ב-2018 האוצר עמד ביעד הגירעון; מה צפוי השנה? - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ב-2018 האוצר עמד ביעד הגירעון; מה צפוי השנה?

החריגה המזערית בהוצאות הממשלה בשנה החולפת לוותה גם בהכנסות גבוהות מעט מהמתוכנן ■ ב-2018 נבלמה העלייה הגדולה בהכנסות המדינה ממסים שהורגשה בשנים קודמות ■ תקציב 2019 מבוסס על תחזית צמיחה של 3.1%, אך לא בטוח שהמשק יעמוד בה

תגובות
שר האוצר, משה כחלון
אמיל סלמן

שר האוצר, משה כחלון, התגאה אתמול (א') כי הגירעון ב-2018 היה 2.9% מהתמ"ג - בדיוק לפי התכנון. הכותרת של כחלון נכונה (כמעט - הגירעון שנרשם היה 38.9 מיליארד שקל, או כ-400 מיליון שקל יותר מהתכנון; זהו פער פעוט שאינו שווה אפילו לעשירית אחוז מהתמ"ג). עם זאת, מסתתרת מאחוריה חריגה קלה של הוצאות המדינה לעומת התכנון, ולצד זאת "חריגה" גם בהכנסות, שהיו גבוהות מעט מהתכנון.

ההוצאות חרגו מהתכנון ב-1.1 מיליארד שקל (פחות משליש אחוז מסך ההוצאות) נוכח העובדה שתקציב המדינה נוצל במלואו ואף יותר מכך – שיעור הביצוע היה 100.3%. כפי שפירטו במשרד האוצר בנתוני ביצוע התקציב שפורסמו, גידול חד מהצפוי נרשם הן במשרדים האזרחיים (הוצאותיהם גדלו ב-6.2% לעומת גידול מתוכנן של 5.2%), והן במערכת הביטחון (גידול של 1.6% חרף קיטון מתוכנן של 0.4%).

מצד שני, גם ההכנסות היו גבוהות מהצפוי – בכ-700 מיליון שקל. אמנם גביית המסים החטיאה בשיעור מזערי את היעד – היא הסתכמה ב-306.3 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 307.2 מיליארד שקל בתקציב, ותחזית גבוהה אף יותר שנקבעה ביוני האחרון (309 מיליארד שקל); אבל מנגד, ההכנסות שאינן ממסים עלו על הצפוי ב-1.7 מיליארד שקל, והסתכמו ב-32.3 מיליארד שקל. העברות עודפי התקציב של הביטוח הלאומי – אלה שסביבן מתחולל מאבק איתנים בין הביטוח הלאומי לאוצר – עלו על הצפוי ב-2.4 מיליארד שקל. גם ההכנסות ממע"מ על יבוא ביטחוני, שאינן נרשמות כהכנסות מסים רגילות, עלו על הצפוי - בכ-500 מיליון שקל. את שני אלה קיזזו "יתר ההכנסות" – ובהן למשל ההכנסות מדיווידנדים מחברות ממשלתיות – שהיו נמוכות מהצפוי ב-1.2 מיליארד שקל.

ההתחשבנויות האלה לא ייזכרו בעתיד – מכיוון שבשורה התחתונה, משרד האוצר עמד ביעד הגירעון (גם אם המספרים עשויים להתעדכן מעט בחודשים הקרובים, עם הגעת נתונים מדויקים יותר על הוצאות הממשלה ועל התמ"ג). לעומת זאת, מה שעשוי להטריד את הממשלה הבאה בתחילת כהונתה הוא המצב הפיסקלי השוטף ב-2019. בין אם הממשלה דחתה בשבועות האחרונים הוצאות ל-2019 והתאמצה להקדים הכנסות ל-2018, ובין אם לאו – מה שייתן את הטון ב-2019 יהיה הקצב השוטף של הכנסות הממשלה, שיושפע בעיקר מצמיחת המשק בחודשים הקרובים (ומההרכב שלה).

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
אורן בן חקון

מהגרף של הכנסות המדינה ממסים עולים איתותים מדאיגים כבר חודשים ארוכים, ועם תום 2018 אפשר לראות בבירור כי נבלמה העלייה הגדולה שנרשמה בו בחמש השנים 2017-2013. בחודשים האחרונים נרשמה בגביית המסים צמיחה מתונה לכל היותר. ברשות המסים מסבירים כי גביית המסים גדלה ב-2.3% בשנה שנגמרה בשבוע שעבר, בניכוי "רעשים" כמו מבצע המס על דיווידנדים, וגם בנטרול האינפלציה. ובכל זאת, חוזרים ברשות על שני משפטים מדאיגים, המופיעים גם בהודעה על ביצוע התקציב ב-2018: "נתוני המגמה הצביעו על גידול בגביית המסים בשיעור ממוצע של 6% לשנה ב-2017-2013. מתחילת 2018 הגידול המהיר בגבייה נעצר, ונרשם קיפאון במהלך השנה, בעיקר בשל השפעת הגידול המשמעותי בהחזרי מס הכנסה".

תשומת לב רבה הופנתה בחודשים האחרונים לזינוק בהחזרי מס הכנסה - ועתה אומרים ברשות המסים כי אלה אינם צפויים להפסיק לגדול. אמנם העלייה בהחזרים התמתנה בדצמבר ל-2%, לעומת 28% בסיכום שנתי, אבל ברשות המסים מציינים כי ההחזרים – הנובעים מהפחתת מסים שנעשו בשנים האחרונים – צפויים להמשיך להשפיע על הגבייה גם ב-2019 וב-2020.

סימן השאלה הגדול יותר הוא הצמיחה של המשק. תקציב 2019 מבוסס על תחזית צמיחה של 3.1%. האם המשק יעמוד בכך? בינתיים, הנתונים הראשוניים שפירסמה הלמ"ס בשבוע שעבר העידו על האטה בצמיחה – מ-4% ב-2016, ל-3.5% ב-2017, ל-3.2% ב-2018. תחזית בנק ישראל שפורסמה היום (ב') מעריכה כי המשק יצמח ב-3.4%, אבל כפי שציין הנגיד, פרופ' אמיר ירון, בדברים שנשא לאחר החלטת הריבית, "בעת הנוכחית מרבית הסיכונים לתחזית נוטים כלפי מטה".

יונתן כץ, כלכלן בכיר בלידר שוקי הון, אמר כי "בשנים קודמות משרד האוצר פעל בסוף השנה להגדיל את הגירעון כדי לא להיות בתת-ביצוע, באמצעות הקדמת הוצאות והקדמת החזרי מסים. השנה משרד האוצר פעל הפוך - כדי למנוע גירעון גדול מדי וחריגה מהיעד, הוא דחה הוצאות והחזרי מסים לתחילת 2019". לדבריו, על פי הערכות "אותם תרגילים קיזזו כ-0.3% תוצר מהגירעון ב-2018 לטובת 2019. אנו צופים שהגירעון ב-2019 יתקרב ל-4% תוצר, מה שיחייב התאמות פיסקליות על ידי הממשלה הבאה, כולל העלאת מסים. זו צפויה לתרום לעלייה באינפלציה. ב-2013 מהלכי שר האוצר דאז, יאיר לפיד (העלאת מע"מ, מס על סיגריות ואלכוהול, וכו') תרמו כ-0.8% לאינפלציה", הסביר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#