"אם מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין תעמיק - ישראל לא תוכל להביט מהצד"

על רקע ביקור סגן נשיא סין בישראל, חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי סבורים כי זו רק שאלה של זמן עד שתגיע בקשה מוושינגטון לישראל לעצור יצוא של ידע ומוצרי היי-טק לסין ■ לפי הערכות, המועצה לביטחון לאומי כבר מגבשת חלופות

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נתניהו עם נשיא סין, שי ג'ינפינג
נתניהו עם נשיא סין, שי ג'ינפינגצילום: ASSOCIATED PRESS

השבוע נערך בירושלים המפגש הרביעי של ועדת החדשנות ישראל-סין, על רקע מלחמות הסחר הפוקדות את הכלכלה העולמית, שסין היא מטרה ושחקן מרכזי בהן. 

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע אמש (ב') על פגישה כלכלית ומדינית חשובה שנערכה עם סגן נשיא סין, וואנג צ'י-שאן, יועצו הקרוב של הנשיא שי ג'ינפינג. "זה הביקור החשוב ביותר מסין בישראל ב-18 השנים האחרונות. הגעתו לכאן מעידה על הרצון המשותף של סין וישראל לשדרג עוד יותר את היחסים בינינו".

בהודעה שהוציא משרד החוץ לרגל המפגש נכתב כי נתניהו וסגן נשיא סין יהיו עדים לחתימה על כעשרה הסכמים לשיתוף פעולה בין המדינות. בדיוני הוועדה ישתתפו שרים וסגני שרים מכ-13 משרדי ממשלה, ובהם הכלכלה, המדע והחלל, התחבורה, החקלאות, האנרגיה והבריאות, וכמובן בכירי רשות החדשנות.

בזמן שנתניהו מהדק יחסים עם סין, נמצא נשיא ארה"ב, דונאלד טראמפ, בעימות גלובלי מתוקשר וכמעט אישי עם נשיא סין. בקיץ העבירה ארה"ב חקיקה המשלבת פיקוח על היצוא הביטחוני והדו שימושי - אזרחי ובטחוני - לסין, ועל ההשקעות הסיניות שמכוונות להשתלטות על חברות אמריקאיות או על טכנולוגיות קריטיות.

טראמפ גם הטיל מכסים על יבוא סיני ב-200 מיליארד דולר, מהלך דרמטי הכולל כמעט חצי מסך היבוא מסין, שמסתכם בכחצי טריליון דולר. נשיא ארה"ב אף מאיים להטיל מכסים על שאר היבוא, אם סין לא תפתח שווקים ואם תמשיך להכריח חברות אמריקאיות לחשוף טכנולוגיות כחלק מהכניסה לשוק הסיני. הסינים מצדם הטילו מכסים על יבוא מארה"ב, בעיקר בתחום החקלאות.

ישראל בכוננות להשפעות מלחמת הסחר

מתחת לחיוכים ולחיצות הידיים השבוע בירושלים, בישראל נערכים לכך שהסערה העולמית תגיע גם לכאן, תרטיב את כולנו - ותיאלץ אותנו לעמעם את היחסים עם בייג'ין.

זה לא בהכרח רע, זו יכולה להיות אפילו הזדמנות או תירוץ להיחלץ מהחיבוק הסיני, שעלול לבצע תפנית נגד ישראל כשהנסיבות יתאימו. עם זאת, כדי למנוע התנגשות חזיתית עם המעצמה העולמית מהמזרח, נבחנים מתחת לפני השטח תרחישים שונים לעתיד היחסים בין המדינות. על פי מקורות מקורבים לנושא, התרחישים נבחנים בין השאר במועצה לביטחון לאומי (מל"ל) במשרד ראש הממשלה.

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, אמר באחרונה כי צוות ממשלתי בוחן הגבלות של השקעות סיניות בישראל משיקולים אסטרטגים. בלחץ אמריקאי ישראל אינה מייצאת לסין ציוד ביטחוני וציוד בעל שימוש כפול - ביטחוני ואזרחי. האם הלחץ האמריקאי יתרחב גם לציוד טכנולוגי אזרחי? בוושינגטון כבר מגבילים שיתופי פעולה טכנולוגים עם סין מחשש לניצולם לריגול ולהשתלטות סינית על קדמת הטכנולוגיה העולמית.

הנחת העבודה בקרב הגופים הישראליים הדנים ביחסי ישראל-סין היא שהמתח בין סין לארה"ב ויחסי הידידות המעמיקים בין ישראל לארה"ב, עשויים להוביל לבקשה אמריקאית מנומסת אך תקיפה להצטרף אליה במאבק הכלכלי העולמי ולעצור את שיתוף הפעולה והיצוא הטכנולוגי האזרחי המתקדם לסין. על פי מקורות מקורבים לנושא, בקשה כזאת עדיין לא הונחה מפורשות על השולחן, אבל זו כנראה רק שאלה של זמן, בעיקר אם מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין תעמיק ותתפתח למאבק על ההובלה הכלכלית העולמית בכלל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו והמשלחת הישראלית, בפגישה עם נשיא סין שי ג'ינפינג ובכירים נוספים, בשבוע שעבר בסין
משלחת ישראלית בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך ביקור בסיןצילום: חיים צח / לע"מ

יחסי ישראל-סין מבוססים על עניינה של ירושלים לחבור כלכלית למעצמה העולה במזרח, אך גם לעמעם את הסיכון שסין תתמוך באופן מובהק באיראן נגד ישראל. מנגד מהבהבות נורות האזהרה של סיכון היחסים הביטחוניים, המדיניים והאסטרטגיים, כנראה ההדוקים ביותר אי פעם, עם וושינגטון.

תא''ל במיל' ד"ר ששון חדד, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר באחרונה ל-TheMarker כי "מלחמות סחר היו כל הזמן, אבל העוצמה הפעם שונה והן ממוקדות ומנוהלות בהחלטות שנראות מעכשיו לעכשיו. זה נראה כאילו פתאום מקבלים החלטות 'על מכסה המנוע של הג'יפ' ורצים איתן".

לדבריו, הסינים נמצאים כאן, מכיוון שהם סימנו אותנו כאחת המדינות שהם רוצים שיהיו על החגורה שלהם. מצד שני הם במאבק עם האמריקאים על הובלת הכלכלה העולמית. ארה"ב מובילה אותה במונחים מוחלטים, אבל במונחי PPP הסינים מובילים, והם לא עוצרים. מלחמת הסחר היא אחד ההיבטים למאבקים מתחת לפני השטח. היבט נוסף הוא השקעות במיליארדי דולרים במדינות העולם השלישי.

לפני כשני עשורים, גילתה ארה"ב כי התעשיה האווירית מכרה מטוס ביון מסוג פלקון לסין עם רכיבים אמריקאיים ללא אישורה כנדרש. התוצאה היתה החזרת המטוס, תשלום פיצוי כבד לסינים והוראה אמריקאית שישראל נזהרת מלהפר מאז - לא למכור לסינים ציוד ביטחוני וציוד לשימוש כפול.

"מצבנו הגיאו-פוליטי מול האמריקאים מעולם לא היה טוב יותר", אמר חדד. "הם עוזרים לנו הרבה, ואנחנו תלויים בהם. אם יתפתח משהו מורכב יותר בין ארה"ב לסין, נצטרך לתת את חלקנו. זה בראש של הרבה אנשים הדנים בסוגיה בירושלים ובכלל. אני לא יודע מה יקרה אם האמריקאים יבקשו מאתנו לקחת צד או לצמצם את הקשרים שלנו עם סין. אני מניח שטראמפ עוד לא ביקש", הוסיף.

לדבריו, ישראל תושפע ממלחמות הסחר בעקיפין, מכיוון שהן גורמות לעליית מחירים ולשינויים במפת הסחר. לדוגמה, סין מתחילה לקנות נפט מרוסיה וסעודיה במקום מארה"ב. יצוא הנפט האמריקאי לסין כמעט נעלם. "הגבינה מתחילה לזוז, וכשגבינה זזה יש תגובות יותר חריפות", אמר חדד.

לדבריו, ישראל תרגיש את גלי ההדף של המלחמות כשהמחירים בשוק העולמי יעלו במוצרי יבוא ישראלים כדוגמת הנפט, לפחות עד שישראל תתבסס על הגז כתחליף לנפט. "ברגע ששמים מכסים על סחורות המחירים עולים. מפת הסחר משתנה. מי שמכר לך היום זה לא בהכרח מי שימכור לך מחר. זה מתחיל להשתנות בכל העולם ויגיע גם לישראל. זו ההשלכה הראשונה והטריויאלית למלחמות הסחר שנרגיש", הוסיף חדד.

הוא צופה כי "הצעד הבא יורגש בהסכמים שלנו, שיתחילו להיות בסימני שאלה. להסכם הסחר החופשי עם האמריקאים יש תוקף לעוד שלוש שנים, וגם הוא עשוי להיות על המדוכה אם הסכמי הסחר ימשיכו להזדעזע".

בנוסף, "ברגע שמחירים עולים, יש שינויי מדיניות מוניטרית בעולם שישפיעו גם עלינו", אמר חדד. "כשהמחירים עולים, גם האינפלציה מטפסת, הריבית משתנה וזה משליך על הצמיחה. את המשבר העולמי של 2008 אמנם שרדנו, אבל משבר עולמי נוסף עלול לסכן אותנו כי אנחנו מדינה מייבאת לא עצמאית", הוסיף.

ד''ר עודד ערן, חוקר בכיר נוסף במכון למחקרי ביטחון לאומי, סבור כי ארה"ב עשויה להגביל יצוא סייבר ישראלי לסין. לדבריו, "מה מחפשים הסינים אצלנו? מה היהלום שבכתר ביחסים הכלכליים בינינו לסין? החדשנות. זה היעד העיקרי הכלכלי של סין בישראל. יכול להיווצר מצב שארה"ב תגיד לנו לעצור שיתופי פעולה בהיי-טק עם סין כמו שעשתה בפרשת הפלקון. שתאמר 'אנחנו בתחרות עם סין. הנושא הכי חשוב לסינים בו נתפסו כבר בגניבת ידע הוא הטכנולוגי. הם לא נוהגים בשיטות הוגנות ואתם משתפים פעולה איתם. גם אם אין שום רכיב אמריקאי בהיי-טק שאתם מוכרים לסין, הוא משרת את הסינים במלחמה שאנחנו מנהלים'. למיטב ידיעתי, הדברים לא נאמרו לנו עדיין על ידי האמריקאים".

העבודות לבניית הקו האדום בתל אביב
העבודות לבניית הקו האדום בתל אביבצילום: עופר וקנין

לדברי ערן, בכל חברה סינית גדולה יושב נציג הממשלה או המפלגה. "זה אומר שחלק מההשקעות הסיניות מודרך לא רק משיקולים כלכליים, אלא גם משיקולי אסטרטגיה לטווח ארוך".

ערן הביא לדוגמה את ההשתלטות הסינית על נמל פיראוס ביוון שהניב להם רווח אסטרטגי. לדבריו, "היצוא הסיני חשוב לכלכלה שלהם. חלק גדול ממנו מגיע לאירופה ו-90% ממנו באוניות. לכן, מהירות השינוע ומחירי השינוע הם מרכיב חשוב מאוד ברווחיות היצוא הסיני. הם ראו שבנמל פיראוס ביוון הם תקועים, מפני שהיוונים עבדו לאט והסינים שילמו דמי חניה גבוהים. אז הם קנו את הנמל, השתלטו עליו ועכשיו הסחר זורם. לפני כשנתיים התכוונו באיחוד האירופי לשאת נאום מדיני בנושא הפרת זכויות הפרט בסין. לצורך זה נדרש קונצנזוס. היוונים התנגדו והנאום לא נישא. זו דוגמה של ניצול נכס לצרכים אסטרטגים", הוסיף.

לדברי ערן, יש התעוררות בישראל ובמדינות נוספות כמו גרמניה, יפן, אוסטרליה וארה"ב בעניין הצורך לווסת השקעות סיניות וזרות אחרות בתשתיות בהיי-טק ובסייבר. "צריך לעשות את זה בצורה שיטתית בחקיקה או שיוקם גוף שירכז את זה כמו אפ:י (אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני; א"ק), או שכל הרגולטורים יבחנו יחד השקעות בישראל. זה נכון לא רק לגבי יצוא אלא גם בהשקעות. מוכרים חלקים מחברות ויש לבחון האם יש בזה סיכון אסטרטגי".

לגבי המעורבות הסינית העמוקה בבניית תשתיות בישראל, ציין ערן את הרכבת הקלה בתל אביב. לדבריו, "את הרכבת הקלה בונה חברה סינית. כשמסתכלים על המפה רואים שהיא עוברת שני מטרים מתחת למשרד הביטחון בקריה. אתה נותן לחברה הסינית לחווט את המערכת, להקים מערכות אלקטרוניות - מה אתה יודע מה היא עושה שם בדיוק?"

לדבריו, יש למצוא דרך לנצל את היכולת של הסינים להקים תשתיות ביעילות ובזול אך להיזהר מסיכונים אסטרטגים. "מה שצריך זה לא לשפוך את התינוק עם המים אלא לבדוק שהוא לא שותה מים מלוכלכים באמבטיה", אמר ערן.

"אנחנו בשיח בלתי פוסק עם ארה''ב כדי שמלחמות הסחר יעברו מעל ראשנו"

יפעת אלון פרל, ציר כלכלה וסחר בשגרירות ישראל בוושינגטון, היא זו שמנסה לנטרל את השפעת מלחמות הסחר של ארה"ב על המשק הישראלי. מעבר לסיכונים שישראל תיכנס למעגל המאבק יש גם סיכויים והזדמנויות. היצוא הסיני לארה"ב יהיה פחות תחרותי ויפנה מקום ליצואנים אחרים, וכך גם היצוא האמריקאי לסין. השאלה הגדולה מבחינת היצואנים הישראלים היא אם מלחמת הסחר תהיה ממושכת ואם תצדיק השקעה בהסטת יצוא בהתאם.

"בשלב זה נושא המכסים עובר מעל לראש שלנו", אמרה אלון פרל. "אני לא מאמינה שזה יהיה לטווח ארוך, ואם כן - חברות ישראליות יוכלו לעשות חישוב פרטני כיצד לנצל מצב שבו היבוא האמריקאי מסין יהיה פחות תחרותי ויפנה מקום למדינות אחרות. אבל מדברים על מגזרים מיוחדים, שישראל אינה יצואנית גדולה בהם כמו הסויה. היצוא הישראלי לארה"ב פטור ממכס ממילא מ-1985. התפקיד שלנו בהקשר זה הוא להביא מידע לחברות הישראליות. ההחלטה בסוף היא עסקית שלהן", הוסיפה.

כדי לנטרל את השפעת מדיניות הטלת המכסים של טראמפ על היצוא הישראלי, מנסים במשרד הכלכלה להחריג את ישראל מכל מהלך שמסתמן. "אנחנו בשיח בלתי פוסק עם כל הגורמים הרלוונטים בארה"ב", אמרה אלון פרל. "בקונגרס יש לנו אוזן קשבת ולא נראה שמישהו שם חושב שחברות ישראליות צריכות לשלם את המכס הזה. אנחנו בשיח עם עוד משרדים ובהם משרד הסחר האמריקאי. לדוגמה, מאז מארס האחרון אנחנו בקשר הדוק עם כל הגורמים שקשורים למכס על האלומיניום שהטילה ארה"ב, במטרה להחריג את ישראל. אף אחד כאן לא חושב שחברות ישראליות פוגעות בכלכלה האמריקאית. יש אינטרס אמריקאי בכך שלישראל תהיה כלכלה חזקה, אבל מסיבות פוליטיות זה לא פשוט להחריג את ישראל", הוסיפה.

מפעל לייצור פורד F-150
מפעל של פורדצילום: בלומברג

האם ניחלץ ממיסוי רכב בארה"ב?

הטלות מכס נוספות שנבחנות בארה"ב הן בתחום הרכב. לישראל תעשיה מגוונת המייצרת חלקים לרכב ליצרניות ברחבי העולם. היצוא לארה"ב של ענף הרכב מסתכם ב-65 מליון דולר בשנה. בדיקת מיסוי ענף הרכב נמצאת לקראת סיום ובארה"ב ממתינים כנראה לתוצאות השיחות עם שותפות סחר כדוגמת האיחוד האירופי כדי לקבל החלטה סופית.

"אנחנו עושים הכל כדי שלא נושפע מזה", אמרה אלון פרל. "האמריקאים הופתעו מגודל היצוא הישראלי בתחום ומכך שהשוק הישראלי היא שוק יעד 19 למכוניות אמריקאיות. אני מציגה לבני שיחי את ההערכה שלפיה אם יהיו מכסים ומחירי מכוניות אמריקאיות יעלו, הצרכן הישראלי עשוי לקנות את הרכב שלו מהאיחוד האירופי", אמרה.

לדברי אלון פרל, בשיחותיה בוושינגטון לא עלתה בקשה ספציפית אמריקאית שישראל תצטרף למלחמות הסחר של טראמפ, גם לא בנושאי סייבר. "כרגע אין השפעה למלחמות הסחר על ישראל, אבל ככל שהדברים ידרדרו ישראל עלולה להיות מושפעת", אמרה אלון פרל. "מכסים מבשרים על כלכלות עם מיתון ושווקים סגורים. כלכלנים לא מאמינים שזו הדרך לקידמה. החשש הוא ששווקים יתכווצו וזה עלול להשפיע גם על היצוא הישראלי", הוסיפה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker