האם להטיל מס על יבוא מלט? משרדי האוצר והכלכלה לא הגיעו להכרעה

מאז תחילת התחרות בתחום - ירדו מחירי הבטון בישראל בשיעור דו ספרתי ■ מנכ"ל החברה שמייבאת מלט מזהיר כי ההיטל יגולגל בסופו של דבר לציבור, כיוון שיגרור התייקרות בשוק הדיור

אורה קורן
מפעל המלט הר טוב, בבית שמש
מפעל המלט הר-טוב, בבית שמשצילום: גיל כהן-מגן
אורה קורן

נציגי משרדי האוצר והכלכלה בוועדה המייעצת לנושא היטלי היצף התכנסו היום (א') ודנו בשאלה האם להמליץ לשר הכלכלה, אלי כהן, ולשר האוצר, משה כחלון, להטיל מס על ייבוא המלט לישראל, ולאיזו תקופה.

מקורות מקורבים לדיון אמרו כי הוא הסתיים ללא הכרעה - נציגי משרד האוצר התנגדו ולתומכים לא היה רוב. צפוי כנראה דיון נוסף לגיבוש ההמלצה לשרים.

ההערכות שלפני הדיון לא צפו הסכמה בין נציגי הממשלה. נציגי משרד האוצר צפויים היו להתנגד למהלך, שצפוי להאט ואף לבלום את התחרות בתחום המלט והבטון בישראל, וכתוצאה מכך להביא להעלאת המחירים בהתאם למס שיוטל, בכ-20%.

מנגד, ההערכות בענף היו שנציגי משרד הכלכלה יתמכו במהלך כדי להגן על התעשייה המקומית, אף שמדובר בהגנה על נשר, מונופול ענק השולט לפחות בכ-70% מהשוק. עם זאת, הם צפויים היו להגביל את משך ההיטל.

ההמלצה המקורית היתה היטל לחמש שנים, אך התחזיות היו שבמשרד הכלכלה יתמכו בהיטל לשנה. ההערכות הן כי משך הזמן החריג היה בבחינת "עז" שהכניס לחדר הממונה על ההיטלים, כדי שניתן יהיה להוציא אותה, לחזור בהמשך להיטל מקובל ובד בבד לטעון שמשרד הכלכלה אינו פוגע לחלוטין בתחרות. ברשות ההגבלים העסקיים מתנגדים להיטל שיפגע בתחרות.

החלטת הוועדה, כשתתקבל, תועבר לשרים, ולאחר מכן הם ימסרו את החלטתם בנושא.

מגנים על תעשייה מקומית או מחזקים את המונופול של נשר?

ב-2016 נפתח שוק המלט לתחרות, כשחברת סימנט החלה לייבא מלט, בעיקר מיוון. התחרות בתחום הובילה לטענת סימנט לירידה של כ-30% במחירי הבטון בישראל, ולדברי מקורות ממשלתיים לירידה של כ-15%. מחירי המלט משפיעים משמעותית על מחירי הדיור וכן על תשתיות, מבני ציבור, מחלפים ועוד.

הקמת הוועדה נבעה מטענות של מונופול נשר ומפעל הר-טוב על ייבוא הפוגע בתעשייה המקומית. זאת למרות שבשנה האחרונה נשר חילקה לבעליה דיווידנד של כ-300 מיליון שקל ועל פי הסכם בין נשר ומפעל הר-טוב, תנאי עבודתם  של עובדי הר-טוב או חלקם מובטחים גם אם מפעל הר-טוב, הפועל בשיטות מיושנות שאינן תחרותיות, ייסגר.

אייל הכט, מנכ"ל סימנט, אמר בתגובה: "משמעות הטלת מס היצף על הציבור היא תוספת של כ-90,000 שקל בממוצע למחירי הדירות בישראל, זאת בשל חלקו של המלט במדד תשומות הבניה. הטלת מס שכזה היא השתת עלויות של כ-2.5 מיליארד שקל על הציבור. זאת בניגוד למדיניות של השרים כחלון וכהן להורדת יוקר המחיה וצמצום הריכוזיות במשק".

לדבריו, גם היבואנים וגם היצרנים בחו"ל הודיעו כי בניגוד לקמפיין ההפחדות שמוביל המונופול, הם מתחייבים לא להעלות מחירים ולשמור על אספקת מלט קבועה לשנים הבאות, כפי שהציעה הוועדה.

רונן יונה, מנכ"ל קבוצת הר-טוב אמר בתגובה: "הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה קבע חד-משמעית כי יבוא המלט לישראל נעשה במחירי היצף, דבר המנוגד לחוק. עוד קבע הממונה כי השפעת המלט על מחירי הדיור הינה שולית בלבד - וזאת על אף שלל הטענות חסרות הבסיס מטעם בעלי אינטרסים ברורים ושלוחיהם".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ