ההצעה של שמחון נראית מהפכנית - אבל ראויה לדיון מעמיק - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההצעה של שמחון נראית מהפכנית - אבל ראויה לדיון מעמיק

יש לנצל את ההזדמנות של פתיחת החוק לעידוד השקעות הון לשינויים, כדי לשלב בו דרישה לתועלת למשק תמורת התמיכה הממשלתית ■ התנאי צריך להיות כזה שלא יפגע בזכותה של חברה בקשיים לבצע פיטורי התייעלות, אבל יגרום לחברה רב־לאומית גדולה לחשוב פעמיים אם לפטר עובדים בישראל

11תגובות
אבי שמחון
תומר אפלבאום

העמדה המסורתית של התאחדות התעשיינים ושל משרד הכלכלה והתעשייה היא שאין לבצע שינויים תכופים בחוק לעידוד השקעות הון, מכיוון שאלה משדרים חוסר יציבות, שמשקיעים אינם אוהבים. עם זאת, נראה כי הצורך להתמודד עם הרפורמה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שנועדה למשוך השקעות לארה"ב, מוססה התנגדות זו.

לצד הדיונים על שינוי המדיניות בישראל, קיימת אפשרות לפתוח בדו־שיח עם ארה"ב במטרה להחריג את ישראל מהמדיניות האמריקאית. המצדדים בגישה זו נתמכים ביחסי הידידות בין המדינות, זהות האינטרסים האסטרטגיים והערכים המשותפים, והאינטרסים האמריקאיים במזרח התיכון.

אם ישראל לא תוחרג, יש הסכמה כי יידרשו שינויים בחוק לעידוד השקעות הון. הגדלת הטבות המס שמציע שרגא ברוש, יו"ר התאחדות התעשיינים, נראית לא רלוונטית, מכיוון שככל שהמס בישראל יירד מתחת לשיעור מסוים — שאינו ידוע עדיין, מכיוון שלא פורסמו כל פרטי הרפורמה — חברות אמריקאיות יצטרכו לשלם תוספת מס בארה"ב.

ההצעה של ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, נתפשת כמהפכנית, ומעוררת התנגדות מיידית בקרב מקורבים למשרד הכלכלה — אבל ראויה לדיון מעמיק. גם כאן התוצאה תלויה בפרטים הקטנים. אפשר להמשיך לתעדף את הפריפריה והחברות היצרניות הקטנות והבינוניות, והההצעה עשויה להסתנכרן מצוין עם רפורמת נטו תעשייה והצורך לקדם את המהפכה התעשייתית הרביעית ולהעלות את הפריון במהירות.

בכך גם מקיימת ההצעה את הרעיון של תמיכה תמורת תרומה למשק. הרעיון הועלה על ידי מנכ"לית האוצר לשעבר, יעל אנדורן, ונדחה על ידי גורמי ממשלה אחרים. הוא חזר לשולחן הדיונים לאחר שהממשלה קבעה בתוכנית נטו תעשייה כי יש לבחון מחדש את יעילותם של מסלולי התמיכה בתעשייה.

גם אם הצעת שמחון לא תתקבל, יש לנצל את ההזדמנות של פתיחת החוק לשינויים, כדי לשלב בו דרישה לתועלת למשק תמורת התמיכה הממשלתית. היעדר דרישה כזאת מאפשר למשל לחברת התרופות טבע לבצע פיטורים המוניים במפעליה בארץ, אף שקיבלה הטבות מהמדינה בכ–20 מיליארד שקל.

התנאי של "תועלת תמורת תמיכה" צריך להיות כזה שלא יפגע בזכותה של חברה בקשיים לבצע פיטורי התייעלות, אבל יגרום לחברה רב־לאומית גדולה לחשוב פעמיים אם לפטר עובדים בישראל, ובאיזה היקף. התנאי לא ימנע את סבב הפיטורים הנוכחי בטבע, אבל יבטיח שהמשק ייהנה מהתמיכות שהממשלה מעניקה. זה יכול להיות בצמצום פיטורים עתידיים או בדרכים אחרות שהחוק יקבע. מעל החברות תרחף הדרישה להחזרת חלק מההטבות שקיבלו, אם לא יעמדו ביעדי התרומה למשק לפי החוק החדש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#