היועץ של נתניהו: עובדים זרים יקבלו פחות משכר מינימום - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היועץ של נתניהו: עובדים זרים יקבלו פחות משכר מינימום

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, מציע לבטל את חובת תשלום שכר המינימום והזכויות הסוציאליות לעובדים הזרים בישראל: "אנחנו מייקרים את המחיה לקשישים סיעודיים, כדי שבנפאל יחיו טוב יותר" ■ האוצר, משרד הרווחה וההסתדרות מתנגדים בתוקף

216תגובות
עובדים תאילנדים ליד קיבוץ נחל עוז
אליהו הרשקוביץ

פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, אינו כלכלן שגרתי. למעשה, שמחון נוטה לאתגר את המחשבה הכלכלית המקובלת, ומדי פעם הוא מציע רעיונות כלכליים חריגים ממש - המערערים את התפישות במשרד אוצר וגם בבנק ישראל.

ההבלחה הכלכלית החדשה שלו מעמתת אותו לא רק עם כלכלנים בבנק ישראל ובאוצר, אלא גם עם אנשי הרווחה והחברה במשרד העבודה והרווחה ובהסתדרות. שמחון מנסה לקדם רעיון חריג ברמה העולמית: ביטול חובת התשלום של שכר מינימום לעובדים זרים בחקלאות ובסיעוד.

"איזה היגיון יש בתשלום פנסיה או קרן השתלמות לעובד בחממות בערבה, שבעוד שלוש שנים יחזור לנפאל?" מאתגר שמחון. "ולמה אנחנו מתעקשים להעלות את יוקר המחיה לקשישים סיעודיים, כשאנחנו מכריחים אותם לשלם שכר גבוה לעובדים לא ישראלים? שכר מינימום הוא רעיון חברתי, שנועד לספק הגנה לעובדים החלשים בחברה בשם הסולידריות החברתית. אך זו אינה חלה על אזרחים של מדינות זרות, שגם עבור שליש מהשכר שהם מקבלים כיום שווה להם לעבוד כאן. אנחנו לא מכריחים אף אחד לבוא, וגם בשכר נמוך יותר יהיו מי שירצו לעבוד בישראל".

השכר הממוצע לעובד זר במשרה מלאה ב-2016, בשקלים לחודש

עמדה לא שגרתית זו של שמחון נסמכת על כמה הנחות. החשובה שבהן היא היעדרה של תחליפיות בין עובדים זרים לישראלים. כלומר, הוא סבור שישראלים לא יעבדו בחממות בערבה - ולא משנה מה יהיה השכר שיוצע להם; וכי יסרבו להעסקה במתכונת של 24/7 בבתי קשישים - גם זאת ללא קשר לגובה השכר שיקבלו. לפי תפישתו של שמחון, מדובר בשוקי עבודה המנותקים מזה של העובדים הישראלים, והראשונים לא משפיעים על האחרון. לכן ניתן, לדעתו, לנתק בין הזכויות המובטחות למועסקים בהם - ולהעניק זכויות שונות לישראלים ולעובדים הזרים.

ההנחה הזאת קריטית, משום שהמלחמה של משרד האוצר ב–15 השנים האחרונות נגד יבוא עובדים זרים לישראל נסמכה על ההנחה ההפוכה - שלפיה מדובר בעובדים תחליפיים. האוצר, מגובה בעבודות כלכליות שערך המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' צבי אקשטיין, הניח כי העובדים הזרים דוחקים את רגלי העובדים הישראלים המוחלשים. בענף החקלאות, עובדים תאילנדים דחקו את הנשים הערביות הישראליות מהעבודה בשדות. בתחום הסיעוד החליפו מטפלות פיליפיניות את הישראליות - יוצאות חבר המדינות ברובן - שעסקו קודם לכן בטיפול בקשישים. הדחיקה הזאת, קבע אקשטיין, מחריפה את בעיית העוני, מאחר שהיא שוללת מעובדים ישראלים את היכולת לעבוד בעבודות שאינן דורשות השכלה או מיומנות. בעיקר הצביע אקשטיין על ענף הבנייה, שהרצפים והטייחים הערבים מצאו בו את עצמם בתחרות בלתי־הוגנת מול רצפים וטייחים סינים - שהיו גם זולים יותר, אבל בעיקר חרוצים הרבה יותר. חרוצים כל כך, שלאף עובד מישראל לא היתה יכולת להתחרות בהם.

אקשטיין קבע כי הדחיקה הזאת מנעה מערביי ישראל, למשל, את העבודה המכניסה ביותר עבורם - בענף הבנייה - ובכך החריפה את הפערים והעמיקה את העוני. אקשטיין גם הוסיף והראה כיצד ההתמכרות של ענף הבנייה הישראלי לעבודה הזולה של מהגרי העבודה בלמה אימוץ של טכנולוגיות בנייה חדשניות, ובכך עצרה את הגידול בפריון הענף. כניסת העובדים הזרים, לפי אקשטיין, מחריפה את העוני בישראל, וגם מדרדרת את רמת החיים ומעלה את יוקר המחיה - בגלל עצירת הגידול בפריון.

התוצר לעובד בסקטור העסקי ובענף הבנייה, באלפי שקלים לשנה

שינוי מדיניות מוצלח

שמחון חולק על הממצאים הללו של אקשטיין. "לפני 15 שנים היתה הצפה של עובדים זרים", הוא אומר, "והיה חשש שהם ידחקו את רגלי העובדים הישראלים החלשים. המדינה נזעקה להגביל את ההעסקה במכסות ולייקר את עבודתם באמצעות הקביעה שעובד זר יהיה זכאי לשכר מינימום ולזכויות סוציאליות מלאות. אבל המדיניות הזאת, שהיתה נכונה כשהעובדים הזרים היוו 12% מאוכלוסיית העבודה ושכר המינימום היה 3,500 שקל בחודש, כבר אינה נכונה אחרי שצימצמנו את שיעור העובדים הזרים ל-5% מאוכלוסיית העובדים, אחרי שביטלנו מכסות להגעתם, וכששכר המינימום עלה ל-5,300 שקל".

העלייה בשכר המינימום מאז 1998

לדעתו של שמחון, הירידה החדה במספר העובדים הזרים ב-15 השנים האחרונות מלמדת על שינוי מדיניות מוצלח, שהביא ליצירת מכסות אפקטיביות לכמות העובדים הזרים המותרת ביבוא לישראל. לשיטתו, מרגע שנוצרו מכסות אפקטיבית אין יותר תחליפיות בין עובדים ישראלים וזרים, מפני שהחקלאי הישראלי אינו יכול לייבא עובדים תאילנדים נוספים. בהיעדרה של תחרות מול כוח עבודה זול יותר מתאילנד לא נוצר לחץ להרעת תנאי השכר של עובדי חקלאות ישראלים. "להפך", טוען שמחון בלהט. אם הרעיון שלו יתקבל, הוא אומר, "בכסף שהחקלאי יחסוך, כי הוא ישלם פחות לתאילנדים, הוא יוכל להשקיע ברכישת ציוד כבד משוכלל או בהעסקת עוד עובדים ישראלים בשכר גבוה".

רעיון חריג ברמה עולמית

הרעיון של שמחון - ליצור שני מעמדות של עובדים, המועסקים זה לצד זה, מבלי שהתנאים של האחד זולגים ומשפיעים על אלה של האחר - הוא חדשני גם ברמה עולמית. במדינות OECD לא מקובל ליצור חקיקה נפרדת להסדרת העסקתם של עובדים זרים. זאת, ככל הנראה, בעיקר מסיבות אתיות וערכיות - כדי שלא למתג את העובדים הזרים כנחותים, שאינם ראויים להגנה מפני ניצול. שמחון מזלזל בטענות הערכיות הללו. "יש עיתונאים שמרוויחים 8,000 שקל בחודש, והם עובדים לצד עיתונאים שמרוויחים 30 אלף שקל בחודש. למה זה לא נתפש כניצול וכקיום מקביל של שני מעמדות בקרב העובדים?" הוא שואל.

עם זאת, שמחון נתקל בהתנגדות של קואליציה חריגה בהיקפה - משרד האוצר, לצד משרד העבודה והרווחה, וההסתדרות. כולם כאחד דוחים את הרעיון על הסף, גם מטעמים ערכיים, אבל בעיקר מסיבות של כלכלה פוליטית. איש מקובעי המדיניות בתחום העבודה אינו מאמין בהנחה של שמחון כי מכסות היבוא של העובדים הזרים ירדו לצמיתות.

ההנחה של כל העוסקים בתחום היא שהגדלת האטרקטיביות של העובדים הזרים, באמצעות הורדת שכרם, תביא לפריצת המכסות, וכתוצאה מכך לדחיקת עובדים ישראלים מוחלשים ולעצירת אימוצן של טכנולוגיות מחליפות עבודה - כאלו המשפרות את הפריון.

"ברגע שעובד זר ייהפך לתשומה זולה, יתעוררו לחצים אדירים להגדיל את מכסות היבוא", אומר פקיד ממשלתי בכיר. "מניסיון, הפוליטיקה לא תעמוד בלחץ, כשם שההחלטה שהתקבלה לפני עשור להפחית לאפס את מכסת העובדים הזרים בחקלאות ובבנייה מעולם לא כובדה".

חשש מזליגת נורמות

עובדים זרים בחקלאות ברמת הגולן
דודו בכר

למעשה, נהוג לחלק את הניתוח לגבי שוק העובדים הזרים לשניים. מצד אחד ישנו ענף החקלאות, שבו קיימת בבירור תחליפיות בין עובדים זרים לישראלים (אולי לא בערבה, אבל בשאר אזורי הארץ התחליפיות אפשרית, בעיקר הודות לזמינות של עובדי חקלאות מקרב האזרחים הערבים) – ולכן הגדלת מכסות היבוא של עובדים זרים תפגע במישרין בעובדים ישראלים מוחלשים.

מצד שני קיים ענף הסיעוד, שבו אכן אין תחליפיות, משום שישראלים לא יתגוררו בבתי הקשישים לצורך עבודה מסביב לשעון. הנישה הזאת שמורה לזרים בלבד. אולם גם בעולם הסיעוד קיימת תחליפיות, מסוג אחר - זו של שלבי הטיפול המוקדמים יותר, לפני שהמטופלים זוכים להשגחה מלאה בביתם במהלך כל שעות היממה.

כיום מועסקים בענף הסיעוד 45 אלף עובדים זרים - ללא מכסה, אגב. המספר נובע ממספר האישורים שמנפיק הביטוח הלאומי לכך שקשישים זקוקים להשגחה מלאה בביתם. בנוסף מועסקים בענף 90 אלף עובדים - ובעיקר עובדות - ישראלים, העובדים בשעות מוגדרות בבתי הקשישים, במרכזי יום ובמוסדות סיעוד. המטפלות האלה, מט"ב (מטפלות בית) בשמן המקצועי, אכן עלולות להידחק מהשוק ברגע שהאפשרות של השגחה מלאה על ידי עובד זר תיהפך לזולה.

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון
אלכס קולומויסקי

כיום עלות ההעסקה של עובד זר בבית הקשיש היא כ-8,000–10,000 שקל בחודש. ביטוח הסיעוד, כולל הביטוח הלאומי, מחזיר מחצית עד שני שלישים מהסכום. אם מחר עלותו של עובד זר תצנח ל-5,000 שקל בחודש, ייווצר לחץ ברור של משפחות לקבל מהביטוח הלאומי היתר להעסקה של עובד זר - כלומר ייווצר לחץ לעבור מטיפול של כמה שעות ביום לטיפול מלא.

"אני רוצה לראות את הפוליטיקאי שעומד מול התמונות של הזקנה שמריירת, והמשפחות שטוענות למה האמהות של השרים מקבלות עובדים זרים, והאמהות שלהן לא. הפוליטיקאים ייכנעו מיד, ויורידו את הרף לקבלת אישור לעובד זר בביטוח הלאומי", מניחים פקידים בכירים. בקיצור, גם בתחום הסיעוד הסיכון לתחליפיות בין עובדים זרים לישראלים הוא ממשי.

פקידי ממשלה בכירים מזכירים כי כבר כיום מקבלים העובדים הזרים תנאים נחותים, מאחר שהם עובדים 24 שעות ביממה, שאמורות היו לזכות אותם לכאורה בשכר כפול או משולש מהמינימום, וכי בג"ץ הסכים רק בקושי לקבל את הנורמה שדי בחובת תשלום שכר מינימום כדי להגן על זכויותיהם. ספק אם בג"ץ או הכנסת יסכימו להרעת תנאים גורפת יותר לעובדים הזרים. זאת בנוסף לחשש, שלא ניתן לכימות כלכלי, לגבי השלכות הרוחב. "ברגע שבאותו משק יש עובדים מסוג א' ועובדים מסוג ב', תמיד יהיה חשש מזליגה של נורמות, ומלחץ להרעת תנאים גם לעובדים מסוג א'", אומר פקיד בכיר.

בקיצור, הפעם הרעיון של שמחון הוא כנראה מרחיק לכת מדי. ספק אם יימצאו הכלכלנים או אנשי הרווחה שיתמכו בו, ואולי טוב שכך.

קשישה עם מטפלת סיעודית
אלון רון


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#