משבר הסיוע האמריקאי והתעשיות הביטחוניות: "הפתרון הוא לא בתוספת תקציב" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משבר הסיוע האמריקאי והתעשיות הביטחוניות: "הפתרון הוא לא בתוספת תקציב"

ועדת חוץ וביטחון כינסה דיון מיוחד בנושא ההשלכות של הסכם הסיוע הביטחוני המעודכן בין ישראל לארה"ב ■ יו"ר התאחדות התעשיינים ביקש תוספת של 2 מיליארד שקל - אך מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות טענה כי יש למצות את הכלים הקיימים ולעודד רכש גומלין

5תגובות
משקפת של אלביט מערכות. הרכישה תאפשר לחברה להרחיב
את סל המוצרים שלה
אלביט מערכות

ועדת חוץ וביטחון ניהלה היום (ג') דיון מיוחד במסגרת יום התעשייה הישראלית בכנסת בנושא השלכות הסכם הסיוע הביטחוני המעודכן בין ישראל לארה"ב על התעשייה הביטחונית בישראל.

ההסכם קובע כי עד 2025 לא יוכל משרד הביטחון להשתמש ב-26% מכספי הסיוע לצורכי רכישות בטחוניות בשקלים מהתעשייה המקומית – כפי שהוא עושה כיום. במקום זאת, הוא יחויב לבצע את הרכישות מהתעשייה הביטחונית האמריקאית. המשמעות עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות היא ירידה של כ-850 מיליון דולר בשנה במכירות.

עם תחילת הדיון אמר ח"כ עפר שלח (יש עתיד) כי "המצב החדש דורש מישראל ומהממשלה לקבל החלטות לאומיות – ולהגדיר מהן טכנולוגיות ביטחוניות חיוניות מבחינתה, ואילו תעשיות עלינו לשמר כתעשיות כחול-לבן, ובמסגרת איזו תפישה ביטחונית תעשייתית אנו עושים זאת".

אחריו דיבר ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני), שחשף כי הניסיונות לשינוי עמדת האמריקאים בנושא נתקלו בחומה בצורה. "ה-MOU (הסכם הסיוע) החדש שנחתם מצוין, אבל הוא מלכודת דבש. האמריקאים התעקשו על חלק זה של ההסכם כי הם פטריוטים - ולא ציונים. כל עוד דונלד טראמפ מכהן כנשיא ארה"ב, אין סיכוי לשנות סעיפים ב-MOU. גם אם היו לנו מחשבות כאלה בוועדה, המסרים שקיבלנו מהאמריקאים הם חד משמעיים - הדבר לא אפשרי, וצריך להתכונן לכך.

ח"כ עפר שלח
אמיל סלמן

"עם זאת, האמריקאים אמרו דבר נוסף שכדאי לשים לב אליו - התעשייה האמריקאית קפאה על שמריה בעשור האחרון. האמירה הזאת טומנת בחובה הזדמנות עבור ישראל. היכולת הישראלית עולה על היכולת האמריקאית בתחומים רבים. ובמבט קדימה ל-2025, כאשר התמיכה האמריקאית בתעשיות הישראליות תתאפס - יש לקחת זאת בחשבון. מי שייפגע ראשון מהמצב החדש הן התעשיות הבינוניות. ישראל צריכה להחליט על סדר העדיפויות שלה בהתאם לכך. לצערי, מהיכרות עם התנהלותה של ישראל, לא צפוי שזה יקרה בקרוב", אמר בר-לב.

שרגא ברוש, יו"ר התאחדות התעשיינים, הצהיר כי הוא רואה את הפתרון בהפניית תקציבים נוספים מהממשלה לטובת רכש מהתעשייה המקומית.  "מערכת הביטחון מספקת עבודה לפריפריה. בהרבה מקומות אלה מפעלי עוגן. 16% מהעובדים בתעשייה הישראלית עובדים בתעשייה הביטחונית. המשבר שנחווה בתעשייה הביטחונית בישראל הוא חלק ממגמה בעולם של מדינות זרות המחייבות אותנו להחזיק את המפעלים שלנו אצלן אם אנו רוצים למכור להן.

"ראש ממשלת הודו, למשל, אמר שהדבר הכי חשוב עבורו הוא שנייצר בהודו. הסכנה בכך היא לא למפעלים הגדולים. מאזנה של התעשייה האווירית לא ישתנה אם היא תקים מפעלים בהודו. אבל המפעלים הבינוניים הרוכשים ממנה סחורה - לא ישרדו. הפתרון לכך יכול לבוא מכסף שיגיע מתקציב הביטחון לטובת רכישה מהתעשיות הישראליות, ומכסף נוסף שמשרד האוצר יקצה לכך. בנוסף, אנו מנסים לאתר מי מהתעשיות האמריקאיות ייהנו ממיליארדי השקלים שיזרמו אליהן ממשרד הביטחון הישראלי בעקבות ההסכם החדש - ולבוא אליהם ולומר: 'בואו נעזור לכם לבצע את פיתוח האבטיפוס שישראל מזמינה מכם - אצלנו'. אנחנו לא יכולים כיום לוותר על אגורה ברכש הגומלין. מיליארד שקל מתקציב הביטחון, מיליארד שקל מהאוצר, ומיליארד שקל שיבואו מהגברת המאמץ בפעילות מול האמריקאים - יביאו לכך שהשינוי יהיה נסבל".

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש
עופר וקנין

"הכל נעשה במחשכים"

במענה לדרישה זו של ברוש אמרה זיוה איגר, מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות, כי "הפתרון למצב לא צריך להיות בתוספת תקציב. ראשית, יש למצות את הכלים הקיימים. במסגרת הקצאת המכרזים שלו, שבהם זוכות התעשיות הגדולות, משרד הביטחון יכול לנסות לחייב את הזוכה להוציא את הכסף בתעשיות הישראליות בארץ. כיום אין הוראה כזאת. כיום אנחנו מחזקים את הגדולות, וכשחברה בינונית או קטנה מתמודדת עם אלביט - אין לה סיכוי.

"פתרון שני שנמצא על הפרק הוא לקחת את הכלי של רכש גומלין, ולשחרר פחות חברות מחובתן. נכון שברכישות שאנו מבצעים באמצעות מט"ח סיוע - אין חובה לרכש גומלין על פי חוק. אבל במקביל, קשה לנו מאוד לעבוד מול המשלחת של משרד הביטחון בניו יורק בנושאים אלה. המשלחת פחות מתאמצת לממש את הכלי הזה של עידוד רכש גומלין אצל החברות האמריקאיות. החברות האמריקאיות, מצדן, מממשות יותר רכש גומלין כשפונים אליהן. הן מממשות פי שניים משהן חייבות.

"אנחנו יכולים לעשות את מרב המאמצים לעודד רכש גומלין, גם אם איננו יכולים לחייב את החברות הזרות לעשות זאת. תנו לנו ברשות לשיתוף פעולה תעשייתי להיות מעורבים בתהליך מלכתחילה – כדי שנוכל לפרוש בפני חברות כמו בואינג ולוקהיד מרטין את האופציות לרכש גומלין מהתעשייה הישראלית. כיום אנו מקבלים את המידע על העסקה בדקה ה-90, ואז יש לחץ לממש אותה במהירות, וניתן מיד פטור מכל סוג של רכש גומלין. שוב, אנו לא מדברים על לחייב אותן, אבל התעשיות האמריקאיות רכשו בישראל ב-4.5 מיליארד דולר בשלוש שנים, לא כי חייבו אותן - אלא רק כי מישהו דיבר עמן. אז לא יקראו לזה רכש גומלין, אלא קבלנות משנה. הגידול ביצוא הביטחוני של ישראל מדהים, אבל הוא מביא בגינו מחויבות של התעשייה הישראלית לרכש גומלין במדינות אחרות - מה שבא על חשבון הרכישות שלהן ממפעלים ישראליים. כשהתעשייה האווירית עושה עסקה בהודו ומתחייבת לבצע רכש בהודו - היא מפסיקה לרכוש במקום זאת במפעל בראש העין".

אחרי איגר דיבר גוני לטזר, סגן נשיא לפיתוח עסקי בחברת וויפרו גבעון, ואמר כי "בשנים הקרובות ייחתמו עסקות לרכישת מטוסים ומסוקים ב-4 מיליארד דולר. בואו נדאג שחלק מזה יגיע לתעשייה שלנו. בעסקה לרכישת F-35, למשל, עבדו על כולנו. התהדרו בשיתופי פעולה תעשייתיים עם מפעלים ישראליים, אבל רוב הכסף הושקע במשכורות ששולמו במפעל של אלביט בארה"ב ולא בישראל. לוקהיד ובואינג התחייבו להשקיע בישראל, אבל אף אחד לא בא אליהן ואומר להן: 'בואו תחלקו את הכסף שאתן משקיעות בישראל בצורה אחרת'. הכל נעשה בחדרי חדרים ובמחשכים. אם ננהג בצורה שקופה נוכל להציל מפעלים רבים. אבל אני חושש שלא סתם הכל נעשה במחשכים".

בסיום הדיון הסמיך חבר הכנסת אבי דיכטר (הליכוד), יו"ר הוועדה, את ועדת המשנה לתפישת הביטחון ובניין הכוח, בראשות עופר שלח, למצוא פיתרון לנושא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#