"בלי תעשייה מסורתית - ההיי־טק בסכנה" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בלי תעשייה מסורתית - ההיי־טק בסכנה"

למרות ההילה שנקשרה בשמו, חלקו של ענף ההיי־טק הישראלי בתוצר הטכנולוגי ובתעסוקה לא השתנה משמעותית בשנים האחרונות, לעומת זה של התעשיות המסורתיות ■ חוקרים בטכניון מזהירים: "ההיי־טק חייב תעשייה יצרנית יציבה לפיתוח יכולות הייצור שלו"

4תגובות
משרדי חברת ולנס
ניר קידר

המחסור בחרטים, חשמלאים ויוצרי תבניות פלסטיק לא פוגע רק בתעשייה המסורתית, המכונה כיום יצרנית. הוא פוגע לא פחות בהיי־טק — וליתר דיוק, בחלק של תעשיית ההיי־טק הקשורה לייצור.

לדוגמה, התעשיות הביטחוניות — רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ותעש — לא היו מצליחות לייצר את מערכות הנשק המתקדמות בעולם בלי קבלני משנה או עובדי תעשייה יצרנית מסורתית, בנוסף לעובדי הייצור הבסיסי שלהן. גם מיטרוניקס לא היתה יכולה לייצר רובוטים לניקוי בריכות בלי התעשייה המסורתית, שסיפקה לה תבניות וחומרים.

המונח תעשייה מסורתית, או יצרנית, מתייחס בין השאר לענפים העוסקים במתכות ופלסטיק, שתמיד ייחשבו לתעשיות מסורתיות, אף שהן כבר היי־טקיות במהותן. כיום כבר אין מחלוקת על כך שהתעשייה המסורתית זקוקה לשדרוג טכנולוגי ולהכנסת ההיי־טק לקווי הייצור שלה כדי לשרוד. אולם ההשלכות חורגות הרבה מעבר לתעשייה היצרנית — מכיוון שאם היא לא תשרוד, גם תעשיית ההיי־טק היצרנית תיקלע לבעיה, כי לא יהיה מי שייצר לה תבניות וחלקים שישולבו במוצר המוגמר.

ד''ר גלעד פורטונה, עמית מחקר במוסד שמואל נאמן בטכניון, סבור כי "אם לא נשקיע בעובדים בתעשיות הקלאסיות, אלא רק בהיי־טק — 95% מהמשק יישאר מאחור, עם כל הסיכונים הנובעים מכך".

"התעשייה המסורתית צריכה תרבות היי־טק"

תעשיית ההיי־טק נחלקת לשני חלקים: שירותים וייצור. תעשיית השירותים כוללת מרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ) ותכנות; הייצור כולל מוצרי היי־טק, דוגמת השבבים של אינטל, וכן תרופות, מערכות ביטחון או ציוד אופטי מתקדם. בשנים האחרונות נראה כי חלקם של השירותים בהיי־טק עולה על חשבון הייצור. פורטונה סבור שיש לכך קשר לא רק לפתיחת מרכזי מו"פ בינלאומיים בישראל, אלא גם לדעיכתה של התעשיה המסורתית, מכיוון שהחלק של תעשיית הייצור בהיי־טק מבוסס על כוח אדם מיומן בתעשייה המסורתית שמספק לו את כל הדרוש לפיתוח המוצר הטכנולוגי.

"כולנו כבר יודעים שאם תיכנס תרבות היי־טק לתעשייה המסורתית יהיה שינוי דרסטי לכיוון חיובי", אומר פורטונה. "לדוגמה, בתעשיית המים פועלים אנשים שצמחו בהיי־טק, ופיתחו בעזרת החדשנות חברות מים מרשימות. השילוב בין ההיי־טק לתעשייה הקלאסית והפיכתן למערכת אחת, הוא אחד הפתרונות שעל המדינה לתמוך בהם ולקדם אותם באופן נרחב — לא רק כדי לשמר ולקדם את התעשייה המסורתית, אלא גם כדי לשמר את תעשיית ייצור ההיי־טק".

יצוא ההיי־טק, במיליארדי דולרים | התפלגות התוצר התעשייתי בתעשיות עתירות ידע | התפלגות המועסקים בתעשיות עתירות ידע

ככל שהתעשייה היצרנית משתדרגת, היא מצליחה לשלב אוכלוסיות נוספות, להתחרות ולשמר תעסוקה מגוונת. תעשייה שלא תשתדרג, ככל הנראה לא תוכל לשרוד בעשורים הבאים, אלא במקרים קיצוניים. "תעשיית ההיי־טק חייבת משק יציב, המשלב את המועסקים בתעשייה המסורתית כדי שתוכל לשלב את יכולותיה הייצוריות, וככל שתעשייה זו תשתדרג הגבולות יטשטשו ויהיו לנו תעסוקה ומשק בריאים יותר", אומר פורטונה.

ההיי־טק עלול להיות תלוי בקבלני משנה

בניגוד להילה של ישראל כאומת הסטארט־אפ, מתברר שההיי־טק המקומי אמנם עשה קפיצת מדרגה טכנולוגית, אך בכל הקשור לחלקו בתוצר ובמספר המועסקים בתעשייה לא נרשם זינוק דרמטי בעשור האחרון. על פי נתוני התאחדות התעשיינים ל–2006–2017, חלקו של ההיי־טק בתוצר התעשייתי עלה מעט בעשור האחרון — מ–36% ל–39% — על חשבון ירידה בתוצר של התעשייה המסורתית ל–21% מהתוצר התעשייתי, אך לא מדובר בקפיצת מדרגה או בשינוי דרמטי.

גם שיעור המועסקים נותר כמעט ללא שינוי. שיעור המועסקים בהיי־טק מכלל התעשייה נותר יציב בעשור האחרון — 26%, ואילו חלקה של התעשייה המסורתית ירד ב–3% בלבד — ל–32%.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר המועסקים בתעשיות הטכנולוגיות ב–2014 היה 357 אלף, מהם 283 אלף הועסקו בהיי־טק; מתוך האחרונים 112 אלף הועסקו בייצור בהיי־טק (מחשבים, מכשור אלקטרוני, ציוד ביטחוני, שבבים, תרופות) ו–171 אלף הועסקו בשירותים בענף (שירותי תקשורת, תוכנות, עיבוד נתונים, מרכזי מחקר ופיתוח). הנתונים יוצגו בכנס כנרת הרביעי לחינוך, אקדמיה ופריפריה שייערך היום.

"תעשיית ההיי־טק, המשלבת ייצור ופיתוח, חייבת את כל היכולות שמביאה איתה התעשייה המסורתית בתכנון וביצוע, חוזק וגמישות חומרים, פלסטיקה, מזון ומתכת. כל הפתרונות שהתעשייה עתירת הידע יודעת להציע משלבים את אלה בתוכם. תעשייה יצרנית יעילה היא אמצעי להחזיק חברות הזנק ולעודד אותן לפתח מוצר לפני שיימכרו בשלב הרעיון למוצר", טוען פורטונה.

בהיעדר תעשייה יצרנית, ההיי־טק הישראלי יהיה תלוי בחברות בינלאומיות לצורך קבלנות משנה. אלה יספקו מוצרים בסיסיים שישולבו במוצר המוגמר המתקדם. התלות של תעשיית ההיי־טק באקוסיסטם זר בכל הקשור לפיתוח מוצרים ברמה טכנולוגית־ייצורית־תחרותית, שלעולם לא יהיו זמינים בצמידות הנדרשת לה כמו תעשייה מקומית, יפגעו בה בעתיד. מנגד, שילוב היכולות של התעשייה עתירת הידע הישראלית עם התעשיה המסורתית־ייצורית ייצור את האקוסיסטם המשלב את שתיהן לתעשייה ישראלית תחרותית וגלובלית.

"לגמישות תפעולית יש חשיבות גבוהה"

גם חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, מאשר כי לקיומה של תעשייה מסורתית מקומית משלימה יש יתרונות כלכליים לפעילות בתחום תעשיית הטכנולוגיה המתקדמת. "בייצור המוני של מוצרי צריכה, החשיבות המרכזית היא בקווי ייצור גדולים וזולים, שבהם במקרים רבים לתעשייה הישראלית אין יתרון יחסי", הוא אומר. "אולם בשלבי הפיתוח של מוצרים, ובייצור בסדרות קטנות, יש חשיבות גבוהה לגמישות תפעולית, קיצור זמני תגובה ויכולת התאמה ושילוב בין המערכות הטכנולוגיות המתקדמות לבין המוצרים התעשייתיים המתבססים עליהן".

לדבריו, דוגמה טובה לניצול של שילוב אנכי (ורטיקלי) בין ייצור טכנולוגיות מתקדמות עם פסי יצור מסורתיים, ניתן לראות בפעילות התעשייה האוווירית בישראל, המשלבת מערכות מתקדמות עם פעילות ייצור בסיסית.

הרצוג אומר כי במקביל לפעילות אנכית עצמית המשלבת טכנולוגיה מתקדמת עם ייצור תעשייתי מסורתי מקומי משלים, התעשייה האווירית — כמו גם חברות תעשייתיות מתקדמות אחרות בישראל — רוכשת מארזים, פתרונות זיווד, תושבות, מרכבים ומוצרים משלימים נוספים בשוק המקומי. הייצור המקומי מאפשר גמישות גבוהה, התאמה מיידית וחיסכון בזמני תגובה, המהווה יתרון כלכלי חשוב. לכן, במקרים רבים, המשך קיומה של תעשייה מסורתית מקומית מהווה יתרון תחרותי חשוב לתעשיית ההיי־טק המקומי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#