"אינטל תהנה ממענק של 3.5 מיליארד שקל — אבל תתרום למשק 8.6 מיליארד שקל"

מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, טוען שההשקעה החדשה של החברה בישראל היא "סיבה לחגיגה", אף שלא נבחנו לה חלופות תשלום ■ המענק צפוי להתחיל ב–2022, והוא ייפרש על פני עשר שנים — לאחר שאינטל תגייס 1,000 עובדים חדשים ■ המקורות התקציביים למענק עדיין לא אותרו

אורה קורן
אינטל קרית גת
אינטל בקרית גתצילום: דוברות אינטל
אורה קורן

בתום משא ומתן שנוהל כמה חודשים הכריז שלשום שר האוצר משה כחלון כי בכוונת אינטל לבצע בישראל בהיקף 35–40 מיליארד שקל, שתכלול הקמת מפעל חדש. זאת, בתמורה למענק של כ–3.5 מיליארד שקל (9%) ולסעיף יציבות שיבטיח שלא יחולו על החברה שינויים רגולטוריים בעשור הקרוב.

הדיונים לקראת ההשקעה נערכו בידי מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, הממונה על התקציבים שאול מרידור, הכלכלנית הראשית באוצר שירה ברגמן, מנכ''ל משרד הכלכלה שי רינסקי ומנהל רשות המסים ערן יעקב. לדברי באב"ד, מול אפשרויות השקעה באירלנד ובארה"ב, אינטל בחרה להשקיע בישראל, והסיבות לכך הן הסביבה העסקית התומכת כאן, וכן ההתניה שצורפה להשקעה הקודמת של אינטל בשנה שעברה.

לפי התניה זאת אינטל תקבל מחצית מהמענק שהוצע לה אז (700 מיליון שקל) תמורת שידרוג המפעל בקרית גת ב–5 מיליארד דולר, ואת המחצית הנוספת תקבל רק אם תבצע בישראל את ההשקעה הגדולה הבאה שלה. כלומר, עכשיו תוכל החברה לקבל את המחצית השנייה של אותו מענק, בנוסף למענק על ההשקעה החדשה.

בתמורה, החברה התחייבה לגייס יותר מ–1,000 עובדים חדשים. ביחס למענק הגדול שאינטל מקבלת, זהו גיוס עובדים קטן. כאשר משווים את יחס המענק־מספר עובדים בהקמת מפעלים אחרים במשק — ניתן היה לצפות לתוספת תעסוקה גבוהה בהרבה.

שי באב"ד
שי באב"דצילום: אלכס קולמויסקי

עם זאת, באב''ד טוען כי ישראל תשקיע 3.5 מיליארד שקל ותקבל תמורה של 8.6 מיליארד שקל — ולכן מדובר בעסקה טובה מבחינתה.

באוצר טוענים כי זוהי הערכה שמרנית, משום שהיא מתייחסת רק לתועלת הישירה, ולא לתועלת העקיפה שנובעת מההשקעה; וגם מפני שהיא אינה כוללת תועלת מסוגים מסוימים שאותה משרד האוצר לא הצליח לכמת. "אין לנו ספק שהמספרים האמיתיים גבוהים ומשמעותיים הרבה יותר", אמר בכיר במשרד האוצר.

לדברי באב"ד, "אני נותן שליש מענק על חשבון התועלות הישירות שאני יודע לכמת מהעסקת עובדים, מסים, פיתוח השקעות בישראל ונושאים נוספים. יש גם השפעות עקיפות של זליגת ידע לטכנולוגיות ולחברות חדשות שיכולות לצמוח מההשקעה". באב''ד מכוון לכך שמאות עובדים פרשו מאינטל בשנים האחרונות וחלק מהם הקימו חברות הזנק או נקלט בחברות קיימות עם הידע שצברו באינטל.

משרד האוצר, מצדו, לא בחן חלופות להשקעה של אינטל, דוגמת מענקים מוגדלים של 80% במסלולי פריון ויצור מתקדם בתעשייה, כדי להצמיח חברות קטנות ובינוניות. לדבריו, התועלת למשק מהשקעה באינטל גבוהה בהרבה מהשקעה בחברות יצרניות. "התועלות למשק מהשקעה כזאת (במסלולי ייצור מתקדם; א''ק) לא מתקרבות לתועלות מאינטל", אמר באב"ד. "הפריון, הפרודוקטיביות והתוספת לתוצר וליצוא שנובעים מהייצור של אינטל — הם מהגבוהים בהיי־טק. התועלת מתעשייה מסורתית נמוכה בהרבה. לכן מקסימום פריון מתקבל מאינטל", הוסיף. לדבריו, "אינטל השקיעה 15 מיליארד דולר בישראל ב–7–8 שנים האחרונות — סכום המשתווה לתקציב הביטחון של ישראל. זאת סיבה לחגיגה".

"הבחירה למתן מענק היתה בין אינטל לכלום"

נוכח הבחירות המתקרבות, נקרא היועץ המשפטי של משרד האוצר לבדוק אם יש קושי משפטי בניהול המשא ומתן עם אינטל בתקופה הנוכחית. במשרד נמנעו מדחייה בהצגת ההצעה הישראלית לאינטל כשהבינו שהמטה הבינלאומי של החברה לא ימתין בקבלת ההחלטה שלו לגבי יעד ההשקעה.

תשלום המענק לאינטל צפוי להתחיל לקראת 2022, והוא ייעשה בתשלומים במשך כעשר שנים — לפי ההתקדמות בפועל של ההשקעה מצד החברה, ולפי עמידתה בהתחייבות להעסיק 1,000 עובדים חדשים. המקורות התקציביים למענק עדיין לא אותרו. בעת אישור תקציב המדינה ל–2020, תצטרך הממשלה הבאה להתחיל להצביע על מקורות אלה.

באוצר מביעים ביטחון בכדאיות למשק של ההטבות שתקבל אינטל, אבל אומרים גם כי סכומי המענקים הקודמים שניתנו לאינטל, או התועלת שלהם, לא היו בעלי משקל מכריע בקבלת ההחלטה הנוכחית. לטענת הבכיר במשרד, את ההצעה לאינטל אין למדוד בהשוואה למענקים הקודמים בישראל — אלא בהשוואה למענקים שהוצעו לחברה במדינות האחרות שהתחרו על ההשקעה החדשה. מכיוון שבאירלנד, למשל, הוצע לאינטל מענק גבוה יותר — כ–10.5% מההשקעה, לעומת כ–9% בישראל — ההצעה הישראלית היתה צריכה להיות תחרותית. בכל מקרה, הוסיף, ההשקעות הקודמות של אינטל בישראל הן שסללו את הדרך להשקעה החדשה.

משרדי האוצר והכלכלה מורגלים בביקורת שלפיה ייתכן כי מוטב היה להקדיש את המענקים המשולמים לאינטל להשקעות חלופיות. לדברי הבכיר באוצר, ביקורת זו אינה רצינית: "אם היו השקעות אלטרנטיביות שהיו מייצרות פריון דומה, היה על מה לדבר — אבל הבחירה היתה בין אינטל ללא כלום", אמר. "אם תגיע השקעה אחרת עם תועלות משקיות דומות, ניקח גם אותה, גם אם נצטרך להביא עוד משאבים תקציביים — מפני שזה השימוש הכי חכם לכסף".

לאינטל הובטחה יציבות של עשר שנים במשטר המס שיחול עליה. הבחירה שלה בישראל היא אינדיקציה חיובית לכך שמשטר המס בישראל עדיין אטרקטיבי להשקעות זרות, גם לאחר רפורמת המס של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שנחקקה ב–2017 ומעודדת חברות אמריקאיות להשקיע בארה"ב.

היציבות שהובטחה לאינטל תעניק לחברה חסינות מפני השינויים התכופים שעורכת ישראל בשיעורי מס החברות המוטבים הנגבים לפי החוק לעידוד השקעות הון. ברשות המסים סבורים כי יציבות כזאת חשובה כדי למשוך לישראל השקעות מהותיות וארוכות טווח מצד חברות גדולות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ