ההסתדרות תקים מכון מחקר כלכלי בראשות ירון זליכה - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההסתדרות תקים מכון מחקר כלכלי בראשות ירון זליכה

המכון יפרסם מחקרים וניירות מדיניות, סקירות תקופתיות ופרשנות לנתוני מאקרו ■ המכון יהיה בעל אופי סוציאל דמוקרטי והפעילות שלו תלווה במועצה אקדמית שיכהנו בה מומחים מתחום הכלכלה

27תגובות
פרופ' ירון זליכה
עופר וקנין

ההסתדרות החליטה להקים מכון מחקר כלכלי חברתי בראשות פרופ' ירון זליכה. המכון יפרסם מחקרים וניירות מדיניות, סקירות תקופתיות, פרשנות לנתוני מאקרו תוך מיקוד בסוגיות כמו אבטלה, צמיחה, שכר, עוני ואי שוויון, וגם יפתח מדדים כלכליים חדשים על בסיס נתונים של גופים בינלאומיים כמו ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) ושל ILO (ארגון העבודה הבינלאומי).

זליכה משמש כיועץ כלכלי ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מ-2015, ובין השאר סיפק לו ייעוץ בנושא הנמלים. זליכה מייצג גם ועדי עובדים ובהם אלה של מגה, ארקיע, רשות האוכלוסין, ושימש כבורר מטעם ועד עובדי בנק מזרחי טפחות במאבקם מול הנהלת הבנק.

הקו של המכון החדש יהיה סוציאל דמוקרטי, והוא נועד לספק להנהגת ההסתדרות בסיס מחקרי לקידום מטרות הארגון. את הפעילות המחקרית של המכון תלווה מועצה אקדמית ובה מומחים מתחומי הכלכלה ויחסי העבודה. בנוסף לזליכה, יהיו חברים במועצה  האקדמית פרופ' אפרים צדקה מאוניברסיטת תל אביב; ד"ר ניצה (קלינר) קסיר שעבדה בעבר במחלקת המחקר של בנק ישראל; פרופ' יוסף זעירא מהאוניברסיטה העברית; ד"ר טלי קריסטל מאוניברסיטת חיפה; פרופ' לאה אחדות, שעמדה בראש תחום המחקר בביטוח הלאומי; עו"ד בני כהן המתמחה ביחסי עבודה ובעל עבר בהסתדרות; ושי בירן, מנכ"ל אגף כלכלה בהסתדרות. את הקמת התשתיות לעבודת המכון יוביל עדי סופר, כלכלן באגף הכלכלה בהסתדרות.

למרות שההסתדרות היא ארגון כלכלי גדול וחשוב שמנהל תקציב של מאות מיליוני שקלים בשנה, הם לא ביצעו עד כה מחקר עצמאי וגיבוש ניירות עמדה בנושאים משקיים, אלא הסתמכו על כושר המיקוח שלהם ושל הוועדים הגדולים השולטים בשאלטרים.

בפני ההסתדרות בכלל והעובדים בפרט עומדים כמה אתגרים משמעותיים מאוד בשוק העבודה בשנים הקרובות, ובהם הצורך בהגדלת הפריון במשק, ההשפעות הטכנולוגיות על מקומות עבודה חדשים וישנים, ההזדמנויות והאיומים שמביאה הגלובליזציה, עליית תוחלת החיים והפערים הכלכליים-חברתיים, רפורמות משקיות שנועדו לתת מענה ליוקר המחיה, וההבדלים העצומים בין סקטורים שבהם יש בטחון תעסוקתי (בעיקר במגזר הציבורי) ובין כאלה שאין בהם. מדובר בסוגיות שלא ניתן להתמודד איתן ללא ידע מחקרי מעמיק, וללא אנשי מקצוע טובים.

הרכב המועצה המייעצת שבחר ניסנקורן עונה על הצורך באנשי מקצוע מוערכים. השאלה הפתוחה היא מידת העצמאות של מכון המחקר ועד כמה יינתן לו חופש פעולה. ניסנקורן מצפה שמכון המחקר יוביל קו סוציאל דמוקרטי - וזה בהחלט מתבקש מארגון כמו ההסתדרות, אלא שיש פער מהותי בין תפיסה סוציאל דמוקרטית הנהוגה בסקנדינביה ובין האופן בו המודל הזה נתפס כאן.

ישראל מול סקנדנביה

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן
מוטי מילרוד

אחד ההבדלים העיקריים הוא מבנה שוק העבודה. במדינות הסוציאל דמוקרטיות משתמשים במודל "פלקסקיורטי" המשלב בין רשת ביטחון לעובדים שמעניקה הממשלה  בדמות דמי אבטלה גבוהים וממושכים והכשרה מקצועית, לגמישות למעסיקים בניהול כוח האדם.

בישראל אין כזה מודל. שוק העבודה נחלק לשני שווקים שונים לגמרי: מערכת ציבורית שבה יש ביטחון תעסוקתי גבוה באמצעות מנגנון ה"קביעות", ולצידו מגזר פרטי שבו צורת ההעסקה המקובלת היא חוזים אישיים ואין בו ביטחון תעסוקתי. ההסתדרות רואה בהסדרי הקביעות את מקור כוחה, והיא דוחה שוב ושוב יוזמות להנהגת גמישות תעסוקתית במגזר הציבורי, משום שבעיניה מדובר בהחלשת העובדים.

אתגר אחר הוא טיפול בבעיית הפריון, עליה יש הסכמה בין כל מעצבי המדיניות הכלכלית - ממשרד האוצר ובנק ישראל, עד מכוני מחקר וגופים בינלאומיים, שישראל מפגרת הרחק מאחור. אלא שההסכמה הרחבה לא מביאה לפתרונות, משום שיש מחלוקת על הדרך לטפל בפריון. התחומים שבהם יש לטפל כדי לשפר את הפריון הם תשתיות פיסיות, קווי ייצור, הכשרה מקצועית ושיטות עבודה וארגון חדשניות.

ההסתדרות נוטה להאשים את התשתיות וקווי הייצור בפריון הנמוך, בעוד שכלכלנים באוצר ובבנק ישראל מדברים יותר על הצורך בהשבחת כוח אדם וניהולו כמפתח לשיפור הפריון. התשובה הנכונה היא כמובן שילוב בין כל המרכיבים, ואת זה כל מכון מחקר מקצועי והגון יכול להוכיח.

האתגר של מכון המחקר החדש יהיה לייצר סדר יום כלכלי חברתי ששומר על חופש אקדמי ולא בהכרח מספק את הסחורה המבוקשת להנהגת ההסתדרות. זה אתגר לא פשוט משום שניסנקורן לא ישקיע סכום של כ-2-1.5 מיליון שקל בשנה כדי שחוקרי המכון יסתרו את עמדותיו או יציגו מחקרים שיחלישו את כושר המיקוח שלו בסכסוכי עבודה ובהחלטות משקיות חשובות.

בגופים כמו בנק ישראל ומשרד האוצר, יש גופי מחקר שפועלים באופן עצמאי ולא בהכרח מספקים לראשי הארגונים האלה את התוצאות המבוקשות. אמנם לא מדובר בגופי מחקר שמספקים ביקורת נוקבת על הגוף שאליו הם משתייכים, אך הם מפרסמים לא פעם ממצאים שאינם נוחים לאותו גוף. בבנק ישראל, למשל, פורסם לפני כמה שנים מחקר על הקשר בין הריבית הנמוכה לעליית מחירי הדירות ובו יוחס חלק מעליית מחירי הדירות להחלטת נגידת בנק ישראל לשמור על ריבית נמוכה. בניירות עמדה ומחקרים שמתפרסמים על ידי מחלקת המחקר של בנק ישראל מופיעה בדרך כלל הערה שמסקנות המחקר אינן משקפות בהכרח את עמדת הבנק.

הכלכלן הראשי במשרד האוצר גם מפרסם סקירות שבועיות וחלקן מוקדשות להתפתחויות בשוק הדירות, וגם הן לא תמיד משרתות את שר האוצר משה כחלון. עם זאת, כחלון פעל בעבר למנוע פרסום סקירות של השמאי הממשלתי בזמן שאלה הצביעו על עלייה מהירה במחירי הדירות.

ניסנקורן מסר בתגובה: "אין לי ספק כי קיומו של גוף ידע שיקדיש את מיטב המשאבים לחקר נושאים כמו אי שוויון ופערים חברתיים, יתרום לא רק להבנה טובה יותר של הגורמים המשפיעים על מצב המשק, אלא גם לעיצוב מדיניות כלכלית מעודדת צמיחה, התומכת בחברה שוויונית והוגנת יותר". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#