מדד איכות החיים: באיזו עיר הכי כדאי לחיות - והיכן התושבים הכי מרוצים? - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדד איכות החיים: באיזו עיר הכי כדאי לחיות - והיכן התושבים הכי מרוצים?

במחצית מהמדדים לאיכות החיים בישראל חל שיפור ב-2017 – ורק בשביעית היתה הידרדרות ■ נתוני הלמ"ס: רמת גן מובילה בין הערים הגדולות – אבל בני ברק מתברגת גבוה בדירוג, בזכות האופטימיות המאפיינת את האוכלוסייה החרדית

29תגובות
אוטובוסים בשכונה חרדית
אמיל סלמן

איך החיים בישראל? טובים יותר מבעבר – אם שופטים לפי הנתונים החדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על איכות החיים, שפורסמו היום (ג'). מלבד השיפור ברמת החיים החומרית, חל ב-2017 שיפור במדדים חשובים הנוגעים לתעסוקה, לאיכות הסביבה, לביטחון האישי ולתחומי חיים נוספים.

הדו"ח השנתי על איכות החיים, הקיימות והחוסן הלאומי מנסה לבחון את איכות החיים לפי 70 מדדים שונים – מתוכם, חל ב-2017 שיפור ב-35. בעשרה היתה הרעה, ובשאר לא נמצא שינוי משמעותי. בהשוואה ארוכת טווח יותר – 2017 לעומת 2002 – חל שיפור ב-36 מדדים, ואילו רק בחמישה היתה הרעה.

מדדי איכות החיים נועדו להעניק לציבור ולמקבלי ההחלטות תמונה רב-ממדית על החיים בישראל. תמונה זו רחבה בהרבה מזאת העולה מהנתונים המשמשים בדרך כלל למדידה של רמת החיים – נתוני התוצר הלאומי הגולמי (התמ"ג) וההכנסה הממוצעת או החציונית.

ממחזרים יותר פסולת – ובריאים יותר

הלמ"ס פיתחה עד כה 70 מדדים מתוך 88 מתוכננים. בדו"ח המתפרסם היום, ל-2017, נוספו עשרה מדדים, המודדים נושאים מגוונים – החל בשיעור השימוש באינטרנט, עובר בשיעור המועסקים הסבורים כי תפקידם בעבודה מאפשר קידום, וכלה בשיעור הנזק מעבירות רכוש מתוך סף ההכנסה הפנויה. חלק מ-70 המדדים מבוססים על הערכה סובייקטיבית, וחלקם על מדידה אובייקטיבית.

מדדי איכות החיים בוחנים 11 תחומי חיים, שהוגדרו בהחלטה של הממשלה: איכות התעסוקה; ביטחון אישי; בריאות; דיור ותשתיות; חינוך, השכלה וכישורים; רווחה אישית וחברתית; סביבה; מעורבות אזרחית וממשל; רמת חיים חומרית; פנאי, תרבות וקהילה; וטכנולוגיות המידע.

נעים ברמת גן

ב-2017 חלה הרעה, בין השאר, בשיעור הנפצעים קשה בתאונות דרכים לכל 100 אלף תושבים, שעלה ל-23.5 (שיעור ההרוגים דווקא ירד). שיעור הילדים בכיתה ז' הסובלים מעודף משקל טיפס ל-30.3%, בעוד הנתון המקביל בקרב תלמידי כיתה א' נותר ללא שינוי משמעותי – 18.3%. שיעור משקי הבית המשלמים על דיור 30% או יותר מהכנסתם הפנויה, טיפס ל-30.9%. נתון זה עלה ב-2017 בחדות בעשירון התחתון, ליותר מ-50% ממשקי הבית. הרעה (לעומת המגמה שהוגדרה כרצויה) נרשמה גם בחוב משקי הבית כשיעור מהתמ"ג, שעלה ל-48.5%, לפי נתוני 2016 (הנתונים האחרונים הזמינים).

לעומת אלה, במדדים רבים חל שיפור – למשל שיעור הפסולת הממוחזרת והאנרגיה המופקת ממקורות מתחדשים, או הפער בסיכוי לרכוש השכלה גבוהה בין מי שהוריהם בעלי השכלה כזאת לאחרים. שיעור שביעות הרצון מהדירה זינקה עלה מ-80.1% ב-2002 ל-87.6% ב-2017, בין השאר על רקע זינוק בנתון זה בחברה הערבית. ב-2017 חל שיפור גם במדדים לתמותת תינוקות ולשיעור המקרים החדשים של סרטן. האמון הכללי בזולת עלה ל-41.3%, וגם במרבית מדדי התעסוקה חל שיפור.

רמת גן בראש

כשמשווים בין הערים הגדולות, מתברר שמצבם של תושבי רמת גן הוא הטוב ביותר. רמת גן מובילה על כל שאר הערים הגדולות בישראל באיכות החיים של תושביה, בזכות הכנסה גבוהה ושביעות רצון גבוהה מעבודה, תוחלת חיים גבוהה, שיעור גבוה של זכאות לבגרות, וצפיפות דיור נמוכה. למען ההגינות יש לציין כי כפר סבא – העוקפת את רמת גן ברמת ההכנסה של תושביה ובכמה מדדים אחרים – לא נכללה בחישוב בשל מחסור בחלק מהנתונים, וכך גם בית שמש. בין 37 המדדים הזמינים בעבור רמת גן, מצבה טוב פחות מהממוצע הארצי רק בשמונה – ובהם שיעור העישון הגבוה בה (לפי דיווח עצמי של התושבים), האמון בממשלה, ושיעור המדווחים על רעש חיצוני המפריע בדירת מגוריהם.

בדירוג הערים הגדולות (אלה שבהן יותר מ-100 אלף תושבים), דורגה רחובות אחרי רמת גן. רחובות היא מהמובילות בין הערים הגדולות בשביעות הרצון מסביבת המגורים ומדירות המגורים. שלישית מדורגת ראשון לציון, שבה שביעות רצון גבוהה יחסית מהמצב הכלכלי ומהפארקים והשטחים הירוקים באזור המגורים. תל אביב-יפו מדורגת רביעית, ואחריה פתח תקווה. בסוף הדירוג משתרכות ירושלים, אשקלון, ואת הרשימה סוגרת בת ים. דירוגה של בת ים נפגע בשל שיעור חריג של תאונות דרכים קטלניות, הולכי רגל שנהרגים בתאונות, ותמותת תינוקות. שביעות הרצון מהחיים בבת ים דומה לממוצע הארצי. 

בני ברק הגיעה למקום השישי – בין השאר בזכות רמת שביעות הרצון הגבוהה בתחומים רבים המאפיינת את האוכלוסייה החרדית. מוריאל שפיר, מרכזת בכירה בלמ"ס, אמרה הבוקר ביום עיון שערכה הלמ"ס בירושלים כי בני ברק מתאפיינת בריבוי של ערכים קיצוניים לעומת הערים הגדולות האחרות – ובכלל זה מיעוט של מקרי סרטן חדשים, אמון גבוה במערכת הבריאות, שביעות רצון גבוהה מהחיים, ושיעור נמוך של הולכי רגל הרוגים בתאונות דרכים. לעומת זאת, המדדים לרמת החיים החומרית בה מורידים אותה בדירוג, וכך גם שיעור נמוך של בעלי השכלה גבוהה ושל זכאות לבגרות, שיעור תעסוקה נמוך ורמת שימוש נמוכה באינטרנט.

מתקן מחזור בקבוקים בתל אביב
אייל טואג

חרדים מרוצים יותר מהתחבורה הציבורית

מנהל תחום מדדי איכות חיים בלמ"ס, עמית יגור-קרול, מסביר כי בחלק מהמדדים לאיכות החיים נרשם פער גדול בין יהודים לערבים – למשל במדדי התעסוקה. מבין המועסקים בישראל, 9% מהיהודים חשים אפליה במקום העבודה – אבל בקרב הערבים שיעור זה מטפס ל-17%. שיעור מקרי הרצח (כל 100 אלף נפש) בקרב גברים ערבים גבוה פי כשישה מבקרב גברים יהודים.

גם בשביעות הרצון מפארקים ושטחים ירוקים באזור המגורים, המצב שונה מאוד בין יהודים לערבים: 68% מהיהודים החילונים מרוצים, ו-52% מהחרדים, לעומת 12% בלבד מהערבים.

ממצא בולט הנוגע לחברה החרדית הוא שביעות הרצון הגבוהה שלה מהתחבורה הציבורית באזור המגורים. מחצית מהחרדים מרוצים ממנה, לעומת 42% מהיהודים הדתיים ורק 35% מהיהודים החילוניים.

באשר לשביעות הרצון הכללית מהחיים, כמעט כל החרדים מרוצים (98%), לעומת 90% מהיהודים החילונים – ורק 75% מהערבים.

בדרך לחיים טובים יותר

החשיבות המיוחסת למדידה רב-ממדית של איכות החיים נובעת מתפישה שלפיה נתוני התמ"ג וההכנסה אינם מספיקים כדי לייצג כהלכה את רווחת האוכלוסייה בכל מדינה ואת רמת החיים שלה. הדוגלים בכך נוהגים להזכיר כי התמ"ג צומח גם בזכות פעילויות שאינן תורמות בהכרח לאיכות החיים – כגון ייצור של כלי נשק, צריכה של טבק או פזרנות של הממשלה או של הצרכנים.

הלמ"ס אינה הגוף היחיד המנסה למדוד את רמת החיים שלא לפי נתונים כלכליים קרים. הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) בוחן את חיי התושבים בכל המדינות החברות בו, ובהן ישראל, באמצעות מדד שפיתח, "מדד החיים הטובים יותר" (Better Life Index). מדד זה בוחן תחומי חיים דומים לאלה הנבדקים על ידי הלמ"ס, וישראל מקבלת בו ציון משוקלל של כ-5.8 נקודות, לעומת כ-8 בפינלנד וכ-4 בטורקיה, לדוגמה.

במאי האחרון פירסם משרד האוצר עבודה שבה ניסה למדוד את מידת הרווחה של תושבי ישראל לפי מדד המתבסס על האי-שוויון בחלוקת ההכנסות, תוחלת החיים, ורמות הפנאי והצריכה. גם במדד זה, כמו במדד ההכנסה לנפש, ישראל מפגרת אחר הממוצע ב-OECD - אבל במדד החלופי שחושב באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, הפער קטן יותר.

הסטטיסטיקן הלאומי, פרופ' דני פפרמן, אמר היום ביום העיון של הלמ"ס: "אנו עכשיו בתחילת 2019, ומפרסמים נתונים המתייחסים ל-2017. הפער הזה מטריד. המטרה היא להקטין את מרווח הזמן. זאת בעיה כללית ובינלאומית, ואנו עובדים על זה קשה. אנו תלויים גם בגופים אחרים, אלה שמספקים לנו את הנתונים המנהליים. אני מקווה שהנתונים המתפרסמים היום ישמשו חוקרים ומקבלי החלטות לשיפור איכות החיים בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#