לא רק פרוטרום: החברות הישראליות שמובילות את מהפכת הפודטק העולמית - וגייסו מיליארד שקל - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא רק פרוטרום: החברות הישראליות שמובילות את מהפכת הפודטק העולמית - וגייסו מיליארד שקל

ב-2050 יצטרך העולם להאכיל 9.6 מיליארד בני אדם ■ עם מאות חברות ותמיכה ממשלתית, ישראל נערכת להוביל את תחום הפודטק העולמי - שרותם את הטכנולוגיה כדי לייצר מזון נגיש ובריא יותר

תגובות
 חממה ביפו שבודקת את הערכים התזונתיים של הצמחים שגדלים בה
בלומברג

מדפסת תלת־ממד שתייצר לכל בן משפחה ארוחה שמתאימה לבריאותו; אפליקציה שתחבר בין תוצאות בדיקות הדם שלנו למזון בסופר — ותדאג להביא אותו עד הבית; חיישנים שמותקנים על עצים ומנבאים את כמות הפרי ואיכותו; חביתה ללא ביצים מירק עשיר בחלבונים; יוגורט ללא חלב וסטייק עסיסי שנוצר מתאים משוכפלים של פרה — כל אלה הם חלק ממהפכת הפודטק העולמית, שישראל היא מהמובילות שלה. השאלה אינה אם זה יקרה, אלא מי יהיה זה שיפתח ראשון מזון שיהיה גם טעים וגם בריא, ובמחיר שהצרכן יהיה מוכן לשלם.

לא מדובר בחזון רחוק, אלא בפיתוחים שרובם נמצאים בשלבים מתקדמים במאות חברות הזנק ישראליות ובחממות פודטק בארץ, המתחרים בפיתוחים דומים ברחבי העולם. רשות החדשנות מעריכה כי בישראל פועלות כ–500 חברות פודטק, אך הגדרת התחום אינה אחידה. לפי ההגדרה הרווחת, התחום כולל פיתוחים בתחום המזון — משלב השדה עד הצלחת — ולכן יכול לכלול גם טכנולוגיות משיקות שניתן להסב לענף המזון, כמו למשל צמיד שבודק את נתוני הבריאות שלנו באופן שוטף, או טכנולוגיית בינה מלאכותית שמייעצת לנו איזה מזון לקנות.

הענף בישראל צעיר יחסית, ואין לגביו מסד נתונים רשמי מסודר. ההערכות בענף הן שחברות הפודטק והאגרוטק הישראליות גייסו בשנתיים האחרונות יותר מ–250 מיליון דולר. עיקר הגיוסים הם מקרנות הון סיכון, קרנות הפועלות בתחום הפודטק, וכן מיצרניות מזון גדולות. בין החברות שגייסו ניתן למנות את hinoman, המפתחת פרוטאין מהצומח, שגייסה 15 מיליון דולר מחברת Ajinimoto היפנית; DouxMatok, המפתחת תחליפי סוכר, שגייסה כ–8 מיליון דולר מקרנות הון סיכון שביניהן פיטנגו, פודלאב קפיטל ואחרות; Nutrino, המפתחת מנגנון לבניית תזונה אישית, שגייסה כ–8 מיליון דולר מקרנות בהן פרג ונילסן; וחברת Bringg, הפועלת בתחום שינוע ומשלוח מזון לרשתות, שגייסה כ–12 מיליון דולר מקרנות ומחברות כמו קוקה קולה, שנכנסה כשותפה בה.

היום ייערך כנס הפודטק השישי של שטראוס ורשות החדשנות, בהשתתפות כ–1,000 נציגים של חברות מובילות בעולם בתחום המזון, ובהן יוניליוור, פפסיקו, דנונה, קוקה קולה, קרגיל, מונדלז, ADM ואחרות, שמכירותיהן מסתכמות בכ–400 מיליארד דולר. "בכנס הראשון היו כאן 100 משתתפים וכיום מגיעים 1,000 איש", אומר גדי לסין, מנכ"ל קבוצת שטראוס. "זה חלק מהחזון שלנו, להקים ולהוביל את הקהילה הבינלאומית בתחום הפודטק. אנחנו כבר לא בשלב התיאוריה. נדרשו לנו ארבע שנים לבסס את היסודות של הקהילה הגלובלית, וכיום התהפכה הפירמידה ובמקום שאנחנו נחבור לחברות הגלובליות — הן באות לכאן.זה קורה בגלל היכולות של מדינת ישראל ושל שטראוס".

ההשקעות העולמיות באגרוטק ופודטק בשנים האחרונות,
במיליארדי דולרים

לפני שש שנים הבינו בשטראוס שכל העולם הולך לכיוון של מזון בריא יותר ומותאם לצרכים הייחודיים של כל צרכן. "העולם הולך למקום שבו חברות המזון לא ייצרו בייצור המוני, אלא יתאימו את המזון באופן אישי לחולשות ולחוזקות של כל צרכן", אומר לסין. "תעשיית המזון תעבור קפיצה אבולוציונית ותהפוך להיות משיקה לתעשיית התרופות. זה לא עתידנות, רואים את זה כאן ועכשיו. אפשר יהיה להעניק ערך מוסף לצרכנים, במחיר הגיוני, שלא היה עד היום.

"כבר שנים מייצרים מוצרים שמיועדים לאנשים שאלרגים ללקטוז או גלוטן ולסוכרתיים. אנחנו מפתחים את קטגוריות מוצרים ייחודיים בהשקעות עצומות, ונערכים לתת מענה לטרנדים כמו טבעונות. בימים אלה יוצא מחממת The Kitchen באשדוד יופיקס, יוגורט מהצומח שאינו מבוסס אפילו על סויה — ששנויה במחלוקת".

לדברי לסין, בניגוד לתאגידים שמפרידים את הפודטק משאר יחידות הייצור, בשטראוס הוא מוטמע בתהליכים הקיימים. כך, לדבריו, נחשפים עובדי החברה לרעיונות חדשים של חברות הזנק, ומשקיעים בפודטק שמוטמע בליבת העסק. לסין סבור כי העולמות של עליבאבא ואמזון ייפגשו עם עולם המזון והאוכל — והסופרמרקטים שאנחנו מכירים כיום ייעלמו. "הצרכנים ירכשו דרך האינטרנט, ומה שיישאר יהיו חנויות מתמחות כמו קונדיטוריות, ירקניות וקצביות", הוא אומר.

על השאלה אם בעוד עשור ייעלמו המוצרים הנוכחיים של שטראוס, משיב לסין כי "אין צל של ספק שהרבה מוצרים חדשים ייכנסו לתיק המוצרים של החברה. זה אחד היעדים האסטרטגים הכי משמעותיים שלנו. המוצרים, שיטות הייצור, המודל העסקי והשירות שהצרכן מקבל ישתנו. זו צריכה להיות אבולוציה מהירה, כי העולם זז מהר ואם לא נהיה סופר זריזים נאבד את היתרון התחרותי שלנו. לא זורקים את הקיים, אבל בונים תמהיל מוצרים בקצב מהיר יותר, כדי לתת מענה לצרכן העתידי, המתקדם, המודרני והמתוחכם".

גדי לסין, מנכ"ל שטראוס
עופר וקנין

מזון מחרקים כתחליף לחלבונים

את ההתמקדות העולמית בפודטק מניעה תחזית שלפיה ב-2050 יצטרך העולם להאכיל 9.6 מיליארד בני אדם, כ–60% יותר מהמספר כיום. לכן, הפיתוחים המרכזיים כיום מייעדים עצמם לשחרר שטחים חקלאיים המיועדים לגידולי מזון לבעלי חיים, כדי לייצר בהם מזון לבני אדם. חלק מהפיתוחים גם מכוונים לייצור קפסולות שיכילו את כל מה שגוף האדם צריך כדי להתקיים — בדומה לערכות שמציידים בהן טייסי קרב, המכילות גלולות כתחליף למזון רגיל.

מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה, אמרה כי "התפתחויות בתחום הפודטק בשנים האחרונות צפויות להשפיע על האופן שבו אנו מגדלים מזון, סוג המזון שאותו אנו מייצרים, אופן הייצור (כולל הפחתת בזבוז, ומזון בריא ובטוח יותר), שינוי המודלים לשיווק המזון, ואופן צריכתו. בכך, היקף ההשפעה של תחום הפודטק על החברה, הכלכלה, איכות הסביבה והמדיניות הציבורית צפוי להיות משמעותי ביותר — ובהתאם לכך יגדל גם הפוטנציאל הכלכלי בתחום".

"ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בפודטק בעולם", אומר צחי שנרך, סגן מנהל וראש מערך הטכנולוגיות וענפי השוק ברשות החדשנות. "רואים את זה בהשקעות שמגיעות לכאן ובחברות גדולות שמגיעות לחפש טכנולוגיות. יש התעוררות גדולה של התחום בישראל".

לדבריו, בשל המחסור במהנדסים בתחומי התמיכה המסורתיים של הרשות, כמו טכנולוגיית מידע (ICT), וההתעניינות הגדולה של השוק הפרטי בהם, מפנה הרשות משאבים ממוקדים יותר לפיתוח תחומים שלא יסבלו מאותו מחסור. הפודטק הוא אחד מהם, כיוון שהוא מבוסס על מהנדסים וטכנולוגים של מזון. המהלך משתלב בהחלטה האסטרטגית של הממשלה לקדם את התעשייה היצרנית (לשעבר מסורתית), הכוללת את תעשיית המזון, ונהנה מהיכולות הטכנולוגיות מתחום הבינה המלאכותית — שמשתלבות בפודטק.

צחי שנרך
שלומי אמסלם / לע"מ

בשנתיים האחרונות הקימה רשות החדשנות כמה פרויקטים בתחום: עם שטראוס את חממת The Kitchen; מעבדת חדשנות עם חברת פרוטרום; ומאגד פודטק שמתחיל לפעול בימים אלה ואוסף חברות שמטרתן לקדם את הזיקה בין הידע על בריאות האדם למזון שהוא צורך. במאגד משתתפות שטראוס, תנובה, אסם, חברות מזון קטנות ובינוניות וחברות המתמחות בתוכנה, ביג דאטה וסנסורים, הטכניון, מכון ויצמן, מכון וולקני, אוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה העברית.

הפיתוחים שעליהם עובדים בישראל מגוונים — החל מייצור מזון מחרקים כתחליף לחלבונים, ועד פיתוח אפליקציות לסמארטפון שיודעות להציע תזונה מותאמת אישית.

בענף כבר הבינו שהחיבור בין מה שידוע על הלקוח ועל המזון יוצר הזדמנויות עסקיות. כך למשל, השעונים שנפוצים בשוק כבר כמה שנים ומודדים באופן שוטף מרכיבים בדם ואת קצב הלב — שיכולים לחבור לאפליקציה שתציע לכל אדם את התזונה המומלצת לו בכל זמן נתון בהתאם לפעילות הגופנית שלו. המידע על המזון יילקח ממאגרי ביג דאטה.

דוגמה נוספת שנותן שנרך היא של חברות ישראליות שפיתחו טכנולוגיות המאפשרות לעקוב בעזרת חיישנים אחרי רכיבי החלב שנאסף מהפרה, באמצעות רפתות רובוטיות שמנוטרות כל הזמן. חיישנים מוצמדים גם למכלים שאליהם מוזרם החלב ועוקבים אחריו. המטרה היא להשלים את תהליך המעקב אחר החלב לאורך כל שרשרת הייצור — כשהוא עובר למשאיות, נכנס למחלבה, עובר תהליך ייצור, משונע לרשתות ומוצב על המדף. כל תהליכי הייצור מנוטרים, והמידע נאגר בענן וניתן לשליפה. בינה מלאכותית תוכל להסיק מסקנות מהתהליך ולהציע דרכים לייעל אותו.

משך חיי מאגד הוא כחמש שנים, וברשות החדשנות סבורים שעד אז ניתן יהיה לממש את החזון של חיבור בין המידע על בריאות כל אדם למזון שיצרוך. לדבריו, "העולם יפתח שפה חדשה או מערך תקינה חדש שיקשרו בין כל חלקי המידע, מרמת איכות המזון, שינועו ועד לבריאות האדם".

אילן אסייג

95 מיליון שקל לפודטק בצפון

הממשלה נרתמה אף היא ליוזמה, ומקדמת תוכנית להפיכת הגליל למוקד פודטק עולמי, שבין מוביליה הבולטים היה חבר הכנסת לשעבר אראל מרגלית.

לדברי שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, משרד הכלכלה מקדם השקעה של כ–95 מיליון שקל בתחום הפודטק בצפון, בהקמת פארק מיקרו תעשייה, שיתמקד בשירותים תומכים למפעלי תעשיה צעירים או קטנים בתחום המזון, ב–27.5 מיליון שקל. בנוסף, יוקם מכון לחקר המזון באזור קרית שמונה ב–21.2 מיליון שקל. המכון יעניק שירותים לסטארט־אפים בתחום המזון ותעשיות המעוניינות לפתח מוצרים מתקדמים, החל מתעשיות קטנות ובינוניות הנדרשות לליווי וסיוע בפיתוח, וכלה בתעשיות המזון הגדולות המעונינות בשירות שיאפשר פיתוח מוצרים חדשים וזירת התנסות. לתמיכה בהקמת מפעלי מזון באיזור קרית שמונה, תוך תיעדוף לתחום הפודטק, הוקצו 20 מיליון שקל. בנוסף, ישקיע המשרד ביצירת קהילת חדשנות בתחום המזון, שמרכזה בצפון ותכליתה ליצור אקוסיסטם עסקי וכלכלי בתחום זה.

"ישראל היא מעצמה טכנולוגית", אומר כהן, "ועל פי החלטת הממשלה אנחנו מקדמים אקוסיסטם בתחומים שונים באיזורים גיאוגרפיים שונים. במסגרת זו בחרנו לקדם את הפודטק באיזור קרית שמונה והצפון. נשקיע בכך משאבים כדי להביא תעסוקה איכותית לצפון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#