רשות ההגבלים בעד יבוא המלט: המהלך הביא לירידה של 20% במחירים - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשות ההגבלים בעד יבוא המלט: המהלך הביא לירידה של 20% במחירים

רשות ההגבלים העריכה כי הטלת היטל היצף על יבוא המלט לישראל תגרום למשק נזק של 350 מיליון שקל בשנה ■ הרשות בדקה והגיעה למסקנה שלמונופול נשר לא נגרם נזק משמעותי כתוצאה מהיבוא

4תגובות
חברת המלט סימנט
ללא קרדיט

רשות ההגבלים העסקיים מתנגדת להטלת היטל היצף על יבוא מלט, וטוענת כי מהלך כזה יגרום נזק חמור לתחרות בענף ולציבור. לפי הרשות, יבוא המלט תורם לתחרות בענף, והיטל עליו יעלה למשק 350 מיליון שקל, ללא כל תועלת.

הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, כתבה לוועדה המייעצת לשרי הכלכלה והאוצר בנושא כי לשיטתה יש להימנע ממתן המלצה על הטלת מס על יבוא מלט.

לדברי הלפרין, ממצאי בדיקת הרשות העלו תמונה ברורה של הגברת התחרות בענף המלט, שנובעת מהגדלת היבוא. הטלת היטל על יבוא בהיצף (יבוא במחיר נמוך מדי שפוגע בתעשייה המקומית) עשויה לגדוע את התחרות, ולשלול מהציבור את פירותיה — וזאת ללא כל תועלת שיכולה לשמש משקל נגד לנזק הזה.

דו"ח רשות ההגבלים חושף לראשונה את הנתונים מטעם גורם ממשלתי מוסמך על המחירים בענף המלט, והשפעת היבוא עליהם. לפי הבדיקה, חל גידול של כ–20% בצריכת מלט מאז התחלת היבוא של חברת סימנט ב–2016. מחירי המלט ירדו מאז בכמעט 20% — מ–330 שקל לטונה לכ–280 שקל לטונה. בהמשך נרשמו גם ירידה במחירי הבטון (שמלט הוא אחד ממרכיביו העיקריים); פתיחה של מפעלי בטון נוספים; והרחבת פעילותם של מפעלי בטון קיימים, ובהם מפעלים קטנים.

מחיר ממוצע של טונה מלט בישראל, בשקלים

הרשות העריכה כי הטלת היטל יבוא על מלט תגרום למשק נזק של 350 מיליון שקל בשנה, ועלולה להעלות את מחירי הדיור והתשתיות. "תוצאות אלה אינן עולות בקנה אחד עם המדיניות הפרטנית של ממשלת ישראל", אמרה הלפרין.

לגבי הטענה כי היבוא פוגע בתעשייה המקומית, הרשות — שקיבלה נתונים ממונופול המלט נשר מכוח חוק ההגבלים — ציינה כי לא נגרם לנשר כל נזק מהיבוא, ובוודאי לא נזק שראוי למנוע דרך צעד דרסטי כהיטל.

עוד ציינה הרשות כי חלוקת הדיווידנד של נשר ב–2017, שהסתכמה ב–150–215 מיליון שקל, מעידה על חוסנה של החברה. הממונה הוסיפה כי בתגובה ליבוא, נשר נאלצה להוריד מחירים, ככל הנראה בפעם הראשונה.

מהתאחדות התעשיינים, שבה חברות יצרניות המלט הישראליות נשר והר טוב, נמסר כי הממונה על היטלי הסחר בדק את השפעת ההיטל על התחרות, ומצא כי הוא יגרום להפסקת היבוא. עוד קבע כי המשך היבוא יביא לסגירת מפעל הר טוב, אך הרשות כתבה בעניין זה כי "הדרך להגן על הר טוב אינה עוברת דרך הטלת מס צריכה על כל הציבור, שמגן על המונופול בענף".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#