הרפתות הקטנות התקשו להתייעל - ומשרד החקלאות מציע לתת להן הקלה

משרד החקלאות מציע: מחיר החלב הגולמי יעודכן רק פעמיים בשנה, וימשיך להתבסס גם על עלויות הייצור ברפתות הקטנות ■ ההתייעלות הנדרשת מהרפתות תיחתך מ-2% בשנה ל-1% ■ המנגנון המוצע צפוי להשתנות אם הממשלה תצליח לחוקק את הרפורמה במשק החלב

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רפת בקיבוץ טללים
רפת בקיבוץ טלליםצילום: אייל טואג

בעוד שמנכ"ל משרד האוצר עמל בשבועות האחרונים בניסיון לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להיאבק בבג"ץ בעתירה של תנובה נגד שר האוצר, ולאפשר לממשלה ארכה בחקיקת הרפורמה המתוכננת במשק החלב - במשרד החקלאות עמלו על הכנת תקנות חדשות, שישמרו את המצב הקיים במשק החלב, בהנחה שהרפורמה לא תיחקק בחודשים הקרובים. התקנות המוצעות משמרות במידה רבה את המצב הקיים, ואף מעניקות הקלה לרפתנים, בצורת קיצוץ בדרישות ההתייעלות החלות עליהם.

טיוטת התקנות, שפירסם הבוקר (א') משרד החקלאות, מסדירה את המנגנון שבו ייקבע המחיר המזערי המפוקח שמשלמות המחלבות לרפתנים תמורת החלב הגולמי הנמכר להן (מחיר המטרה). לפי התקנות המוצעות, מחיר המטרה יעודכן רק אחת לחצי שנה. חישובו ימשיך להתבסס על בדיקת התפוקה והיעילות הממוצעות של כמעט כל הרפתות בישראל, לרבות הרפתות הקטנות במגזר המושבי - שהרפורמה המתוכננת אמורה להקשות עליהן להתקיים, באמצעות הורדה יזומה של מחיר המטרה, מתוך כוונה שהן יתמזגו או ייסגרו. עוד מוצע כי מקדם ההתייעלות, כלומר ההפחתה היזומה במחיר המטרה שנועדה לעודד התייעלות ברפתות, יופחת מ-2% בשנה ל-1%.

התקנות שמציע משרד החקלאות אמורות להיחקק מכוחו של חוק תכנון משק החלב מ-2011. הן נועדו להסדיר את קביעת מחיר המטרה החל באוקטובר הקרוב - לאחר תקופת מעבר בת שמונה שנים מחקיקת החוק, שבה יונהג המנגנון הקיים לקביעת המחיר. פרסום התקנות מכין את הקרקע לאפשרות שהרפורמה במשק החלב, שעקרונותיה סוכמו באוקטובר האחרון, לא תיחקק עד אוקטובר. אפשרות זו נעשתה סבירה יותר עם הקדמת הבחירות. אחד מעקרונות הרפורמה הוא הארכה של תקופת המעבר שנקבעה ב-2011 ביותר משש שנים, עד ינואר 2026, עם אפשרות לדחייה בשנה נוספת.

לפי טיוטת התקנות, קביעת המחיר המפוקח לחלב הגולמי תבטיח "יציבות, ודאות וקיימות כלכלית לכלל היצרנים", וכן "רווחיות מספקת שתאפשר התייעלות בייצור החלב וביצוע השקעות לצורך גידול טבעי וחידוש הון למגוון היצרנים". רווחת הצרכנים אינה מוזכרת בטיוטת תקנות, אף שעלתה לכותרות בחודשים האחרונים - שבהם שר האוצר משה כחלון, סירב להעלות את המחיר המפוקח של החלב ומוצריו לצרכנים, חרף העלייה שחלה במחיר המטרה ב-2017 ועד הרבעון השלישי של 2018.

לפי התקנות המוצעות, מחיר המטרה ימשיך להיקבע על פי רפתות שבהן מיוצר חלב בנפח של 700 אלף ליטר בשנה או יותר - כלומר מרבית הרפתות בישראל. הרפורמה המתוכננת מבקשת להגדיל את הרפתות, באמצעות קביעה כי החל ב-2025, מחיר המטרה ייקבע רק לפי עלויות הייצור ברפתות גדולות יותר - כאלה המייצרות 1.2 מיליון ליטר חלב השנה או יותר. לפי טיוטת התקנות, רף הגודל לרפתות יוכל להתעדכן בעתיד, בתנאי שלא יהיה גבוה מרמה ש-90% מהרפתות עומדות בה.

הקביעה של מחיר המטרה תתבסס על סקר עלויות שייערך אחת לשנתיים או שלוש. העדכון השוטף של מחיר המטרה ייעשה פעם בשישה חודשים, אבל יוקדם אם חל שינוי של 6% או יותר ברבעון. המחירים יחושבו בוועדה שבה שבעה חברים - שלושה נציגים של משרד החקלאות, שאחד מהם יעמוד בראש הוועדה, וכן נציגים למשרד האוצר, למועצת החלב, למחלבות ולרפתנים.

את ההקטנה המוצעת של מקדם ההתייעלות מ-2% בשנה ל-1% מסבירים במשרד החקלאות בכך שרף ההתייעלות לא הושג - אף שהרפורמה המוצעת מבקשת לעודד התייעלות חריפה יותר. לפי דברי ההסבר לתקנות, "הנתונים שהתקבלו בסקרים האחרונים מראים כי שיעורי ההתייעלות של הרפתות בפועל עומדים על כ-1% לשנה, ועל כן מוצע לקבוע את שיעור ההתייעלות השנתי בהתאם".

עוד נקבע בטיוטת התקנות מגנון לקביעת מחירים מרביים לאבקת חלב כחושה ולחמאה תעשייתית - מוצרים שבאמצעותם מתבצע ויסות של הייצור במשק החלב. לפי דברי ההסבר לתקנות, "מצרכים אלה משמשים ברוב המחלבות הקטנות כמקור כמעט בלעדי לייצור מוצרי חלב וכתחליף לחלב גולמי, ואולם הם  מיוצרים באופן בלעדי על ידי המחלבה הגדולה בארץ (מחלבת תנובה), המוגדרת בתחום זה כמונופול".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker