כבר לא תפוזי פלסטינה: ישראל מסכמת 70 שנות יצוא - עם צמיחה פי 3,590 - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כבר לא תפוזי פלסטינה: ישראל מסכמת 70 שנות יצוא - עם צמיחה פי 3,590

היצוא הישראלי זינק ל-102 מיליארד דולר ב-2017, והשינויים שחלו בהרכבו משקפים היטב את התפתחות המשק

6תגובות
תפוזים
חן גלילי

הצמיחה ביצוא הסחורות והשירותים של ישראל מרשימה. מיצוא כולל של 28.5 מיליון דולר ב-1949 צמח הסכום ל-102.5 מיליארד דולר ב-2017 (פי 3,590). מעבר להיבט הכמותי - המשקף היטב את התפתחות המשק - בחינת נתוני היצוא גם מלמדת על השינוי שחל בענפים המהווים את מרכז הכובד של הייצור הישראלי.

בשנותיה הראשונות של המדינה רוב היצוא (66%) היה תוצרת חקלאית, והתבסס בעיקר תנובת התפוזים - שיוצאו לכל העולם. בתחילת המאה ה-21 כבר התבססה הפעילות על תעשייה כימית  - ובעיקר דלקים ותרופות, ולפני כעשור החלו תוצרי ההיי-טק הישראלי לתפוס חלק ניכר מהיצוא. בשנים האחרונות חל מהפך נוסף, כאשר את מקומן המוביל של הסחורות תפסו השירותים, המהווים כיום מנוע צמיחה משמעותי ומהווים כ-40% מכלל היצוא. אלה כוללים מוצרי תוכנה ואקזיטים של סטארט-אפים לחברות זרות.

מקורות בכירים בממשלה מציינים כי מדובר במגמה עולמית, וכי יצוא השירותים עתיד להוסיף ולהתחזק על חשבון יצוא הסחורות, ויהפך למנוע הצמיחה המשמעותי של המשק. זאת, אף כי בממשלה נעשים מאמצים לצמצם את מכירת חברות ההזנק לחול, ולעודד יזמים לפתח בישראל חברות גדולות - דוגמת צ'ק פוינט.

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן אמר היום כי "במהלך 70 שנות עצמאותה של ישראל, היצוא הישראלי נהפך לסיפור הצלחה בקנה מידה עולמי. מכלכלה קטנה ומתפתחת נהפכנו לכלכלה יציבה ומפותחת, מובילה בטכנולוגיות ובחדשנות, המהווה מודל הצלחה עבור כלכלות רבות ברחבי העולם. אחרי שעברנו את היעד של 100 מיליארד דולר כבר השנה, היעד החדש הוא יצוא של 120 מיליארד דולר ב-2022".

על פי נתונים שפירסם היום משרד הכלכלה והתעשייה, ב-1949 - השנה המלאה הראשונה לעצמאות ישראל - הסתכם היצוא הישראלי, כאמור ב-28.5 מיליון דולר בלבד - כ-66% ממנו היה תוצרת של פירות הדר, והשאר כלל יהלומים (18%), מוצרי טקסטיל, מזון ומשקאות ואפילו שיניים תותבות.

שר הכלכלה, אלי כהן. במגעים עם הקמעונאים
עופר וקנין

מאז 1949 צמח היצוא הישראלי פי 3590, וב-2017 חצה לראשונה את רף ה-100 מיליארד הדולר והסתכם ב-102.3 מיליארד דולר. ישראל עדיין מייצאת תוצרת חקלאית - אך זו מהווה רק כ-5% מיצוא הסחורות. למעלה מ-30% מיצוא הסחורות מורכב ממוצרים הקשורים לתעשייה הכימית - לרבות תרופות ומוצרים פרמצבטיים, כ-27% תופסים מוצרי מיכון ואלקטרוניקה וכ-11% מוצרי אופטיקה וציוד רפואי.

היצוא הטכנולוגי של ישראל כולל את תחומי הרפואה, תשתיות המים, האגרוטכנולוגיה, הסייבר, התקשורת ומחקר ופיתוח. התחום האחרון כולל פעילות של יותר מ-300 חברות רב-לאומיות שהקימו בישראל מרכזי מו"פ, ובשנים האחרונות התעוררו לא מעט ספקות לגבי תרומתו האמיתית למשק, ועד כמה היא עולה על הנזק הכרוך בו - בין היתר בשל המחסור במהנדסים, המורגש היטב בענפי תעשייה אחרים.

גם מבחינת יעדי היצוא הישראלי חלו תמורות משמעותיות. במשך עשרות שנים היו היעדים העיקריים אירופה, בעיקר בשל קרבתה הייחסית, וארה''ב - שנהפכה לבת ברית אסטרטגית. כל אחד מהיעדים הללו קלט כשליש מהיצוא הישראלי, והשליש הנוסף התפזר בשאר חלקי העולם. אלא שהמשבר הכלכלי העולמי ב-2009 - שפגע בעיקר במדינות המערב - הוביל להסטת חלק גדול מהיצוא הישראלי מזרחה. עם זאת, השוק האירופאי היה ונותר שוק חשוב ומרכזי עבור היצוא הישראלי – וכיום כ-40% מהיצוא מופנה אליו. כ-32% מהיצוא מגיע לצפון אמריקה - בעיקר לארצות הברית - וכרבע לשוקי אסיה. שני היעדים המובילים ב-2017 הם ארה"ב ובריטניה, אך היעד השלישי בהיקף היצוא המופנה אליו, והמעניין ביותר מבחינת החידוש שבו ואפשרויות הצמיחה שהוא מזמן - הוא סין.

במרוצת השנים נהפכה ישראל מכלכלה מתפתחת הנשענת בעיקר על יבוא למדינה מוטת יצוא - המהווה כשליש מסך התוצר הלאומי שלה. הגידול המשמעותי נשען על הסכמי סחר שונים שחתם משרד הכלכלה והתעשייה - ובראשם הסכמי אזור הסחר החופשי. ההסכם הראשון נחתם ב-1975 - עם השוק האירופי המשותף, ומאז הצטרפו גושי סחר נוספים למערך ההסכמים, ובהם ארה"ב, קנדה, מקסיקו, טורקיה וגוש מרקוסור (ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי). בימים אלה שוקדים במשרד הכלכלה על הרחבת ההסכמים ועל גיבוש הסכמים חדשים עם קולומביה, אוקראינה, סין, קוריאה, וייטנאם, איחוד המכסים של רוסיה, בלארוס, קזחסטן, קירגיסטן וארמניה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#