אורה קורן

לפני פחות מחודשיים אישרה הממשלה את תוכניתם של משרד האנרגיה ורשות המים להתמודדות עם שנת בצורת חמישית ברציפות בהשקעות של מיליארדי שקלים. על רקע החשש משנת בצורת שישית יצאה רשות המים במסע הסברה שכלל תשדירי שירות מושקעים, במטרה לגרום לציבור לחסוך מים. ואולם, כשהדברים מגיעים לכדי פיצוי לחקלאים, מתברר כי הבצורת אינה אותה בצורת: שר האוצר, משה כחלון, הכריז על שנת בצורת בדרום בלבד. נתון מעניין הוא שלפי רשות המים עיקר המחסור במים הוא בצפון הארץ, ואילו הבצורת הוכרזה בדרום.

רשות המסים מסרה היום (ד') כי "שר האוצר חתם על המלצות ועדת הבצורת המשותפת לרשות המסים ומשרד החקלאות ואישר את ההכרזה על שנת בצורת באזור הנגב". על פי הודעת הרשות, ההחלטה התקבלה לאחר שנבדקו רוב האזורים החקלאיים שנפגעו, נמדדו כמות ואיכות היבולים והוערכו ההפסדים שייגרמו לחקלאים. הפיצויים יינתנו לחקלאים באזורים שבהם מגדלים צמחים פגיעים בהגדרתם: חיטה, שעורה, תלתן, אפונה לשחת, בקיה (פול), חמצה (חומוס), חריע (קנולה), לפתית ושיבולת שועל.

לדברי רשות המסים, "הבצורת השנה מצומצמת יחסית, ועל כן הפיצויים שיינתנו השנה מוערכים ב-4-3 מיליון שקל, בעוד בשנות בצורות קודמות הם היו בממוצע כ-30 מיליון שקל. הפיצויים משולמים לחקלאים על ההפסד בייצור".

רשות המים מסרה בתגובה: "יש כמה סוגי בצורת. מבחינת הבצורת ההידרולוגית הנמדדת לפי כמויות המים המגיעים למקורות המים, אנחנו לאחר חמש שנות בצורת קשות רצופות. המחסור במים בצפון הוא החמור ביותר. הודעת השר מדברת כנראה על בצורת חקלאית".

מרשות המסים נמסר בתגובה כי "ההודעה מתייחסת להכרזה על בצורת לפי הגדרתה בתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים (ששונתה מההגדרה השכיחה בציבור של "ישראל מתייבשת") לפיה נזק בצורת הוא בעקבות כך שכמות המשקעים בשנה הרלוונטית באזור שהוכרז אינה מספקת או לא בזמנה בהתאם לגידול המסוים. כלומר, גם אם ירדו המון גשמים, אבל באזור שהוכרז עליו לא ירדה בשנה הרלוונטית הכמות המספקת בתקופת הגידול הרלוונטית, עדיין ניתן להכריז על בצורת".


תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום