לייקר את החלב? להוזיל את הביצים? OECD קורא לישראל פשוט לשחרר - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לייקר את החלב? להוזיל את הביצים? OECD קורא לישראל פשוט לשחרר

דו"ח החקלאות השנתי של OECD טוען כי על ישראל להיגמל ממדיניות המכסות, המכסים, התכנון והמחירים המובטחים - ש"מטילה בפועל מס על הצרכנים" ■ התחליף המוצע: תמיכה ישירה בחקלאות, שאמורה להיות יעילה יותר ולעודד את הורדת יוקר המחיה ■ משרד החקלאות: אנו מנסים לקדם זאת כבר כמה שנים בהצלחה חלקית ביותר

15תגובות
לול תרנגולות
גיל אליהו

בזמן שהמערכת הפוליטית ומשרדי הממשלה עסוקים במציאת תירוצים ופתרונות לעלייה האפשרית במחירי המזון, ושר האוצר מתלבט אם לחתום על הצו לייקור מוצרי החלב המפוקחים - בארגון לשיתוף פעולה כלכלה ופיתוח (OECD) קוראים לישראל לקחת פסק זמן מהמיקרו-ניהול של מחירי התוצרת החקלאית וכמותה, ולערוך שינוי חד במדיניות שלה בענף החקלאות.

הדו"ח השנתי של OECD על החקלאות במדינות הארגון פורסם היום (ג'), וכבכל השנים האחרונות, הוא מותח ביקורת על המדיניות הישראלית, המתמקדת בהגנות על החקלאים מהסוג העקיף - שעלותן עלולה ליפול ישירות על הצרכנים ולעוות את הסחר הבינלאומי ואת התחרות. ההגנות מהסוג הזה הנהוגות בישראל הן לדוגמה התכנון הממשלתי בענפי החלב והביצים, המכתיב היכן יוקמו רפתות ולולים, ומה יהיו מכסות הייצור שלהם; מכסי המגן על תוצרת חקלאית, שעשויים להגיע לרמה תלת-ספרתית (באחוזים), ונועדו למנוע תחרות לתוצרת הישראלית; ופיקוח מחירים על חלק מהמוצרים, שקובע לעתים לא רק אילו מחירים ישלמו הצרכנים על לבֶּן או ביצים - אלא גם כמה יקבלו החקלאים תמורת התוצרת.

OECD קורא בעקביות לביטולה של תמיכה מהסוגים האלה בחקלאות, ולהחלפתה - במידת הצורך - בתמיכה ישירה בחקלאים, מתקציב המדינה, תוך מתן מקום נרחב יותר לתחרות בשוק. ממשלת ישראל מכירה את ההמלצות היטב, ולעתים אף מנסה לקדם את יישומן - אבל מתקשה להגיע להסכמה על שינוי ההסדרים הוותיקים בינה לבין ענף החקלאות. לכן, כפי שמציין הדו"ח של OECD, "למרות מאמצים להנהיג רפורמות בעלות אוריינטציית שוק, המדיניות הכוללות לתמיכה בחקלאות נותרה יציבה בין 2015 ל-2017". במשרד החקלאות הודו בכך היום, כשאמרו בתגובה לדו"ח כי המשרד "מנסה זה כמה שנים לקדם מודל מוסכם וארוך טווח לתמיכות ולהגנה על הייצור החקלאי ברוח המלצות OECD, בהצלחה חלקית ביותר".

רמת התמיכה הכוללת בחקלאות בישראל, מוצא הדו"ח החדש, נותרה דומה בשנים האחרונות (כשיעור מהכנסות החקלאים ברוטו). הממוצע במדינות OECD ירד באותה תקופה, והוא כיום גבוה רק במעט מהנתון של ישראל - תמיכה של 17.8% במדינות OECD לעומת 17.3% בישראל ב-2017. "התפתחות זו משקפת את התמשכותן של ההגנה החזקה מפני יבוא של סחורות חקלאיות נבחרות ואת הצורות השונות של התמיכה בהכנסות החקלאים", כותבים כלכלני OECD. "מבנה כזה של תמיכה מטיל בפועל מס על הצרכנים". התמיכה הכוללת בחקלאות בישראל הסתכמה ב-1.6 מיליארד דולר ב-2017, לפי חישובי OECD.

ישראל, מזכיר הדו"ח, מטילה מכס גבוה מאוד על מוצרי חלב, ביצים ופירות וירקות מסוימים. ב-OECD מבקשים מישראל לא להסתפק בהרחבת המכסות ליבוא פטור ממכס, שאותה ביצעה ישראל בענף בשר הבקר וגם בשוק הגבינה. רפורמה זו היתה "צעד בכיוון הנכון", אומרים ב-OECD, ויש ולהרחיבה גם לענפים נוספים, באמצעות הסרה של מכסים גבוהים, והחלפתם במידת הצורך בתשלומים ישירים זמניים לחקלאים. עוד מוצע לפשט את מערכת המכס, הקובעת שיעורי מכס שונים לסוגים שונים של תוצרת חקלאית, וגם להימנע מהטלת מכס שאינו נגזר מערך הסחורה המיובאת - כלומר מכס מזערי או מרבי לק"ג.

מוצרי חלב במרכול
אילן אסייג

חשש לעיוותים

השימוש בתמיכה בחקלאות מהסוג שב-OECD מוטרדים ממנו במיוחד - צעדים בעלי פוטנציאל גבוה לעוות את קבלת ההחלטות של החקלאים ואת הסחר - אינו ייחודי לישראל. למעשה, ב-2017-2015, כמעט שני שלישים מהתמיכה בחקלאות ב-51 המדינות הנסקרות בדו"ח החדש נעשתה באופן שהוא בעל פוטנציאל גבוה לעוות את הייצור ואת הסחר. השיעור המקביל בישראל עדיין גבוה באופן יוצא דופן: 91%. גם הכיוון שבו נע נתון זה מדאיג: בעוד הממוצע של כל המדינות הנסקרות היה גבוה יותר בעבר (יותר מ-80% בשנות ה-80), בישראל הוא דווקא היה נמוך יותר (85% ב-1997-1995).

יש להפחית בהדרגה את התמיכה מהסוג שמעוות את הייצור ואת הסחר, קורא OECD למדינות החברות בו, ובסופו של דבר לחסל אותה לגמרי. הדבר, אומרים בארגון, יאפשר לשווקים המקומיים והבינלאומיים לתפקד טוב יותר, יפחית שימוש מופרז בתשומות כמו מים, שעלול לפגוע בסביבה, ויפנה כסף ציבורי להשקעות טובות יותר.

ב-OECD מוטרדים גם מכך שמדינות רבות מקצות נתח גדול מהתמיכה שלהן בחקלאות לתמיכה במוצר נבחר אחד, או קומץ מוצרים כאלה - באופן שעלול לעוות את שיקוליהם של החקלאים ואת הסחר הבינלאומי, וגם מעורר חשש של תלות מוגזמת במוצרים מסוימים, שתפוקתם עלולה להיפגע ממחלות או משינויי האקלים. בישראל, לפי נתוני OECD, מוענקת תמיכה גבוהה במיוחד למוצרי חלב (תמיכה של כמעט 40% מהכנסות החקלאים ברוטו), לבשר עוף (יותר מ-30%) ולבננות (כמעט 50%).

דו"ח OECD משבח את הפריון של החקלאות הישראלית, הצפוי לצמוח מהר יותר מהממוצע העולמי בזכות פיתוחים טכנולוגיים הנשענים על מחקר ופיתוח, על הפצת הידע המדעי הנוצר, ועל כישורי הניהול של החקלאים הישראלים. גם משק המים הישראלי זוכה לציון לשבח על כך שאיפשר לקיים את ענף החקלאות חרף מצוקת המים שממנה סובלת ישראל. עם זאת, מציינים ב-OECD, הרפורמות האחרונות שנעשו במחירי המים עלולת להפחית את מידת החופש של הממשלה בניהול השימוש העתידי במים מתוקים בחקלאות - משום שהנהיגו תעריפי מים אחידים, בלא מקום להבחנה בין אזורים שונים לפי תנאי האקלים השונים בהם. לשם כך מציעים ב-OECD לישראל לקדם את המסחר במכסות מים.

קטיף אבטיחים
אליהו הרשקוביץ

"התמיכה הישירה בחקלאות מגדילה את האי-שוויון"

כל מדינות העולם כמעט תומכות בענף החקלאות המקומי שלהן, כדי להבטיח את אספקת המזון. "לחקלאות בישראל יש תועלות ציבוריות רבות, ובהן שמירה על קרקעות ומניעת השתלטות עליהן, חיזוק הפריפריה ואספקת מזון טרי למשק המקומי", כתב משרד מבקר המדינה בדו"ח שפירסם במאי האחרון על התמיכה בענף החקלאות בישראל.

המבקר קרא למשרדי האוצר והחקלאות "לקבוע תוכנית פעולה מוסכמת בעניין שינוי מדיניות התמיכה בענפי החקלאות, הן בתחום החי והן בתחום הצומח". לדבריו, "הממשלה החליטה כבר ב-2013 לשפר את מבנה התמיכות בענף החקלאות ולייעלו, בהתאם לקווים המנחים של OECD בעניין מדיניות תמיכות נכונה בחקלאות, ובמטרה להוריד את יוקר המחיה ולעודד חקלאות איכותית וצומחת בישראל. משרד מבקר המדינה מכיר בחשיבותם של הצעדים שעשו משרדי החקלאות והאוצר עד כה בתחום המעבר מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות, אך הפעולה בתחום זה עדיין לא הושלמה, והצעדים שנעשו אין בהם די כדי להגיע לתוצאה הנדרשת - הקצאת מקורות יעילה לחקלאי ולמשק והפחתת המחירים לצרכן".

המבקר אימץ את הקווים המנחים של OECD וקרא להנהיג "תמיכות ישירות ממוקדות ויעילות שאינן מעוותות סחר וייצור". לדבריו, "מקור התמיכות הישירות הוא תקציב המדינה, ועלותן משולמת באופן פרוגרסיבי מכספי כלל משלמי המסים. לעומת זאת, התמיכות העקיפות משולמות באופן רגרסיבי על ידי ציבור הצרכנים, המשלמים מחירים גבוהים יותר על התוצרת החקלאית, ובכך התמיכות העקיפות גורמות להגדלת האי-שוויון בישראל".

רפת בקיבוץ גילגל
מיכל פתאל


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#