פינוי הפליטים מדרום ת"א יחסוך למדינה כסף? תלוי מי יחליף אותם - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פינוי הפליטים מדרום ת"א יחסוך למדינה כסף? תלוי מי יחליף אותם

המשטרה, משרד הבריאות ועיריית תל אביב העריכו כי השארת מבקשי המקלט תעלה למשק 250 מיליון שקל בשנה ■ הוצאת הפליטים תפחית כנראה את הוצאות משרד הבריאות - אבל לא בהכרח את הוצאות המשטרה והעירייה

3תגובות
מבקשי מקלט בתור לחידוש אשרת שהייה
מוטי מילרוד

משבר הפליטים, שבו עסק הציבור הישראלי במשך שבוע בחול המועד פסח, נהפך בשבוע שעבר למשבר קואליציוני, לאחר ששר האוצר, משה כחלון, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, מצאו עצמם בעימות סביב רצונו של נתניהו לעקוף את פסיקת בג"ץ — שהקפיא את גירוש הפליטים וגרם לסגירת מתקן חולות. בין כל האיומים בבחירות, ספק אם מישהו עוסק בגורלם של תושבי דרום תל אביב.

כך, נשכח לרגע הפתרון שהציג נתניהו, שהיה אמור לפנות את 40 אלף מבקשי המקלט המתגוררים בשכונותיהם ולפזרם באירופה וביישובים אחרים ברחבי הארץ. אלא שבגלל ביקורת פוליטית מצד שורה של פוליטיקאים — המתגוררים בכל מקום מחוץ לדרום תל אביב — התוכנית בוטלה.

בעקבות ביטול התוכנית פורסם ב–TheMarker כי על פי ההערכות, הותרת מבקשי המקלט שהגיעו לישראל במצבם הנוכחי תעלה למשק 250 מיליון שקל בשנה. הסכום הורכב מהערכה של משטרת ישראל שנמסרה לכנסת ב–2016, שלפיה העלות של תגבור כוחותיה בדרום תל אביב בגין מבקשי המקלט מסתכמת ב–46 מיליון שקל בשנה; הערכה של מערכת הבריאות, שלפיה עלות הטיפול במבקשי המקלט מסתכמת ב–76 מיליון שקל בשנה; והערכה של עיריית תל אביב, שלפיה ההשקעה שלה בטיפול במבקשי המקלט מסתכמת ב–119 מיליון שקל בשנה.

את המספרים האלה ראוי לבחון לעומק, שכן ניתוח שלהם מבהיר כי פינויים של מבקשי המקלט מהאזור לא יביא בהכרח לחיסכון של 250 מיליון שקל שניתן יהיה להעביר ישירות לשיקום השכונות.

אלכס קולמויסקי

1. במשרד לביטחון פנים לא קיימת מדידה האומדת איזה חלק מהתקציב המופנה לתגבור תחנות המשטרה בדרום העיר — נובע באופן מובחן מהנוכחות של מבקשי המקלט באזור. פתרון בעיית מבקשי המקלט לא יביא בהכרח לחיסכון של תקציב זה. הדבר יהיה תלוי בטיב האוכלוסייה שתיכנס במקומם לדירות שאותן הם יפנו בדרום תל אביב, וברמת הפשיעה שלה. אגב, מרכז המחקר והמידע של הכנסת קבע בעבר, על בסיס נתוני הפשיעה שהציגה המשטרה, כי לא ניתן לומר ששיעור הפשיעה בקרב מבקשי המקלט גבוה משל יתר האוכלוסייה.

2. לפי משרד הבריאות, הנתון הנוגע להוצאות המשרד על מבקשי המקלט נובע מאותם מבקשי מקלט ועובדים זרים שאינם מועסקים, או מועסקים "בשחור" — ואין להם ביטוח רפואי. אוכלוסייה זו צורכת שירותים ייעודיים שמעמיד המשרד בעבורה, כמו מרפאת טרם בדרום תל אביב, הסדר ביטוחי לקטינים חסרי מעמד, מימון מרפאות במתקן חולות, אשפוז שוהי חולות בבית החולים סורוקה, מענה רפואי לשוהים במקלטים לקורבנות סחר וזנות ומימון מענה פרטני למקרים סיעודיים. חלק משמעותי מהסכום נובע מאובדן הכנסות של בתי חולים בגין שיקום מאושפזים וחובות אבודים, שאותם בתי החולים לא מקבלים מקופות החולים או מחברות הביטוח. מבקשי המקלט גם מגיעים לבתי החולים באופן תכוף יותר ממרבית האזרחים, מכיוון שהם לא צורכים רפואה ראשונית, ולעתים רבות חולים מקרבם זוכים בטיפול רק כשמצבם נהפך למקרה חירום.

עם זאת, ההוצאות הבריאותיות על פליטים גבוהות יותר מ–76 מיליון השקל שעולים שירותים יעודיים אלה — והחזר ההוצאות לבתי החולים. מי שהוגדר כפליט על ידי רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים זכאי לביטוח בריאות ממלכתי בדומה לכלל אזרח ישראלי, ונכלל במנגנון סל הבריאות והקפיטציה (נוסחת התקצוב של קופות החולים). עלות הפליטים למדינה בגין ביטוח זה אינה מופרדת מעלות הביטוח של כלל אזרחי ישראל, ואין נתונים המכמתים אותה.

מבחינה זו, העלות שבה נושאת מערכת הבריאות בעבור העובדים הזרים, למשל, נמוכה יותר. לפי משרד הבריאות, כשעובד זר מועסק באשרה מתאימה — חלה על המעסיק החובה לבטח אותו בביטוח רפואי. הביטוח נעשה דרך חברות פרטיות, כמו הראל, המתקשרות לרוב מול קופות החולים.

עם זאת, בהשוואה לאזרחי ישראל, העלות הרפואית של מבקשי המקלט המבוטחים כנראה נמוכה יותר. הסיבה לכך היא ההרכב הדמוגרפי שלהם. זו אוכלוסייה צעירה יותר מהממוצע בישראל. 80% ממבקשי המקלט הם בני פחות מ–45, בעוד בקרב תושבי ישראל המתגוררים במרכז, שיעור הצעירים נמוך הרבה יותר. נתוני משרד הבריאות מעלים כי בעוד העלות המתוקננת לנפש בכלל האוכלוסייה היא 5,479 שקל לשנה, העלות המתוקננת לנפש בעבור אוכלוסייה המשתייכת לחתך הגילאים של הפליטים היא 2,000 שקל בשנה בלבד. גם את הנתון הזה יש לסייג, שכן אוכלוסיית הפליטים מאופיינת בתחלואה גבוהה יותר מהישראלים — הנובעת מאורח החיים שלה, ומכך שהרפואה המונעת שזכתה לה בארצות המוצא היתה ברמה נמוכה יותר.

בשורה התחתונה, ניתן להעריך כי העלות הרפואית של הפליטים גבוהה מהעלות הרפואית של עובדים זרים שעשויים להחליף אותם, ופחותה מהעלות הממוצעת של האוכלוסייה בישראל.

מבקשי מקלט בגינת לוינסקי בתל אביב, אתמול
מוטי מילרוד

3. ההוצאה של עיריית תל אביב־יפו על מבקשי המקלט, שעליה דווח ב–2016, בסך 119 מיליון שקל, אינה מגובה כיום בנתוני העירייה. לפי העירייה, לא ניתן לבודד את התקציב העירוני המוקדש למבקשי המקלט. עם זאת, ניתן להעריך כי אוכלוסיית הפליטים — המתאפיינת במספר רב של נפשות המצטופפות בדירות קטנות — משלמת ארנונה נמוכה הרבה יותר לנפש, ויוצרת בהתאם עומס כפול מהישראלים על התשתיות העירוניות. במובן זה, תושבי יתר השכונות בעיר מממנים אותה. זו אוכלוסייה צעירה הצורכת יותר חינוך ומסגרות רווחה משלימות. גם במקרה הזה, עלות הפליטים — המאופיינים במשפחות עם ילדים — יקרה יותר מעלות העובדים הזרים.

"התקציב המדובר, מעבר לעובדה שאינו כולל תקציבי פיתוח תשתיות וכדומה, הוא ניסיון לכמת את התגבור העירוני השוטף הנדרש לשמירה על איכות החיים בעבור כלל התושבים באותן שכונות שאליהן הגיעו עשרות אלפי זרים שהממשלה מתעלמת מקיומם", נמסר בתגובה מעיריית תל אביב־יפו. "מדובר בתגבור שירותים שונים בכל תחומי העשייה העירוניים, שאינם מוקצים באופן ספציפי לאוכלוסייה כזו או אחרת.

"העירייה מציבה את שכונות דרום העיר ויפו בראש סדר העדיפויות, פועלת לחיזוקן ומשקיעה בהן משאבים עירוניים חסרי תקדים של יותר ממיליארד שקל, פי ארבעה מאשר בשכונות צפון העיר. השקעות אלה באות לידי ביטוי בעשרות תוכניות חינוכיות ובפרויקטים בתחומי הרווחה, חידוש ושיקום תשתיות ורחובות, פיתוח גינות ציבוריות, מבני ציבור, חינוך וקהילה, תגבור ניקיון ואכיפת הסדר הציבורי והקמת אגף הסיור העירוני (סל"ע) להעלאת הביטחון האישי של התושבים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#