OECD מזהיר: "הניסיון מלמד שהצמיחה אינה מחלחלת מטה" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

OECD מזהיר: "הניסיון מלמד שהצמיחה אינה מחלחלת מטה"

הארגון הציג כללים מנחים לתכנון מדיניות שתעודד צמיחה מכלילה וקבע: "נחוצה תגובה מז'ורית - ועכשיו" ■ בין ההצעות הרלוונטיות לישראל: מיסוי ההכנסות משכר דירה ושימוש במס הכנסה שלילי ככלי למאבק בכלכלה השחורה

5תגובות
נשיא צרפת עמנואל מקרון (מלפנים מימין) ומזכ"ל OECD אנחל גורייה בכנס בפריז
Philippe Wojazer/אי־פי

למקבלי ההחלטות בישראל — שהאי־שוויון הכלכלי שבה הוא מהגבוהים בכלכלות המפותחות, והם מצהירים לא אחת על כוונותיהם להקטינו — כדאי לשים לב להצהרת הכוונות שיצאה בשבוע שעבר מפריז. הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) קרא לממשלות להעניק קדימות מיוחדת לשיפור מצבם של ה–40% התחתונים בהתפלגות ההכנסות, העושר וההזדמנויות בחברה, בכל מדיניות כלכלית וחברתית שהן מגבשות.

צמיחה כלכלית היא יעד חשוב, ותנאי הכרחי לשיפור רמת החיים, אבל אינה מספיקה לפתור את בעיות האי־שוויון, קובע דו"ח שפירסם OECD, שכותרתו "הזדמנויות לכולם". הצמיחה גם לא תוכל לשכך את תגובת הנגד לגלובליזציה, ולמעשה, הפערים הכלכליים הם שמתדלקים את תגובת הנגד הזאת, קובעים ב–OECD. הארגון מותח ביקורת — בוטה, לפי הסטנדרטים שלו — על תפישת העולם המקדשת את הצמיחה לבדה. "לפי ניסיון העבר, הצמיחה אינה מחלחלת למטה, בייחוד לא לבעלי ההכנסות הנמוכות ביותר, אם לא מביאים בחשבון מראש, בעת עיצוב המדיניות, השלכות חלוקתיות ושיקולים של צדק", כותבים ב–OECD בדו"ח.

הדו"ח כולל הצעות לקידום צמיחה מכלילה, כזאת שאמורה "להתקדם מעבר למדדי התוצר המקומי הגולמי וממוצעים סטטיסטיים", ומבקשת להציב במרכז את בני האדם ורווחתם, ואת האופן שבו תוצאות המדיניות הממשלתית מתפלגות על פני חלקים שונים של האוכלוסייה. אף שנושא האי־שוויון מצוי כבר שנים על סדר היום של ארגונים כלכליים בינלאומיים כמו OECD או קרן המטבע, הדו"ח החדש מכיל בעיקר קריאות כיוון או סיסמאות, ולא המלצות מדיניות קונקרטיות. עם זאת, פה ושם ב–200 עמודיו מופיעות המלצות אופרטיביות יותר.

"חיזוק הפרוגרסיביות של מערכת המס צריך להיעשות גם באמצעות מיסוי אפקטיבי יותר של הכנסות מהון ברמת הפרט", כותבים מחברי הדו"ח. לעיניים ישראליות, זו עשויה להיראות כמו המלצה נוספת לצמצם את הפטור ממס על הכנסות משכר דירה — רעיון שמנהל רשות המסים הטרי, ערן יעקב, אכן מציע לבחון, אף ששר האוצר, משה כחלון, אינו ממהר לאמץ אותו. לעומת זאת, ב–OECD ממליצים להיזהר בהטלתם של מסי רכוש — אבל מציינים גם כי המלצה זו רלוונטית בעיקר למדינות שיש בהן מס ירושה, שאינו קיים בישראל.

מדד ג'יני לאי־שוויון בהכנסה הפנויה

פערים בהזדמנויות

הדו"ח החדש סוקר את הפגיעה של האי־שוויון בהזדמנויות העומדות בפני אנשים. "עתידם של אנשים עלול להיקבע מראש לפי השכונה שבה נולדו", כותבים מחבריו, "ואי־שוויון מגדרי מחריף עוד יותר את המצב". לדבריהם, "אי־שוויון גבוה הוא גם אתגר כלכלי. הוא עשוי להפחית את פוטנציאל הצמיחה בכך שהוא מונע מאתנו ליהנות מכישרונותיהם של כולם ולאפשר לכולם לתרום ככל יכולתם לצמיחה, ובכך ליהנות ממשרות טובות יותר, שכר טוב יותר ואפשרויות קריירה טובות יותר. המהפכה הדיגיטלית בעולם העבודה עלולה להחריף את האי־שוויון, ולכן נחוצה תגובה מז'ורית מצד קובעי המדיניות כדי לטפל בסיבות היסודיות לאי־שוויון. עלינו לפעול עכשיו".

פער ההזדמנויות שממנו סובלים משקי בית עניים, מציין הדו"ח, מתבטא בגישה מוגבלת לשירותי בריאות טובים, לחינוך ולתחבורה, וכן בנטל כבד במיוחד של הוצאות דיור. נטל זה מגיע בממוצע במדינות הארגון ליותר משליש מההכנסה הפנויה במשקי בית שהכנסותיהם נמוכות — בעוד שבכלל משקי הבית הוא מסתכם ב–23% מההכנסה הפנויה במקרה של שוכרי דירות, וב–18% בלבד אצל מי שמחזירים משכנתה שנטלו.

ב–OECD מדגישים את החשיבות של השקעה ממשלתית בשיפור מצבן של קבוצות אוכלוסייה ואזורים גיאוגרפיים שהוזנחו, בין השאר, באמצעות הבטחת הגישה לתעסוקה איכותית, בייחוד לנשים ולקבוצות הסובלות מתת־ייצוג בכלכלה. בארגון מציעים רשימה של מדדים שרצוי לעקוב אחריהם כדי לבחון את הצלחתה של מדיניות ממשלתית בקידום צמיחה מכלילה. אחד מאלה, לדוגמה, הוא מידת השונוּת בציוניהם של תלמידים במדעים, שאותה מסביר הרקע החברתי־כלכלי שלהם.

רמת האי־שוויון בישראל בירידה

אף שהאי־שוויון הכלכלי בישראל גבוה, רמתו ירדה בשנים האחרונות, לאחר שהגיעה לשיא בעשור הקודם. ב–2016, השנה האחרונה שנתונים עליה פורסמו, נרשמה ירידה במדד ג'יני וגם במדדים נוספים לאי־שוויון בישראל, כמו היחס בין ההכנסה החציונית באוכלוסייה לבין ההכנסה באחוזון העשירי (זה שרק ל–10% מהאוכלוסייה יש הכנסות נמוכות ממנו). לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, ההכנסה הפנויה לנפש בחמישון התחתון (ב–20% ממשקי הבית בישראל — ואלה שהכנסותיהם הן הנמוכות ביותר) גדלה ב–2017 בשיעור מרשים של 7.2%, בעוד בחמישון העליון היא גדלה רק ב–1.0%.

בהתבוננות על הממוצע במדינות OECD, לעומת זאת, האי־שוויון מטפס בשנים האחרונות, והוא הגיע לרמתו הגבוה ביותר מאז שנות ה–80 לפחות. עם זאת, הוא עדיין נמוך משמעותית מרמת האי־שוויון בישראל. מבין 35 המדינות החברות בארגון, היחידות שבהן האי־שוויון לפי מדד ג'יני גבוה מבישראל הן ניו זילנד, בריטניה, ארה"ב, טורקיה, צ'ילה ומקסיקו.

שיעור הבוגרים שרמת כישוריהם נמוכה במיוחד, באחוזים

לא אחת נשמעת הטענה כי נתוני העוני והאי־שוויון הרשמיים בישראל מנופחים בגלל הכלכלה השחורה הנרחבת. לדוגמה, שכירים שמקבלים את שכרם במזומן ("בשחור"), נכנסים לסטטיסטיקה כאילו אין להם הכנסה מעבודה — ועשויים אף לתבוע קצבאות על סמך זאת. בצעד שנועד, בין השאר, להתמודד עם טענה כזאת, הדו"ח החדש של OECD מציע להשתמש בכלים מתחום המס כדי לעודד מעבר אל הכלכלה הרשמית (ה"לבנה"), כגון תשלומי מס הכנסה שלילי — המוענקים רק למי שיש לו הכנסה מדווחת מעבודה.

הסופרסטאר לוקח הכל

דו"ח OECD מתייחס לאי־שוויון לא רק בין בני אדם, אלא גם בין חברות עסקיות (פירמות). הוא מזהיר כי עסקים קטנים ובינוניים מתמהמהים באימוץ טכנולוגיה, והפער בין חברות בעלות פריון גבוה לחברות המפגרות אחריהן מתרחב — לא רק ברמה הגלובלית אלא גם בתוך מדינות וענפי כלכלה. הכלכלה הדיגיטלית, נכתב בדו"ח, יוצרת דינמיקה של "המנצח לוקח הכל" בחלק מהענפים, ואכן — רמת הריכוזיות עלתה בענפי הייצור והשירותים במדינות רבות. "השימוש בטכנולוגיה איפשר ל'פירמות סופר־סטאריות' להגדיל את הנתח שלהן בכלכלה", כותבים ב-OECD, ולעתים הן עושות זאת תוך שהן מעסיקות כוח עבודה קטן במיוחד.

כדי לעודד צמיחה מכלילה, ב–OECD ממליצים להשקיע באימוץ של טכנולוגיה גם בקרב חברות קטנות. כמו כן, נדרשת התמודדות עם השינויים בשוק העבודה. הטכנולוגיה והגלובליזציה אמנם תרמו ליצירת משרות, אומרים מחברי הדו"ח, אבל הן גם שינו את המבנה של שוק העבודה: ברבות ממדינות OECD גדל הנתח בשוק העבודה של המשרות הדורשות כישורים גבוהים, ובמקרים רבים גם זה של משרות שרמת הכישורים הנדרשת להן נמוכה. לעומת זאת, מגזרים מסוימים — שרמת הכישורים של המשרות בהם בינונית — נפגעו מאוד, והעתיד של העובדים בהם מחייב התייחסות מיוחדת.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הזכיר זאת בדבריו בכנס שרי האוצר של OECD בפריז בשבוע שעבר, שבו ייצג את ישראל לצד שגריר ישראל לארגון, כרמל שאמה הכהן. באב"ד אמר כי התעסוקה שימשה בישראל מנוע מרכזי לצמצום האי־שוויון, והוסיף: "הביצועים המרשימים של הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות, לצד הפיתוחים החדשניים, הפכו את ישראל לגורם דומיננטי ומשפיע בדיון על האופן שבו ממשלות יתמודדו בעתיד עם המהפכה הטכנולוגית. החינוך הוא המרכיב הקריטי בהכנת האזרחים לעתיד. קידום השכלה במקצועות בעלי הלימה עם שוק העבודה העתידי הוא גורם מכריע בתשתית זו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#