"ביטול החוק לעידוד השקעות הון יהיה המסמר האחרון בארון הקבורה של היצוא" - תעשייה ומקרו - TheMarker

 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ביטול החוק לעידוד השקעות הון יהיה המסמר האחרון בארון הקבורה של היצוא"

המועצה הלאומית לכלכלה בוחנת את ביטול החוק והמרתו בהטבות למו"פ ■ התעשיינים מתנגדים אפילו לדון בנושא, בטענה שהשיח מערער את היציבות ■ באיגוד לשכות המסחר קוראים לתת הטבות גם על יצוא שירותים: "אי־אפשר לעודד רק את ההיי־טק. הוא לא המגזר העיקרי"

8תגובות
משרדי צ'ק פוינט בתל אביב
מוטי מילרוד

התאחדות התעשיינים מתנגדת להצעת המועצה הלאומית לכלכלה לבטל את החוק לעידוד השקעות הון ולהחליפו בחוק שיעודד מחקר ופיתוח (מו"פ). הרשות התחילה בגיבוש תוכנית מקיפה לעידוד מו"פ בכלל התעשייה כדי למצות את הערך המוסף המובהק של המשק הישראלי — חדשנות. בסוף השבוע נמסר ל–TheMarker מהמועצה הלאומית לכלכלה כי ההצעה להחלפת החוק בהשקעות במו"פ נבחנת בדיונים בינה למשרד האוצר ולרשות המסים.

"אסור לפגוע בחוק לעידוד השקעות הון", אמר בתגובה נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. "הסביבה העסקית שבה נמצאת התעשייה המייצאת יותר מ–25 מיליון דולר בשנה (רף המינימום לקבלת הזכאות להטבה בחוק; א"ק) שוחקת את כושר התחרות של התעשייה בגלל שערי מטבע, עלויות ייצור, כמו ארנונה ורגולציה בלתי־נסבלת — שלצערנו רק מדברים על צמצומה — לצד מחסור קיצוני בכוח אדם מקצועי".

לדבריו, ביטול החוק לעידוד השקעות הון, המעניק שיעורי מס נמוכים מהמקובל לחברות מייצאות, יפגע בהן קשות. "המשמעות של ביטול החוק היא העלאת מס לחברות מוטבות, וזה יהיה המסמר האחרון בארון המתים של החברות המייצאות", אמר ברוש. "לא נוכל להסכים לזה, ואם זה יקרה נילחם בזה בכל כוחנו. גם כיום אנחנו רואים מפעלים שעוזבים את ישראל, ובמקום לעזור לאלה שנשארים — פוגעים בהם.

"החוק לעידוד השקעות הון מעניק כיום מס חברות של 7.5% לחברות תעשייה בפריפריה, שמייצאות יותר מ–25% מתוצרתן. בסביבת מס שנהוגה במדינות אחרות — 8%–16% — מדובר ביתרון ברור. למעשה, זה היתרון היחיד שנשאר לתעשייה המייצרת בישראל, וביטולו פירושו לשלוח מפעלים לחו"ל או לסגור מפעלים בישראל. אפילו השיח על המשך קיומו מסוכן בתקופה שצריכים בה יציבות", הוסיף ברוש.

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין
תומר אפלבאום

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, המייצג בעיקר סוחרים, אמר בתגובה: "אי־אפשר כל הזמן לכוון את עידוד המשק בדרך של הטבות מס למגזר ההיי־טק. למרות חשיבותו, אין זה המגזר העיקרי כיום במשק. כל הטבות המס הניתנות למגזר מוגדר אחד הן תמיד על חשבון מגזרים אחרים במשק, משום שהיכולת להעניק הטבות מס היא מוגבלת".

לדבריו, לצד מגזר ההיי־טק יש מאות אלפי עסקים בישראל שאינם נופלים בתחום ההגדרה הרחבה של ההיי־טק. "מגזר המסחר והשירותים הוא בעיקרו לא היי־טק, ומעסיק 1.8 מיליון איש. לאמיתו של דבר הוא בית היוצר של מקומות העבודה, ונושא במלוא נטל המסים ללא שום הטבות מס", אמר לין.

"כבר כיום מפעלי התעשייה המייצאים זוכים במס חברות נמוך של 16% במרכז ו–7% בפריפריה. יש להסתפק בהטבות אלה, שהן מופלגות כשלעצמן, ועולות לקופת המדינה 5 מיליארד שקל בשנה (הערכות משרד האוצר ל–2019; א"ק). אלה רמות מס הנמוכות בהרבה מרמת מס החברות של 21% בארה"ב. במקום המהלך הזה צריך להעניק את אותן הטבות המס הניתנות ליצוא מוצרים, ועל פי אותן אמות מידה, גם ליצוא שירותים — שכן יצוא השירותים אינו נופל בחשיבותו מיצוא המוצרים", הוסיף.

"בטווח הארוך - הכלכלה תיחלש"

יצוא השירותים מישראל צובר תאוצה ומתחיל לעלות על יצוא הסחורות. חברות שירותים אינן זוכות להטבות מס או למענקים, בדומה לחברות ייצור. על רקע זה, אמר לין כי כמדיניות לטווח הארוך, אסור לישראל לבנות את כוח משיכתה לצורך השקעות הון על הענקות בלתי־פוסקות של הטבות מס, מכיוון שזה יחליש את הכלכלה בטווח הארוך.

"את משיכת ההשקעות הזרות יש לבנות על צמצום רגולציה, פישוט הליכי הביורוקרטיה, זמינות כוח אדם ושדרוג רמתו, ותשתיות יעילות יותר לתפקוד המגזר העסקי", אמר לין. "כל כיוון החשיבה של הענקת עוד ועוד הטבות מס לחברות בישראל הוא דרך חשיבה לא נכונה", הוסיף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם