התקציב כבר סגור עד סוף 2019? נתניהו וכחלון פותחים אותו למען הפלאשמורה - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התקציב כבר סגור עד סוף 2019? נתניהו וכחלון פותחים אותו למען הפלאשמורה

הממשלה תדון בהצעה להביא לישראל עוד 1,000 מבני הפלאשמורה מאתיופיה – קרובים של תושבי ישראל ■ העלות, 184 מיליון שקל, תמומן ב"משחק" בעודפי תקציב ■ שרת העלייה והקליטה דורשת לאפשר זאת גם ל-1,000 איש ממדינות אחרות, שאינם זכאים לעלות לפי חוק השבות

25תגובות
הפגנה למען הבאת בני הפלאשמורה לישראל, 2016
אמיל סלמן

"אין כסף, התקציב כבר סגור" – זו הזמירה שמשמיע משרד האוצר בחודשים האחרונים לשרי הממשלה, אם הם מעזים לדרוש תקציבים. המסר של אנשי האוצר ברור: תקציב המדינה ל-2019 כבר נחקק בכנסת, הוא סגור עד סוף השנה הבאה, ואין מה לדבר על פתיחה שלו בינתיים.

אפילו כשראש הממשלה, בנימין נתניהו, הציג את הרעיונות שלו להגדלה משמעותית של תקציב הביטחון, הגיב ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, באמירה כי התקציב לשנה הנוכחית וגם לשנה הבאה כבר סגור. אנשיו הוסיפו כי כל הגדלה של תקציב הביטחון ב-2019, שלא באמצעות התייעלות פנימית בצה"ל, תדרוש קיצוץ בשאר התקציבים – שנעשה לרוב כקיצוץ רוחבי. המחיר שהציבו היה ברור: מי שיגדיל את תקציב הביטחון יפגע בחינוך, בבריאות, ברווחה ובתחבורה.

אבל מתברר כי לנושא אחד, לפחות, אפשר למצוא כסף: הפרויקט הבלתי-נגמר להבאתה מאתיופיה של קהילת הפלאשמורה. הממשלה עוסקת בפרויקט הזה כבר כ-25 שנה, והוא עדיין רחוק מסיום.

סבב הלחצים האחרון הוביל להכרזה של נתניהו על פתיחתם של שערי ישראל לעוד כ-1,000 איש מאתיופיה. בהצעת החלטה שהגישו נתניהו ושר האוצר, משה כחלון, ותעלה לדיון בממשלה ביום ראשון הקרוב, מוצע לקדם ולתקצב את הבאתם לישראל של אותם 1,000 איש – שהם הורים של מי שכבר היגרו מאתיופיה לישראל; בני זוג של הורים אלה, הנשואים להם; ילדים קטינים של הורים אלה; ולבסוף, גם ילדים בגירים שלהם, בתנאי שאינם נשואים.

מספרם המדויק של כל אלה אינו ידוע. בהצעת ההחלטה נאמר כי "מניסיון העבר עולה כי ייתכן שבמהלך יישומה של החלטה זו יימצא על ידי רשות האוכלוסין וההגירה כי המספר הפוטנציאל קטן או גדול מההערכה הראשונית. ככל שמספר הזכאים לכניסה לפי החלטה זו יהיה גבוה מ-1,000, יובא הדבר מחדש לאישור הממשלה". האי-ודאות באשר למספרם של בני הפלאשמורה אינה חדשה: למשל, מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם עוד ב-2005 גרס כי "הסיבה העיקרית לעיכוב המתמשך בהעלאת הפלאשמורה היא כנראה החשש שזו הגירה שלא יהיה אפשר לשלוט בממדיה, ואמנם, המתחמים בגונדר ובאדיס אבבה שבהם בני הפלאשמורה ממתינים להעלאתם מתמלאים שוב ושוב מחדש, גם לאחר עליית אלפים מבני הפלאשמורה לישראל".

למעשה, סוגיית הפלאשמורה מפלגת את העוסקים בה לשני מחנות: מי שמתנגדים לפרויקט הבאת הפלאשמורה לישראל – חלקם בטענה שהקשר של מי שנותרו באתיופיה ליהדות רופף; ומי שתומכים בו, מעודדים את הממשלה להמשיך בו, וטוענים כי הקצב האיטי שבו הוא מתקדם מעיד על גזענות.

הפגנה למען הבאת בני הפלאשמורה לישראל, 2016
אמיל סלמן

מענק דיור ב-100 אלף שקל

לפי הצעת ההחלטה, 1,000 מבני הפלאשמורה אמורים להיכנס לישראל בין נובמבר 2018 לסוף 2019. ההחלטה נוקטת את הביטוי "הבאה לישראל" ולא "עלייה", מפני שאוכלוסיית היעד אינה זכאית לעלייה לפי חוק השבות. במקום זאת, אותם 1,000 איש יקבלו רישיון לישיבת קבע לפי חריג הומניטרי בחוק הכניסה לישראל, ויגוירו.

העלות התקציבית של המבצע מוערכת בכ-184 אלף שקל לאדם, כלומר 184 מיליון שקל ל-1,000 איש. העלויות לאדם אמורות להתחלק כך: 100 אלף שקל במענקים לרכישת דיור; עד למציאת דיור - 59 אלף שקל בגין שהייה במרכז קליטה; 22.2 אלף שקל בגין סל קליטה; 2,000 שקל בגין "מעטפת רוחנית" שיעניק אגף הגיור במשרד ראש הממשלה; ועוד 500 שקל (כלומר 500 אלף שקל בסך הכל) לטיסות ואש"ל לעובדי רשות האוכלוסין וההגירה שינצחו על הפרויקט.

המקור לכספים אלה לא יהיה קיצוץ רוחבי רגיל (פלאט) בתקציביהם של משרדי הממשלה. במקום קיצוץ כזה, מציעים נתניהו וכחלון לשלוח יד אל "העודפים המחויבים" – עודפי תקציב שנוצרים בסעיפים רבים בתקציב המדינה בגלל פערי עיתוי בין מועד התקצוב למועד ההוצאה הכספית בפועל. עודפים כאלה יכולים להיווצר, למשל, כשבתקציב מוקצה סכום כסף לתוכנית של משרד כלשהו בשנה א' – והמשרד חותם עם קבלן חיצוני על הסכם לביצועה, שלפיו התשלום ייעשה לפי התקדמות העבודה בפועל. אם העבודה מתמשכת, והתשלום נדחה לשנה ב', נוצר עודף מחויב – "מחויב" במובן זה שהממשלה כבר התחייבה על הוצאתו בעתיד. העברה של עודפים כאלה משנת תקציב א' לשנה ב' היא עניין שבשגרה. היא מגדילה את סך התקציב בשנה ב' – אבל הגדלה זו אמורה להתקזז בעקבות העודפים הנוצרים באופן טבעי בשנה ב', שיועברו בתורם לשנה ג'.

במארס האחרון קיבלה הממשלה החלטה שנועדה לסגור פערים שנוצרו בתקציב המדינה. במסגרת זו הוחלט כי מתוך העודפים המחויבים שייווצרו ב-2018, יועברו רק 90% ל-2019. בכך תוקנה החלטה קודמת, שבה הוחלט להעביר 92% מהעודפים. הסטה סלקטיבית כזאת של העודפים המחויבים מעידה על היותם מקור נוסף לכיסוי הוצאות של הממשלה. מקור כזה מותיר בידי אגף התקציבים את מה שאנשיו מכנים "גמישות", ומה שמבקריו מכנים "רזרבות סמויות".

סופה לנדבר, שרת העלייה והקליטה
אלכס קולומויסקי

כדי לממן את המשך הפרויקט להבאת בני הפלאשמורה לישראל, מוצע עתה להקטין את שיעור העודפים המחויבים שיועברו מ-2018 ל-2019 מ-90% ל-88.7%. הקטנה זו תציב קושי בפני כל משרדי הממשלה – ולא רק אלה שישתתפו בפרויקט שעליו מחליטה כעת הממשלה – מפני שהיא תחול על כספים שהם מתחייבים להוציא. באופן זה, יישאו כל המשרדים בנטל המימון של ההחלטה, כפי שקורה גם בקיצוץ רוחבי.

קושי משפטי

הזכאים להיכלל ברשימות הנכנסים לישראל הם רק מי שקרובי משפחה מדרגה ראשונה שלהם, המתגוררים בישראל, כבר הגישו בשמם בקשה לאיחוד משפחות לרשות האוכלוסין וההגירה. הם נדרשים להיות בין המתגוררים ב"קהילות הממתינים" באדיס אבבה או גונדר מאז 1 בינואר 2010 לכל המאוחר, ולהסכים להתגייר לאחר עלייתם.

בהצעת ההחלטה נכתב כי שר הפנים תומך בה, ואילו שרת העלייה והקליטה מתנגדת. בלשכת השרה, סופה לנדבר, הבהירו כי היא דווקא תומכת בהחלטה, אבל בשני תנאים: שהמענק לרכישת דירה לנכנסים מאתיופיה יוכפל מ-100 אלף שקל ל-200 אלף שקל, כדי לשפר את סיכוייהם למצוא דירה ולמנוע שהייה ממושכת שלהם במרכזי קליטה; ושהיתרי כניסה מיוחדים יוענקו ל-1,000 מבני "הדור הרביעי" גם משאר מדינות העולם, בתנאים זהים לתנאים שבהחלטת הממשלה. הכוונה בכך היא לאפשר לבני דור שלישי (מי שיש להם רק סב יהודי) העולים לישראל, להביא עמם את ילדיהם, גם אם לילדים כבר מלאו 18. ילדים כאלה אינם זכאים לעלות לישראל לפי חוק השבות, ובמשרד העלייה והקליטה סבורים כי יש משפחות – למשל מחבר המדינות לשעבר, אבל גם במדינות המערב – שהיו רוצות לעלות לישראל, אבל נמנעות מכך מכיוון שאינן יכולות כיום להשיג בה מעמד חוקי לילדים בגירים כאלה.

הדרישות של לנדבר כרוכות בעלויות תקציביות נכבדות: הכפלת מענק הדיור ל-1,000 מבני הפלאשמורה צפויה לעלות עוד 100 מיליון שקל. ככל ששערי ישראל ייפתחו לאיחוד משפחות גם ממדינות אחרות – העלויות ימשיכו לטפס.

חוות הדעת שצירפה להצעה היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע פרגו, מעלה את הקושי האפשרי בכך שהנכנסים לישראל מכוח ההחלטה יקבלו זכויות של עולים מאתיופיה, כגון מענקי דיור וזכות לשהות במרכזי קליטה – אף שהם אינם נחשבים עולים לפי חוק השבות. האם אין בכך אפליה מול שאר המקבלים מעמד בישראל על סמך שיקולים הומניטריים, שאינם זכאים להטבות המוענקות לעולים?

ברנע-פרגו משיבה על כך בשלילה "בשלב זה", בנימוק שהבאתם לישראל של 1,000 איש נוספים היא המשך מתבקש להחלטות הממשלה הרבות שהתקבלו בעניין זה במרוצת השנים. עם זאת, היא מציינת, ככל שמתרבות ההחלטות בנושא בני הפלאשמורה, "וזאת על אף החלטות הממשלה הקודמות שבהן נקבע כי הסתיימה הבאתם לישראל", עשויה להתחדד הטענה בדבר אפליה פסולה. "לא ניתן בשלב זה לאמוד את עוצמת ההשלכה המשפטית שקושי זה טומן בחובו, אך יש להביאו בחשבון במכלול השיקולים העתידיים בנושא", מתריעה ברנע פרגו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#