קרנית פלוג, הנגידה שפוליטיקאים לא סופרים

בפרשת הנגידה קרנית פלוג מיצב את עצמו שר האוצר משה כחלון כפוליטקאי אלים, שאינו ראוי לסמכות ולאחריות של תפקיד שר האוצר. הוא שיחק לידיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שצפה בהסתבכות של כחלון וחיכך ידיו בהנאה

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מימין: משה כחלון, קרנית פלוגצילום: אמיל סלמן
מירב ארלוזורוב

שר האוצר, משה כחלון, ביצע בסוף השבוע שלוש טעויות מביכות: הראשונה היתה התגובה גסת הרוח שלו לביקורת מקצועית ולגיטימית בדו"ח בנק ישראל, שמיקדה את תשומת הלב בביקורת. הטעות השנייה היתה הרמז שלו שלפיו בשל הביקורת הזאת הוא עומד שלא למנות את נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, לכהונה נוספת — בכך הוא מיצב את עצמו כפוליטקאי אלים, שאינו ראוי לסמכות ולאחריות של תפקיד שר האוצר. הטעות השלישית מתבטאת בכך ששתי הטעויות האחרות שיחקו הישר לידיו של הפוליטקאי האלים באמת בסביבה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שצפה בהסתבכות של כחלון וחיכך ידיו בהנאה.

כדאי להבהיר: היחיד שיכול לקבוע מי יהיה נגיד בנק ישראל הבא הוא ראש הממשלה. החוק קובע כי מינוי הנגיד (לכהונה אחת או שתיים, כל כהונה בת חמש שנים) ייעשה על ידי נשיא המדינה, בהמלצת הממשלה. כלומר, סמכות ההחלטה היא של הממשלה, ומי ששולט בסדר היום ובהצעות העולות על שולחנה הוא ראש הממשלה. הנוהג הוא שראש הממשלה ושר האוצר מסכימים ביניהם על זהות הנגיד, וכרגע הנוהג הזה משחק לרעתו של כחלון, שכבר הבהיר שאינו מעוניין בפלוג לכהונה נוספת.

עכשיו כחלון תלוי ברצונו הטוב של נתניהו, שיכול לתת לשר האוצר להיטגן עם רמיזות הפוכות, או יכול לשמור את הקלפים קרוב לחזה עד לרגע האחרון. נתניהו אינו מעוניין בנגידה נוקמת ונוטרת בששת החודשים שנותרו עד לסיום כהונתה, ולכן הוא לא ימהר להודיע על החלפתה. להיפך, הוא ישמור על עמימות, וייתן לפלוג לטפח תקוות עד לרגע האחרון — כדי לראות אותה זוחלת ומנסה לרצות אותו. זאת אף שלפי כל ההערכות גם נתניהו מעוניין להחליף את פלוג, וככל הנראה הוא כבר בוחן שמות של מועמדים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהוצילום: עופר וקנין

"מקבלת החלטות רק אחרי לימוד מעמיק"

ההתנהלות הפוליטית הגסה הזאת חושפת שוב את הבעייתיות במנגנון המינוי של נגיד בנק ישראל — ההחלטה נתונה לגחמות הפוליטיקאים, בלי חובה למנות אפילו ועדת איתור. עם זאת, היא אינה בלתי לגטימית. פלוג מסיימת בנובמבר כהונה של חמש שנים, ואין כל חובה על ממשלת ישראל למנות אותה לכהונה נוספת. מלכתחילה פלוג היתה מועמדת של פשרה, שראש הממשלה בחר בה בלית ברירה, ובחמש השנים שחלפו דעתו של נתניהו עליה לא השתפרה. במהלך כהונתה, נתניהו וכחלון "לא ספרו" את פלוג, ולכן גם קשה לצפות מהם היום להאריך את כהונתה. זאת אף שהדעה הרעה של השניים על פלוג היא יותר דעה קדומה מדעה מקצועית מוצקה.

פלוג מונתה לתפקיד לאחר שכיהנה בתפקידים המקצועיים הבכירים בבנק ישראל — ראש מחלקת המחקר של הבנק ומשנה לנגיד. הנגיד הקודם, סטנלי פישר, המליץ עליה בחום כמחליפתו, וגם היום דעתו של פישר עליה נותרה טובה. הוא לא היחיד. בניגוד לנתניהו וכחלון, מרבית הכלכלנים הבכירים בישראל סבורים שפלוג היא נגידה אחראית שראויה לכהונה שנייה. לרבים מהם יש ביקורת על פלוג, אבל הם סוברים שמעלותיה עולים על חסרונותיה. "היא ישרה, מעמיקה ומקבלת החלטות רק אחרי לימוד מעמיק. אם משווים אותה לנגידים כיום בעולם היא בהחלט נהנית ממעמד בינלאומי של נגידה רצינית וטובה. מקצועית אין כל סיבה שלא להאריך את כהונתה לכהונה נוספת", אמר כלכלן בכיר.

אחד הכלכלנים ששוחחנו אתו, שחולק עמוקות על המדיניות של פלוג, אפילו הסכים לומר את הדברים בשמו. "פלוג אינה פופולסטית", אומר עומר מואב, בעבר היועץ הכלכלי של שר האוצר יובל שטייניץ, וכיום פרופסור לכלכלה במרכז הבינתחומי ובאוניברסיטת ווריק בלונדון. "בוויכוח בינה ובין כחלון אני מסכים עמה שהממשלה חייבת לנהוג באחריות — לגבות מסים בהתאם לגודל ההוצאה, כדי לא ליצור גירעון בתקציב. פלוג מטיפה לממשלה רחבה, עם הוצאה גדולה שממומנת במסים, ואני מעדיף ממשלה קטנה עם מעט מסים. אני לגמרי לא מסכים עם המדיניות שהיא ממליצה עליה, אבל אני עוד פחות מסכים עם הגישה של שר האוצר — שרוצה גם הוצאה גדולה וגם מעט מסים, והתוצאה היא חוסר אחריות לאומית", הוסיף.

סטנלי פישרצילום: עופר וקנין

פלוג קצרה הצלחה בניהול מדיניות הריבית

תפקידו של נגיד בנק ישראל נחלק לשלושה. התפקיד העיקרי והחשוב ביותר הוא ניהול מדיניות הריבית (המדיניות המוניטרית). בתפקיד הזה פלוג המשיכה את מדיניות קודמה, ושמרה על ריבית אפסית, ועל התערבות מסיבית בשוק המט"ח כדי למנוע את התחזקות השקל. כלכלנים רבים, כמו עומר מואב, ירון זליכה וראש המועצה הלאומית לכלכלה כיום אבי שמחון, חולקים על ההתערבות בשוק המט"ח. ואולם הרוב הגדול של הכלכלנים סבורים שפלוג ניהלה מדיניות מוניטרית שמרנית וזהירה, ובתחום הזה היא לא טעתה. "היא כלכלנית טובה, ומבינה היטב מהי מדיניות מוניטרית", מחמיאים לה כלכלנים מובילים, ביניהם כאלה שמוזכרים כמועמדים לרשת אותה בתפקיד.

ההערכה הרווחת היא שבתפקיד העיקרי של בנק ישראל, ניהול מדיניות הריבית, פלוג קצרה הצלחה. בנוגע לשני התפקידים האחרים של בנק ישראל ההצלחה שלה כבר היתה פחותה בהרבה. תפקיד אחד הוא ניהול הפיקוח הפיננסי, בעיקר הפיקוח על הבנקים. בחמש השנים האחרונות עבר הפיקוח הפיננסי בישראל מהפכה רבתי, ששיאה היה בהמלצות ועדת שטרום (הוועדה מונתה על ידי כחלון) על פתיחת התחרות בבנקאות, כשלאורך מרבית הזמן בנק ישראל נראה כנגרר אחרי משרד האוצר והכנסת בקידום התחרות. במידה רבה ההחלטות על קידום התחרות התקבלו על אפו ועל חמתו של בנק ישראל, והדבר הזיק לו וקיבע את המוניטין שלו כ"רגולטור שבוי".

חוסר ההצלחה בקידום התחום הפיננסי משליך על חוסר הצלחה של פלוג בתפקיד השלישי של נגיד בנק ישראל — קידום מעמדו של הבנק המרכזי בזירה הפוליטית והציבורית. קודמה בתפקיד, סטנלי פישר, הביא את מעמד בנק ישראל לשיא בזכות יוקרתו האישית, והצליח להביא לחקיקת חוק בנק ישראל חדש, שמקבע את עצמאותו של הבנק המרכזי. קשה למלא נעליים גדולות של נגיד דומיננטי — גם דוד קליין, שמונה לנגיד בנק ישראל אחרי הכהונה המוצלחת של יעקב פרנקל, היה מושא לזלזול ולהתקפות. פלוג התקשתה למלא את נעליו הענקיות של פישר, ובתקופתה יוקרתו של הבנק נפגמה — עד כדי איומים מצדה של הכנסת לפגוע בעצמאות הפיקוח על הבנקים.

פרופ' עומר מואבצילום: דניאל בר און

עם זאת, הדעות חלוקות לגבי חוסר הצלחתה של פלוג בשמירה על יוקרתו של בנק ישראל. אין ספק שהזלזול האישי של נתניהו בה, אחרי שהוא נאלץ לבחור בה, הקרין על מעמדו של הבנק כולו. גם סגנונה האישי העדין והלא מתלהם של פלוג פורש על ידי הפוליטיקאים האלימים של ישראל כחולשה.

הסתבכה כשביקרה את מדיניות הממשלה

יחד עם זה, גם פלוג תרמה כנראה לפגיעה במעמד הבנק וזאת דווקא בשל העוצמה שהיא התעקשה להפגין — ההתעקשות שלה לתקוף את הממשלה על המדיניות הכלכלית של הפחתת ההוצאה הממשלתית כמעט בכל מחיר. פלוג הטיפה מוסר לפוליטקאים, וטענה כי המדיניות הכלכלית שלהם מביאה להחרפת העוני והאי־שוויון, ובטווח הארוך היא מאיימת על פוטנציאל הצמיחה של ישראל. נתניהו, שמאמין בכל לבו בכלכלה נאו־ליברלית, לא אהב את הביקורת החברתית של פלוג, והדבר גרם לו לזלזל בה עוד יותר.

"כיועצת כלכלית של הממשלה, אסור היה להטיף לזה", אומר מואב. "מדיניות הממשלה אינה עניינה. זכותה של הממשלה לבחור כמה כסף להוציא וכמה מסים להטיל, זאת בחירה אידיאולוגית־ערכית ולא בחירה כלכלית, וזה לא התפקיד של בנק ישראל לחלוק על כך — בטח שלא בפומבי". כלכלן בכיר שדווקא מצדד בעמדה החברתית של פלוג טוען כי "אסור היה לה להיכנס לזה. היא התנגשה עם הפוליטקאים באופן ציבורי. סטנלי פישר לא היה עושה טעות פוליטית כזאת".

לעומתם, דווקא כמה כלכלנים בעלי עמדות ימניות ברורות - כלומר כאלה שחולקים על העמדה החברתית של פלוג — סבורים שאף שהם אינם מסכימים עם עמדתה, זכותה וחובתה היתה לקדם אותה. "אני לא מסכים אתה, אבל חובתה לומר זאת — זהו חלק מהתפקיד של בנק ישראל כיועץ הכלכלי של הממשלה", אומר כלכלן בכיר.

בכל מקרה, אין ספק שפלוג הצליחה להתנגש עם הדרג הפוליטי, לאחר שהעזה לחלוק על המדיניות הכלכלית שלהם. בנוסף, היא התנגשה עם כחלון גם בשל מדיניות הריבית שלה, שלדעת מרבית הכלכלנים היתה נכונה ומוצלחת.

"ההתייחסות של כחלון לבנק ישראל היא אבסורדית", אומר כלכלן בכיר. "לא רק שהוא שיעבד את המדיניות התקציבית לצרכי הדיור — מחלקים קרקעות כמעט חינם במחיר למשתכן, מעניקים מיליארדים לרשויות המקומיות בהסכמי הגג — תוך שהוא פורץ את גבולות התקציב עם טריק חשבונאי של הוצאה חוץ־תקציבית אדירת ממדים, אלא שעכשיו הוא רוצה לעשות את אותו הדבר גם למדיניות המוניטרית. פלוג נלחמה בצדק בסכנת הדפלציה באמצעות התערבות במט"ח ושמירה על ריבית נמוכה, אבל בגלל שהריבית הנמוכה הזינה את הביקושים לדיור, כחלון התנגש אתה", הוסיף.

התנגשות נוספת היתה סביב סרבנותו של בנק ישראל לקדם את התחרות בבנקאות — סרבנות שכחלון, שהקים את ועדת שטרום בניסיון להגיע בבנקאות לאותו הישג שהיה לו בפתיחת התחרות בסלולר, כעס עליה.

הפוליטקאים אינם מעריכים את פלוג, וככל הנראה אינם מתכוונים למנות אותה לכהונה נוספת. בנקודה הזאת שוררת כנראה תמימות דעים בין נתניהו וכחלון. הכלכלנים סבורים ברוב גדול שפלוג היא נגידה שראויה מבחינה מקצועית לכהונה שנייה. אבל מאחר שהשיקולים בבחירת הנגיד הם פוליטיים יותר ממקצועיים, הסיכוי שקרנית פלוג תהיה הנגידה הבאה של בנק ישראל נראה קלוש.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker