חוק המזומן: כך ייראו הצ'קים החדשים - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוק המזומן: כך ייראו הצ'קים החדשים

בנק ישראל הציג את מבנה הצ'ק החדש שיודפס בקרוב בעקבות החוק לצמצום השימוש במזומן ■ החוק אוסר על תשלום לעסקים בצ'קים ששם המוטב אינו מופיע בהם, ומגביל הסבה של צ'קים

41תגובות
חזית וגב הצ'ק החדש

בנק ישראל הציג היום (חמישי) דוגמה לצ'קים החדשים, שהבנקים צפויים להתחיל להדפיס בקרוב, לרגל כניסתו לתוקף של החוק לצמצום השימוש במזומן. החוק החדש מגביל לא רק את התשלום במזומן בעסקות גדולות, אלא גם את השימוש בצ'קים – ובין השאר קובע כי צ'קים שסכומם עולה על 10,000 שקל, יותרו בהסבה פעם אחת בלבד.

הדגם החדש של הצ'קים יכלול טבלה בגב הצ'ק, שנועדה לסייע ברישום הפרטים הנדרשים בעת הסבת צ'ק בסכום העולה על 10,000 שקל. הטבלה תופיע רק על גבי צ'קים שלא הודפס עליהם הגבלה של "למוטב בלבד". בבנק ישראל מדגישים כי הטבלה נועדה לסייע לציבור, וכי צ'קים ישנים שהיא אינה מופיעה עליהם לא יאבדו את תוקפם. הטבלה כוללת מקום לרישום פרטיהם של מסב הצ'ק ומקבלו (הנסב), וכן של גוף פיננסי, למקרה שהצ'ק מוסב לטובתו.

נוסף על כך, המקום המיועד לחתימה בחזית הצ'ק החדש התחלף עם המקום המיועד לתאריך, כך שהחתימה מופיעה בצד ימין של הצ'ק. החילוף נועד למנוע מהחתימה להסתיר את פרטי חשבון הבנק המודפסים בתחתית הצ'ק, בצד שמאל.

החוק לצמצום השימוש במזומן התחיל להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019, וההגבלות על תשלום במזומן כבר חלות על הציבור. מלבד הגבלות אלה, אוסר החוק מ-1 בינואר לשלם לעוסקים (בתי עסק, נותני שירותים וכד') בצ'קים "על החלק" (בלנקו) – כאלה ששם המוטב אינו מופיע עליהם. בתשלום בין שני אנשים פרטיים (שאינם עוסקים), מותר התשלום בצ'קים ללא שם המוטב עד לסכום של 5,000 שקל בלבד.

עוד קובע החוק החדש כי החל ב-1 בינואר 2019, בכל הסבה של צ'ק, חייב הצ'ק לכלול את שמו של האדם המסב את הצ'ק ואת מספר תעודת הזהות שלו, וגם את שמו של הנסב. מ-1 ביולי 2019, בנק יורשה לפרוע צ'ק מוסב רק אם שמו של האדם הנפרע מופיע בו. כמו כן, אם הצ'ק הוסב, והסכום שלו עולה על 10,000 שקל, יוכל הבנק לפרוע אותו רק אם נקובים בו שמותיהם של המסב והנסב, וגם מספר הזהות של המסב; ורק אם הוסב פעם אחת לכל היותר, למעט בכמה מקרים חריגים הקבועים בחוק.

עירית מנדלסון, מנהלת מחלקת חשבות ומערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, הסבירה את השינויים בצ'קים בכנס על החוק לצמצום השימוש במזומן, שערכו איגוד לשכות המסחר ומשרד עורכי הדין מ' פירון ושות' בבורסה לניירות ערך בתל אביב. מנדלסון הציגה נתונים שלפיהם השימוש בצ'קים יורד במתינות אך בהתמדה בשנים האחרונות – הן במספרם, והן בסכומם. בישראל נמשכו צ'קים בסכום 955 מיליארד שקל ב-2018 – ירידה של 4.5% לעומת השנה הקודמת, ושל כ-6% לעומת 2015. מספרם של הצ'קים בשנה החולפת היה 117 מיליון – ירידה של כ-7% לעומת 2017 ושל כ-15% לעומת 2015. השימוש בצ'קים עודנו נפוץ מאוד לתשלומים בסכומים גדולים בין עסקים ולתשלומים לממשלה.

במקביל לירידה בשימוש בצ'קים, מטפס השימוש בכרטיסי חיוב (כרטיסי אשראי וכרטיסי חיוב מיידי). כרטיסי חיוב שהונפקו בישראל שימשו לתשלום בעסקות בתחומי המדינה בסך 297.7 מיליארד שקל ב-2018 – עלייה של 6.5% לעומת 2017, ושל כ-23% לעומת 2015, לפי נתוני בנק ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#