תגובה לרפורמה של טראמפ: הנחה במס - רק תמורת מו"פ בישראל - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תגובה לרפורמה של טראמפ: הנחה במס - רק תמורת מו"פ בישראל

המועצה הלאומית לכלכלה מציעה לבטל את החוק לעידוד השקעות הון - ולהעניק הטבות מס רק לחברות שמבצעות בישראל מחקר ופיתוח ■ במשרד הכלכלה מתנגדים, ומציעים מסלול מצומצם של הטבת מס למו"פ ללא ביטול החוק

7תגובות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במפעל אינטל בקרית גת
קובי גדעון / לע"מ

המועצה הלאומית לכלכלה מציעה לבטל את החוק לעידוד השקעות הון, המשמש עוגן לתמיכות בתעשייה זה עשרות שנים, ובמקומו לתת הטבות לחברות תעשייה רק בגין מחקר ופיתוח (מו"פ) שייעשה בישראל. לדברי מקורות ממשלתיים, ההצעה עלתה במסגרת הדיון בצעדים שיש לנקוט כדי לא לאבד השקעות בישראל בעקבות רפורמת המס של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.

ככל הידוע, במשרד הכלכלה וברשות החדשנות מתנגדים להצעה, אבל היא לא ירדה משולחן הדיונים. מהמועצה הלאומית לכלכלה נמסר בתגובה: "ההצעה היא חלופה שאנו בוחנים יחד עם משרד האוצר ורשות המסים".

הטבות המס לפי החוק לעידוד השקעות הון, במיליארדי שקלים

החוק לעידוד השקעות הון נועד לקדם השקעות ברחבי ישראל, תוך מתן עדיפות לפריפריה, כדי לייצר תעסוקה ולעודד צמיחה. החוק כולל מסלולי מענקים ומסלולי הטבות מס, בדרך כלל על פי גודל החברות. במשך שנים רווחה באוצר הטענה כי החוק אינו משיג את יעדיו ואינו מוסיף תעסוקה של ממש, במיוחד בפריפריה. על רקע זה, היו שנים שבהן התקציבים למענקים במסגרת החוק קוצצו.

החוק שונה כמה פעמים בשני העשורים האחרונים — במיוחד לאחר שהתברר כי היטיב עם חברות ענק, שגרפו הטבות מס בסך מיליארדי שקלים, שגובהן חרג מההערכות הראשונות. הטבות המס לפי החוק ניתנות רק לחברות המייצאות יותר מ–25% ממכירותיהן. הרף נועד להבטיח שהתמיכות יינתנו לחברות תחרותיות שמסוגלות להתמודד בשוק העולמי, לאחר שבעבר ניתנו גם לחברות כושלות.

שר האוצר האמריקאי, סטיבן מנוצ'ין (מימין), ועמיתו הישראלי, משה כחלון
דוברות משרד האוצר

המועצה הלאומית לכלכלה מעורבת בסוגיית החוק לעידוד השקעות הון מתוקף שתי החלטות ממשלה. הראשונה אישרה בתחילת השנה את התוכנית להגברת כושר התחרות של התעשייה (נטו תעשייה), שבה נקבע כי כל מסלולי התמיכות הקיימים יעודכנו במטרה לוודא שהם משיגים תוצאות אפקטיביות בשיפור הפריון, בעיקר בתעשייה המסורתית, וכוללות הוכחה ליעילותם שמעבר ליצוא. הטיפול בנושא הוטל על המועצה הלאומית לכלכלה, המפתחת כלים לבדיקת האפקטיביות של מסלולי התמיכה.

נוסף על כך, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הנחה באחרונה את ראש המועצה, פרופ' אבי שמחון, לגבש צעדים להתמודדות עם רפורמת המס של טראמפ, שככלל תגרום לחברות אמריקאיות המשקיעות בישראל לשלם יותר מס בארה"ב, ללא קשר למדיניות המס בישראל. בד בבד מקיימים רשות המסים ואנשי משרד האוצר דיונים משלהם בסוגיה. שני הגופים מתייעצים ביניהם ועם המגזר העסקי וגופי ממשלה נוספים, ובראשם רשות החדשנות.

שיעור המס האפקטיבי של חברות מוטבות, לפי החוק לעידוד השקעות הון

במשרדי ראש הממשלה והכלכלה קיימת הסכמה שלפיה יש להעניק הטבת מס על פעילות מו"פ, אך הם חלוקים באשר להיקף התמיכה. במשרד הכלכלה אימצו את ההצעה של רשות החדשנות, שלפיה תינתן הטבת מס בגין פעילות מו"פ בעיקר לחברות קטנות ובינוניות בתעשייה המסורתית, אך לא לחברות גדולות, כמו נטפים וכתר פלסטיק. הטבה מסוג זה מקובלת בעולם — ובקוריאה, למשל, ההטבות בגין מו"פ ניתנות בחציין כמענק ובחציין כזיכוי מס.

ההצעה של המשרד ממקדת את ההטבה בגין מו"פ רק בתעשייה שאין בה מספיק מו"פ, ורק על תוספת מכירות הנובעת מהמו"פ שיוטמע בה. לדוגמה, אם חברה מוכרת ב–100 מיליון שקל בשנה, ובעקבות פיתוח או הטמעת חדשנות הגדילה את המכירות ל–110 מיליון שקל — הטבת המס תינתן רק על 10 מיליון השקל שנוספו.

מספר העובדים בחברות תעשייה ותוכנה בישראל, באלפים

לעומת זאת, המועצה הלאומית לכלכלה נוקטת גישה מרחיבה יותר לגבי הטבת מס בגין מו"פ. היא מציעה להחיל אותה על כל המשק, גם על חברות גדולות, כמו צ'ק פוינט — כאמור, תמורת ביטול החוק לעידוד השקעות הון, שתרומתו למשק שנויה במחלוקת. הצעה זו גורסת כי הערך המוסף של ישראל הוא בחדשנות, ולכן יש לעודד אותה ככל שניתן. בגלל מגבלת התקציב, נטען, עדיף למקד את הסיוע לתעשייה בחדשנות על חשבון השקעה ב"ברזלים" דרך מענקי השקעות להקמה והרחבה של מפעלים, ללא תלות במו"פ הקשור בהם.

חברות שצפויות ליהנות מהשינוי הן חברות עתירות מו"פ וחדשנות. אלה יכולות להיות גם חברות ענק כמו צ'ק פוינט, טבע ואינטל, שקיים חשש כי רפורמת טראמפ תגרום להן להעתיק את הייצור לארה"ב. הממשלה תידרש להבהיר כי ההטבות מיועדות למפעלי ייצור, ולא למרכזי מו"פ של החברות הרב־לאומיות, שתרומתם למשק שנויה במחלוקת.

נתוני המענקים הממשלתיים ב-2017 וב-2016

המס על משיכת דיווידנדים יבוטל?

בשבוע שעבר הציג שר הכלכלה, אלי כהן, חמש הצעות אפשריות כתגובה לרפורמת טראמפ למנהל רשות המסים, ערן יעקב. בנוסף להצעה להטבת מס בגין מו"פ עד לגובה האפקטיבי לפי הרפורמה האמריקאית, ההצעות כוללות אשרור של אמנת המס מול ארה"ב תוך ביטול המס על משיכת דיווידנדים — 4% לפי החוק לעידוד השקעות הון. זאת, מכיוון שבעקבות רפורמת טראמפ חברות אמריקאיות הפועלות בישראל לא יוכלו להזדכות בארה"ב על תשלום מס דיווידנד בישראל.

הצעה נוספת היא הכרה בפחת מואץ של השקעות בתעשייה. לדוגמה, אם מפעל רכש ציוד חדש, כיום הוא יכול לחלק את ההוצאה על פני עשר שנים כדי לקבל בגינה זיכוי מס. על פי ההצעה החדשה, ניתן יהיה להכיר בהוצאה המלאה כבר בשנת ביצוע ההשקעה — ולקבל בגינה הטבת מס באותה שנה.

רפורמת טראמפ אינה מאפשרת לחברה אמריקאית לקבל זיכוי מס על מקדמות המשולמות בתחילת שנת מס בגין הכנסות צפויות. לפיכך, הציע כהן להגדיל את שיעור המס שיוטל על החברות הזכאיות מ–7% ל–10%, ובמקביל לבטל או להקטין את המס על המקדמות.

תומר אפלבאום

אחד המנגנונים ברפורמת טראמפ משפיע ישירות על חברות המוכרות ביותר מחצי מיליארד דולר בשנה, כמו צ'ק פוינט — מנגנון BEAT, המנהיג מס כניסה של כ–10% מסך השירותים שמיובאים לתוך ארה"ב על ידי חברות זרות (ישראליות), המחזיקות גם בפעילות בארה"ב. מלבד גביית המס מהחברות הישראליות, המנגנון מעלה את החשש שסטארט־אפים יעדיפו להירשם כחברות אמריקאיות. שר הכלכלה מציע לתת זיכוי מס לחברות נפגעות BEAT, שאמור לשפות אותן בגין התשלום בארה"ב. השיפוי לחברות ענק מצליחות, שנשמע מרחיק לכת, נועד למנוע את העברת פעילות הייצור שלהן מישראל לארה"ב.

"זריקת מרץ לכלכלה"

גם התאחדות התעשיינים מעורבת בדיונים על ההתמודדות מול רפורמת המס של טראמפ. לפני כשבוע שיגר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מכתב לכהן שבו פירט את הצעותיו להתמודדות עם רפורמת טראמפ.

המכתב אמנם נשלח כשמשרד האוצר נערך להפחתת מסים, לפני שהתברר בשבוע שעבר כי גביית המסים ברבעון הראשון של 2018 עלתה על התחזיות בכמה מאות מיליוני שקלים בלבד; עם זאת, ההצעות נותרו בעינן. לדברי ברוש, כדי לעודד את צמיחת המגזר העסקי ולשפר את התחרותיות שלו יש להפחית מסים ישירים ולהימנע מהעלאת מסים עקיפים.

כמה מס משלמות החברות בישראל?

ההצעות הפרטניות כללו "החזרת סביבת המס הטובה בעולם לחברות בנות תחרות" תוך חזרה למתווה הורדת המסים מ–2011, שלא מומש במלואו. לפי מתווה זה, מס החברות לחברות מוטבות במרכז הארץ יהיה 12% ובפריפריה 6% — לעומת 15% ו–7%, בהתאמה, כיום. עוד מוצע להנהיג פחת מואץ, שיאפשר להכין את התעשייה למהפכה התעשייתית הרביעית, המתמקדת במחשוב תהליכי העבודה במפעלים תוך הפקת לקחים לשם התייעלות. ברוש הציע להכיר בפחת של 100% ב–2018–2019 כדי לעודד מפעלים לעבור בהקדם למערכות יעילות יותר.

הצעות נוספות כוללות ביטול הגדלת תשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי בשיעור של 0.1% משכר העובדים, וביטול של העלאת המס הקצוב (בלו) על פחם, שצפויה להביא להעלאת מחיר החשמל. הבלו עלה בפברואר מ–46.45 שקל ל–102 שקל לטונה, והמהלך מטיל נטל של חצי מיליארד שקל על חברת החשמל — ובעקיפין על הציבור.

"השינויים המוצעים, לצד שיפורים נוספים בסביבה העסקית והמשך התוכניות לצמצום נטל הרגולציה, עשויים להביא לזריקת מרץ לכלכלה, להגדיל את הצמיחה ולצמצם את פער הפריון בין ישראל למדינות OECD, ועל כן אנו קוראים ליישומם המיידי", כתב ברוש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#