ועדי העובדים בישראל הם כוחניים, ובצדק - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדי העובדים בישראל הם כוחניים, ובצדק

ארגוני העובדים לא צריכים לנהל? להיפך - ישראל צריכה ללמוד מהמודל הגרמני, שבו למועצת העובדים יש זכות להשפיע על ניהול החברה

8תגובות
הפגנה של עובדי חברת החשמל
טלי מאייר

במאמרו של אלון תובל ("עינת קליש־רותם צודקת: ארגוני עובדים לא צריכים לנהל", 12.2.2019, TheMarker) מטיס אותנו הכותב לטיול סביב הגלובוס — ראשית לאוסטרליה, לאחר מכן לארה"ב, ולבסוף קפיצה קטנה לאוסטריה — הכל כדי להוכיח לנו כי ועדי עובדים יכולים במקרה הטוב לדון עם הנהלות החברות על תנאי השכר שלהם וביטחונם התעסוקתי.

חבל רק שתובל דילג על מדינה אחת חשובה. ליתר דיוק, הכלכלה החזקה באירופה, השוכנת לגבולה של אוסטריה — הלוא היא גרמניה. בגרמניה מתקיים כבר שנים רבות מודל המכונה "המודל הגרמני".

אחת מהנגזרות פורצות הדרך של המודל הגרמני הייחודי, היא הזכות של מועצת העובדים להשפיע על דרכי הניהול של החברה שבה הם מועסקים. העובדים רשאים להביע את דעתם — ולהשפיע בכל הנוגע לתנאי העסקתם, זכויותיהם וההטבות המגיעות להם. זה לא נעשה באמצעות מגפונים וצמיגים בוערים, אלא בחדר הישיבות של הנהלת החברה.

המודל הגרמני - דלג

בדרך זו גם שמורה להם היכולת להשפיע על דרכה ועתידה של החברה. שמעתם נכון, העובדים הם חלק אינטגרלי מהנהלת החברה, ולא אחת קיבלו מועצות העובדים בגרמניה החלטה לקצץ בשכר ובשעות העבודה כדי להימנע מפיטורים.

בראיון שהעניקה לעיתון זה לפני כמה שנים יו"ר ועד העובדים של תאגיד הענק דויטשה טלקום, מוניקה ברנדל, היא התייחסה לייחודיות של המודל, המבוסס על הרעיון של ברית חברתית ושיתוף פעולה בין שלושת הגורמים בשוק העבודה — העובדים, המעסיקים והממשלה. הסיבות להצלחתו, כך טענה ברנדל, נעוצות בעובדה שהעובדים משתתפים בקבלת ההחלטות — ובזכות ההסתמכות על אותו משולש חשוב.

בלי להתייחס לנתון העגום לפיו במדינת ישראל מספר העובדים המאוגדים נמוך משמעותית מזה שבגרמניה ובמדינות סקנדינביה, הרי שהמציאות התעסוקתית הנוכחית בישראל מחייבת את ניפוץ הקונספציה ואת תרגומם ועיצובם של מונחי העבר לתקופה שבה אנחנו חיים.

העובדה כי מאז פרוץ המחאה החברתית ב–2011 בחרו עשרות אלפי עובדים בענפי הביטוח, הסלולר, האשראי והפיננסים, להתאגד — נובעת מתסכול ומזעם רב שהצטבר בקרב העובדים כלפי המדיניות של הנהלות רבות בישראל.

כדי לשנע קדימה את גלגלי הכלכלה הישראלית, יש לשבור את מעגל הקסמים שבו המעסיק מנצל ביטויים של שיתוף פעולה מצד העובדים ומפרש אותם כחולשה — מה שמחייב את הוועדים להיות כוחניים, כדי להגן על זכויות העובדים.

הכותב הוא יועץ תקשורת להתאגדויות וועדי עובדים בחברת פרו אסטרטגיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#