקים בוחרים בדרך הקלה, ובמקום לנהל את הסיכון - הם נפטרים ממנו. תופעה זו מוכרת בשם de-risking וזכתה לביקורת מצד ארגון FATF, הקובע את הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום.

האבסורד מתחדד כשמדובר בלקוח הבנק, שהוא בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים מהאוצר. במקרה כזה, ברור שעיקר האחריות לרגולציה של הפעילות הפיננסית שלו היא על הרגולטור החדש שקבע המחוקק - משרד האוצר - ולא על הבנק. אלא שהבנקים נוהגים אחרת, ומצרים את פעילות לקוחותיהם. מדוע הם נוהגים כך? לטענתם, הם עושים זאת מחשש להלבנת הון ומשום שהם חשופים לעיצומים מצד המפקח על הבנקים. אלא שבישראל כמעט שלא מוטלים עיצומים משמעותיים על בנקים, ובוודאי שלא בשל ניהול חשבון של מי שהוא בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים.

בנסיבות אלה עולה חשד כי פרט לחשש אמיתי מהלבנת הון, יש כאן שמרנות יתר של הבנקאים, מהולה בעצלנות, טכנופוביה ואולי אף שיקולים של חסימת המתחרים החדשים בתחום הפיננסי - והם אלה העומדים בבסיס עמדתם של הבנקים, הפועלים גם כך בסביבה מאוד לא־תחרותית.

במצב דברים זה עובר הכדור למפקחת על הבנקים, שערה לקשיים ואף הוציאה חוזר בשנה שעברה, שמטרתו לעודד את הבנקים לסייע לחברות הפינטק. אלא שחוזר זה לא הביא לשינוי המיוחל, וניכר שיש קושי מצד משרד הפיקוח על הבנקים להביא לשינוי מהותי בהתנהגות הבנקים.

ומכאן לאכזבה מדו"ח הצוות הבין־משרדי, שהסתפק בהמלצה על הקמת סביבת ניסוי לחברות פינטק - מה שייתן מענה למספר מוגבל של חברות בליווי צמוד של בנק ישראל, אך לא יפתור את הבעיה למאות חברות הפינטק הפועלות בישראל.

הוועדה סברה שהפתרון לבעיה אינו בידי הרגולטורים בישראל, "נוכח החשיפה הקיימת למערכת הבנקאות עקב הפעילות בשווקים זרים". זהו נימוק תמוה, המרמז על הסנקציות שהוטלו על בנקים ישראליים בארה"ב, בהתעלם מכך שסנקציות אלה הוטלו בשל חשדות לפעילות מכוונת של הבנקים הישראלים בארה"ב, שסייעו למעלימי מס אמריקאים, וכלל אינה קשורה לנושא הפינטק.

בביקורת של ארגון FATF באחרונה, זכתה ישראל להכרה בינלאומית על כך שיש בה משטר איסור הלבנת הון אפקטיבי. לאור זאת, אין כל יסוד לחשש שהועלה בוועדה, כי הפעילות הבינלאומית של הבנקים הישראליים בחו"ל תיפגע. מה שנדרש הוא הסרת חסם הצמיחה של ענף הפינטק - וחיוב של הבנקים לנהל חשבונות עבור מתחריהם הצעירים באופן הוגן יותר, כפי שמקובל בעולם.

הכותב שימש בעבר ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומשנה לפרקליט המדינה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#