שיאני הפנסיה: השופטים שפרשו בשנה שעברה מקבלים 47 אלף שקל בחודש

שופטים ודיינים הם קבוצת עובדי הציבור שנהנית מהפנסיות הגבוהות ביותר: אלה מהם שפרשו לגמלאות ב-2017 הצליחו להבטיח לעצמם פנסיה חציונית של 46.8 אלף שקל בחודש (הממוצע - 47.1 אלף שקל), לעומת פנסיה חציונית של 7,383 שקל בלבד בחודש למורים שפרשו בשנה שעברה, ו-14.6 אלף שקל לגמלאי צה"ל.

לפנסיה של השופטים והדיינים תורמים גיל הפרישה הגבוה שלהם ושכרם הגבוה. הפנסיה של השופטים והדיינים שפרשו ב-2017 שקולה ל-70% משכרם האחרון, בממוצע - יותר מכל קבוצה אחרת בשירות המדינה. הפנסיה של המורים שפרשו בשנה שעברה שקולה ל-56% בלבד משכרם האחרון, ושל אנשי הקבע בגמלאות - ל-61% משכרם.

נתונים אלה מופיעים בדו"חות הכספיים של ממשלת ישראל, שפירסם היום (ד') החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו. הדו"חות סוקרים גם את התחייבויות המדינה בגין פנסיה תקציבית, שהמשיכו להתנפח ב-2017, כצפוי, וגדלו ל-688 מיליארד שקל, לעומת 667 מיליארד שקל ב-2016. סכום זה כולל התחייבויות בסך 430 מיליארד שקל בגין עובדים שכבר פרשו, ועוד 258 מיליארד שקל בגין עובדים פעילים, על שנות עבודתם שכבר חלפו.

עם זאת, הוא אינו כולל את ההתחייבויות שייווצרו בגין עובדים פעילים מסוף 2017 ועד פרישתם. אם משקללים גם אותה, ההתחייבויות בגין הפנסיה התקציבית מטפסות ל-754 מיליארד שקל - שאותם צפויה הממשלה לשלם לשיעורין מדי חודש עד שנת 2099.

סכומים אלה אינם כוללים עלות משמעותית נוספת - העלות של פנסיית הגישור בצה"ל ובגופי ביטחון אחרים. פנסיית הגישור משולמת לאנשי קבע ממועד פרישתם, לעתים כשהם עוד בשנות ה-40 לחייהם, ועד הגיעם לגיל הפרישה החוקי (67 שנים, לגברים). החשב הכללי מציין כי עדיין לא סוכמו הפרטים ליישום ההסכמות שהושגו בעניין פנסיית הגישור כבר ב-2015, במסגרת הסכם כחלון-יעלון.

"לא קיימת תמימות דעים לגבי יישום מודל הקבע החדש, ששינה את גיל הפרישה וישנה את אופן ניהול כוח האדם והשכר בצבא -  שינויים שישפיעו מהותית על עלויות פנסיית הגישור", נכתב בדו"חות הכספיים של הממשלה. "לאחר שייקבעו התקנות ותאומת היתכנות יישום מודל הקבע החדש על ידי משרד האוצר, אפשר יהיה לבצע הנחות לצורך הערכה ראשונית של החבות בגין פנסיית הגישור של משרתי הקבע".