נדחה הערעור של מלט הר טוב נגד החלטת הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נדחה הערעור של מלט הר טוב נגד החלטת הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה

החברה עירערה על החלטתו להימנע מהטלת ערובה זמנית על המלט המיובא ■ בית המשפט קבע כי ההגנה הנדרשת לא נוגעת רק להר טוב אלא גם לנשר - שמהווה מונופול בשוק המלט. מכיוון שנשר לא סיפקה נתונים על הפגיעה בה, לא ניתן להטיל את הערובה

תגובות
מפעל של מלט הר טוב
גיל כהן-מגן

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ארנון דראל, דחה היום (ה') את הערעור שהגישה חברת מלט הר טוב על החלטת הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה והתעשייה שלא להטיל ערובה זמנית על יבוא מלט בהיצף. מדובר בהחלטת ביניים שנתן הממונה לפני כמה חודשים. בשלב זה הוא ממשיך בבדיקה שבסופה יקבע אם להטיל היטל קבוע על היבוא.

היצף הוא יבוא לארץ היעד במחיר הנמוך ממחירו המקובל של המוצר. כללי הסחר העולמיים מאפשרים להטיל על יבוא מסוג זה היטל בגובה ההיצף ולהעלות את מחירו בארץ היעד - אם הוכח שהוא פוגע פגיעה קשה בענף הרלוונטי למוצר במדינה המייבאת. חוק היטלי סחר קובע כי תיפתח חקירה רק אם הוגשה תלונה על ידי יצרנים המייצגים לפחות 25% מהשוק בענף הרלוונטי (מלט), או אם התלונה נתמכה על ידי יצרנים המייצרים לפחות 50% מהייצור באותו ענף.

תחילה רק מלט הר טוב ביקשה לפתוח בחקירה ובקשתה נדחתה מכיוון שהיא מהווה רק כ-7% מהשוק. עם זאת, בהמשך החליטה גם נשר - שמהווה מונופול בשוק המלט - לתמוך בהחלטה, ונפתחה חקירה. השופט קיבל את עמדת הממונה על ההיטלים, שטען כי נשר לא סיפקה נתונים שיגידו על הפגיעה בה, ולכן לא נמצאה סיבה להטיל את ההיטל (הערובה הזמנית).

השופט דראל קבע כי "נתוניה של העותרת (מלט הר טוב; א"ק) אינם מטים את הכף נוכח חלקה הקטן יחסית בשוק ייצור ובשוק מכירת המלט. השחקן המרכזי והיצרן העיקרי של מלט היא נשר. ההגנה על הייצור המקומי אינה רק הגנה על העותרת, אלא היא למעשה הגנה על נשר. בהעדר נתונים מספיקים מצדה של נשר הרי שידיו של הממונה כבולות".

השופט הוסיף כי הוא מקבל את עמדת הממונה, שלפיה הר טוב לא העבירה נתונים שהראו את מידת הפגיעה בה. הר טוב טענה שהעבירה, אולם הממונה השיב שלא קיבל ממנה את הנתונים שביקש ואף צירף העתקי תכתובת דואר אלקטרוני.

לדבריו, הנתונים שביקש הממונה משמעותיים לקביעה אם היבוא הוא שגרם נזק ליצרנים המקומיים. בהיעדר הנתונים, לא ניתן לקבוע אם הירידה במכירות של הר טוב נבעה מהיבוא או משיטת הייצור הלא מתקדמת שלה, שעלותה גבוהה יחסית.

"מי שמשפיע על גורל החקירה ועל גורל ההחלטה המקדמית היא נשר ולא העותרת", קבע השופט. "ככל שנשר אינה מוסרת את כל המידע הדרוש, נמנע מן הממונה לקבוע מהו הנזק שנגרם ליצור המקומי, מהו הקשר בין ההיצף לנזק הזה ומהו השיעור הנכון לערובה שייתן מענה לפגיעתו של נזק כזה", ציין.

השופט גם קיבל את טענת באי כוחה של החברה היוונית Hercales, שטענו כי אין לתת להר טוב הגנה של מפעל שהוחל בהקמתו (מעין הגנת ינוקא). נציגי הר טוב ביקשו הגנה כזו מכיוון שהבעלות במפעל עברה מנשר למשקיעים חדשים לפני כשנתיים בלבד. את החברה היוונית יצגו עורכי הדין ערן זך וחן לניר ממשרד וינשטוק זקלר. את מלט הר טוב יצגו עורכי הדין חגי דומברוביץ', מיכאל טסלר וטל ארד ממשרד מיתר.

את המלט שבמוקד החקירה והדיון המשפטי מייבאת בעיקר חברת סימנט מקבוצת מספנות ישראל. זרוע אחרת של הקבוצה, הפעילה בייצור כלי שיט, נמצאת במרכזה של חקירת חשדות למתן שוחד לכאורה לעובד זר בניגריה כדי לקדם יצוא ספינות משמר אליה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#