HPI, אילקס מדיקל, נטפים ותהל - בין החברות שמחפשות הזדמנויות באתיופיה

שווי הסחורות שעובר בין ישראל לאתיופיה כיום הוא כ–80 מיליון דולר בשנה בלבד ■ אך הפוטנציאל קורץ לחברות הישראליות שהתלוו לנשיא ריבלין בביקורו

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הנשיא ראובן ריבלין באתיופיה, אתמול
הנשיא ראובן ריבלין באתיופיה, אתמולצילום: מארק ניימן / לע"מ

במשלחת העסקית שמסיירת השבוע באתיופיה, ויצאה אתמול יחד עם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, כוללת נציגים של החברות הישראליות הרגילות המתלוות לביקורים מסוג זה — כמו נטפים, הכוכבת הישראלית בתחום טכנולוגיות המים; ותהל, העוסקת בהולכת מים.

המשלחת כוללת חברות נוספות — כמו לסיכו, שעוסקת בתחומי תשתית של הנדסה אזרחית; HPI, שעוסקת בדפוס דיגיטלי; ונציגי חברת הציוד לדיאגנוסטיקה רפואית איילקס מדיקל. לכולם קורץ הפוטנציאל הכלכלי של מדינה בת 94 מיליון תושבים, שכלכלתה הענייה מציגה שיעור צמיחה שנתי המתקרב ל–10%.

הביקור של ריבלין נולד כתוצאה מהזמנה של נשיא אתיופיה, מולטו טשומה. נכון להיום, שווי הסחורות העוברות בין ישראל לאתיופיה הוא כ–80 מיליון דולר בשנה בלבד (ללא יצוא ויבוא שירותים). שני שלישים מהסחורות הם מוצרים חקלאיים המיובאים מאתיופיה לישראל, כמו קפה ושומשום, ורק שליש מהסחורות, ששוויין פחות מ–30 מיליון דולר, הם יצוא מישראל לאתיופיה.

הנוכחות של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל העלתה מעט את היקף יבוא הסחורות ממנה לישראל, כתוצאה מהרצון של בני העדה המבוגרים לצרוך מוצרים חקלאיים מארץ מולדתם. יתרונות הקהילה יכולים להתבטא גם בכיוון ההפוך: שימוש עסקי נבון בידע של בני הקהילה עשוי לסייע למי שמעוניין לייצא לאתיופיה.

צפריר אסף, מנהל תחום השווקים הבינלאומיים במשרד הכלכלה, אמר אתמול ל–TheMarker כי "אין ספק שהכרה של התרבות המקומית, אופן עשיית העסקים והקצב המקומי, הם דברים חשובים לצורך יישום פתרונות ארוכי טווח. הרבה חברות ישראליות נתקלו במשך שנים בבעיה של חוסר ההבנה הזאת. הן הגיעו לאתיופיה עם הטכנולוגיות המדהימות ביותר, וגילו שהן לא מתאימות בהקשר המקומי. החיבור עם יוצאי אתיופיה בישראל יכול לסייע ליכולתן להבין את הצרכים בשטח. החדשנות האמיתית מתבטאת ביכולת להתאים את הטפטפת הישראלית לצורת העבודה והצרכים המקומיים".

הוא הוסיף כי "הביקור מתחבר לתהליך עמוק ורחב של העמקת הפעילות של חברות ישראליות בעולם המתפתח, והעמקת הקשרים עם אפריקה".

יש גם יצוא נשק לאתיופיה?

"יש מעט מאוד יצוא נשק".

בעיקר חקלאות אם כך?

"החברות הישראליות שמחפשות פה הזדמנויות הן לא רק חקלאיות — אלא מתחומי הבריאות, האנרגיה, IT. חברות שמתחברות לנושא מים ותשתיות במגזר העירוני. הפוקוס של הביקור הוא לא חקלאי בכלל. 45% מהתוצר של אתיופיה מגיע משירותים. החלק של החקלאות בכלכלת אפריקה יורד והולך. יש להם צורך ברשתות תקשורת, בדיגיטציה של המערכות הציבוריות, בהנגשה של שירותי רפואה לעשרות מיליוני אנשים שחיים בכפרים מרוחקים, ובהגנה על המערכת הפיננסית מהתקפות סייבר.

"המטרה של הביקור היא להנגיש לחברות ישראליות הזדמנויות בעולם המימון הבינלאומי לפיתוח מדיניות עניות כמו אתיופיה. אנו בתהליך משותף עם משרד האוצר לאיתור ההזדמנויות שמגיעות במימון בנקים בינלאומיים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker