בנק ישראל רומז על העלאת ריבית בחודשים הקרובים - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל רומז על העלאת ריבית בחודשים הקרובים

ריבית בנק ישראל תישאר בינתיים 0.1% - הרמה שבה היא מצויה זה שלוש שנים וחצי ■ עם זאת, בנק ישראל מצהיר: "מסתמן שהאינפלציה מתחילה להתבסס בתחום יעד יציבות המחירים"

21תגובות
קרנית פלוג
אמיל סלמן

ריבית בנק ישראל תישאר בינתיים 0.1%, רמת השפל ההיסטורית שבה היא מצויה זה שלוש שנים וחצי - כך החליטה היום (ד') הוועדה המוניטרית בבנק ישראל. הוועדה, בראשות הנגידה קרנית פלוג, בחרה גם הפעם שלא להתחיל עדיין בהעלאת הריבית.

עם זאת, ההודעה על החלטת הריבית כוללת לראשונה רמז לעליית ריבית בטווח הזמן הנראה לעין - המותנית בכך שהשקל לא יתחזק יתר על המידה. "בכוונת הוועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד", מצהירה שוב הוועדה המוניטרית - כפי שהצהירה בכל החלטות הריבית האחרונות. לצד זאת, הוועדה מוסיפה לראשונה הצרה שלפיה "סביבת האינפלציה ממשיכה לעלות בתמיכת המדיניות המוניטרית המרחיבה, ומסתמן שהיא מתחילה להתבסס בתחום יעד יציבות המחירים". ההודעה על החלטת הריבית מוסיפה ומציינת כי "הסיכון העיקרי להתבססות האינפלציה ביעד הוא האפשרות לייסוף חד בשקל" - כלומר, כי עליית הריבית צפויה להידחות אם השקל יתחזק במידה משמעותית.

ביוני האחרון, לאחר ארבע שנים של אינפלציה נמוכה מהיעד, ואף שלילית לעתים, נכנסה האינפלציה בישראל אל טווח היעד. ביולי היא אף טיפסה מעט, ל-1.4%. עם זאת, פלוג אותתה ביולי האחרון כי הוועדה המוניטרית תתחיל להעלות את הריבית רק כשתתרשם כי האינפלציה לא רק נכנסת אל טווח היעד, אלא גם נשארת בו כמה חודשים ואינה נותרת קרובה מדי לקצותיו.

בלאומי שוקי הון העריכו השבוע כי האינפלציה דווקא הגיעה לשיא ביולי, וחוזים כי היא עומדת להתמתן בחודשים הקרובים, בעיקר ב-2019, ולרדת אל מתחת ל-1%.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג
אוליבייה פיטוסי

דודי רזניק, מנהל מחקר אג"ח ומקרו בלאומי שוקי הון, מנה כמה סיבות אפשריות להערכתו כי האינפלציה תרד: האטה בעליית סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן; התייצבות שער השקל-דולר או אף היחלשות של השקל "עד התחדשות הלחצים לייסוף ב-2020"; יציבות במחירי הנפט, ואף ירידה בהם, בשל לחצים להגדלת התפוקה; ירידה עולמית במחיריהם של חומרי הגלם, למעט אנרגיה; התפוגגות ההשפעה של העלאת שכר המינימום האחרונה, והיעדר תוכנית להעלאה משמעותית נוספת בו ואפשרות להגברת התחרות בשוק המקומי, בעקבות התרחבות נוספת של הרכישות המקוונות.

לפי התכנון של בנק ישראל, תקבל הוועדה המוניטרית ב-2018 עוד שתי החלטות ריבית בלבד. ההחלטה הבאה תתקבל ב-8 באוקטובר, אחרי חגי תשרי. החלטת הריבית האחרונה של השנה תתקבל ב-26 בנובמבר, כשבועיים אחרי תום כהונתה של פלוג כנגידה.

בסקירה כלכלית שפירסמו מוקדם יותר היום גילי בן אברהם ואיל רז, מאגף הכלכלה בבנק לאומי, הם טוענים כי נוכח הצמיחה בתמ"ג לנפש בישראל, ש"אינה מרשימה" לדבריהם, מתחדד הצורך "בתיאום בין אמצעי המדיניות המוניטרית והתקציבית" - כדי שברשות בנק ישראל והממשלה יישארו כלים לתגובה הולמת בעת האטה כלכלית.

לדבריהם, בגלל הריבית הנמוכה, בנק ישראל מוגבל ביכולתו להגיב על האטה אפשרית בצמיחת המשק. "המשמעות היא שבמקרה של התממשות תרחיש שלילי בצמיחת המשק, עיקר הנטל עלול ליפול על כתפי המדיניות התקציבית, תוך הגדלה בלתי-צפויה של הגירעון והחוב הממשלתי", כתבו כלכלני בנק לאומי, "לפיכך, בעת הנוכחית, נדרשת זהירות רבה בתכנון ומתן התחייבויות תקציביות עתידיות כדי למנוע את הצורך בנקיטת אמצעי מדיניות חריפים יותר בעתיד, אם וכאשר יואט קצב הצמיחה ועמו יקטנו הכנסות המדינה ממסים".

הנגידה פלוג אמרה ביולי, כשנשאלה על מרווח הפעולה שיהיה בידי בנק ישראל במקרה של משבר: "בתקופה שמאז המשבר הכלכלי העולמי, הוכח שלבנקים מרכזיים יש ארסנל רחב של כלים שאפשר להפעיל גם אם מגיעים לריבית נמוכה. בישראל לא נדרשנו לנקוט כלים כאלה. עם זאת, נקטנו שורת צעדים לטיפול בסיכונים הקשורים בסביבת ריבית נמוכה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#