בנק ישראל מזהיר מפני הורדת מסים נוספת; סכנה להאטה בהיי-טק

דו"ח בנק ישראל מסכם את העלות הסופית של תוכניות כחלון (12 מיליארד שקל נטו, בשנה), מזהיר מפני האטה בהיי-טק (התוצר של חברות הסטארט-אפ התכווץ ב-2017) - ומזכיר כי המחירים בישראל המשיכו לרדת והתמורה לעבודה המשיכה לעלות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר האוצר, משה כחלון (מימין) ונגידת בנק ישראל, קרנית פלוגצילום: אוליבייה פיטוסי

הדו"ח השנתי של בנק ישראל שפורסם היום (ד'), מדגיש את מצבו הטוב של המשק בסוף 2017: הצמיחה ביצוא, העלייה בתמורה מהעבודה והירידה המתמשכת באבטלה. ואולם על-אף המצב המצוין, הדו"ח מדגיש גם את החוליים שמהם סובל המשק הישראלי: רמה גבוהה של אי-שוויון, המצב הקטסטרופלי של התחבורה הציבורית והשקעה נמוכה בחינוך. לצד ההצלחות והכשלונות, הדו"ח גם מאיר זרקור על כמה נתונים שבהם אנחנו מתמקדים פחות בחיי היום-יום.

12 מיליארד שקל בשנה, נטו

שר האוצר, משה כחלון, כינס בשנה האחרונה לא מעט מסיבות עיתונאים שבהן הכריז בחגיגיות על רפורמות שאמורות להשפיע על חיי אזרחי ישראל – תוכניות נטו למיניהן, הרפורמות בסיעוד ובחינוך והעלאת קצבאות הנכים.

דו"ח בנק ישראל מסכם את כל הרפורמות האלה, מפזר את הערפל ומזכיר לנו מה החשבון הכולל בגינן. לפי הדו"ח, סך ההתחייבויות העתידיות של הממשלה במסגרת התוכניות המדוברות מגיע לכ-12 מיליארד דולר לשנה, לכשיבשילו במלואן ב-2022. 3.4 מיליארד שקל מתוך הסכום הזה מיועדים להפחתת מסים, והיתר להרחבת השירותים הציבוריים והתמיכות באוכלוסיות החלשות.

המדיניות הפיסקלית שהנהיגה הממשלה ב-2017 הובילה לגידול חד בהוצאות הציבוריות, שעלו ב-1.2% תוצר – שיעור העלייה הגבוה ביותר בעשור האחרון. הגידול הזה מבטא עלייה בהוצאה האזרחית ללא ריבית, לצד יציבות בהוצאות הביטחוניות וירידה בהוצאות הריבית.

נורת אזהרה

בנק ישראל מזכיר כי הורדת המסים והעלאת התמיכות שבהן נקטה הממשלה ב-2017 נשענו על תקבולים חד-פעמיים ממס על דיווידנדים ועל מכירת מובילאיי ותמר פטרוליום, ומכך שהממשלה החליטה לשנות את כלל ההוצאה שאמור לרסן את הוצאותיה. כאשר מתחשבים בכך שמדובר בתקבולים חד-פעמיים, מגלים כי הגירעון המבני במשק עלה השנה ב-1.4%.

כפי שמזכיר הדו"ח, אם תקבולי המיסים לא יפתיעו לטובה גם בשנים הבאות - וקל וחומר אם יפתיעו לרעה - הממשלה תידרש להתמודד עם עלייה בגירעון ולבסוף עם שינוי נוסף במדיניות המסים ו\או במדיניות ההוצאה. נכון להיום, הסיכון הנובע מכך נראה נמוך לאור העובדה שחובה של הממשלה במגמת ירידה בשנים האחרונות - אלא שהיחס בין החוב לתוצר עלול לעלות במהירות כאשר פורץ משבר, כפי שקרה בישראל בעבר. אם תרחיש כזה ילווה במיתון הפעילות העסקית, הממשלה עלולה להיאלץ לנקוט מדיניות מצמצמת דווקא כשנדרשת הרחבה פיסקלית.

אף אחד לא מבטיח עוד עסקת מובילאייצילום: אוליבייה פיטוסי

הורדת מסים נוספת עלולה לפגוע בצמיחה

הורדות המיסים שביצעה הממשלה עד כה לא מספיקות לשר האוצר ולראש הממשלה, שאחת לכמה שבועות משחררים הצהרות על כוונותיהם להמשיך במגמה הזאת - בין אם מדובר על מס חברות בעקבות הרפורמה האמריקאית ובין אם מדובר על מסים המוטלים על האזרחים.

רק בשבוע שעבר אמר כחלון שאחרי החג יבחן עם הנהלת האוצר את תוצאות המשק ברבעון הראשון, ויעריך אם יש מקום להורדת מסים נוספת. בנק ישראל חד למדי בעמדתו בנוגע לאפשרות שכזו: "מאחר שנטל המס בישראל נמוך והוצאות הביטחון גבוהות, ההוצאה האזרחית – בין השאר על הסעיפים תומכי הצמיחה שהזכרנו – נמנית עם הנמוכות בהוצאות במדינות המפותחות. לפיכך, הפחתה נוספת בנטל המס וקיצוץ מקביל בהוצאות עלולים לבסוף לפגוע בצמיחה אם המציאות הפוליטית תמנע מהממשלה לשמר את סעיפי ההוצאה שתורמים לצמיחה הכלכלית".

המחירים בישראל ירדו גם יחסית לעולם

אחרי שגם הדו"ח הקודם העיד על ירידה ביוקר המחיה בישראל - כלכלני בנק ישראל חישבו בדו"ח הנוכחי את השינויים ששורה של מוצרים שחלו לגביהם שינויים מבניים - כמו מוצרי תקשורת אחרי רפורמת הסלולר ומוצרי מזון אחרי המלצות ועדת קדמי. החישוב הנוכחי נעשה בניכוי השפעות מקרו-כלכליות כדי לוודא שירידות המחירים לא נגרמו מתופעות גלובליות.

התוצאה הראתה שהמחירים בישראל ירדו בשנים האחרונות מעבר למגמות הגלובליות: לבד מתקשורת ומזון, נרשמה ירידה גם במחירי ביגוד והנעלה וכן ריהוט וציוד לדירה. לפי בנק ישראל, קצב הירידה הואץ בשנים האחרונות - אולי בעקבות העלייה בשימוש באתרי אינטרנט מקומיים וזרים, גם לרכישת מוצרים ושירותים וגם להשוואת מחירים.

משקיעים מעט בחינוך - ומקבלים מעט

דו"ח בנק ישראל בוחן את הקשר בין הסכום שמדינות מוציאות על חינוך לכל תלמיד לבין הישגי התלמידים במבחן פיז"ה. מסקנת הדו"ח היא שהתלמידים בישראל מגיעים אמנם להישגים נמוכים, אך נתונים אלה תואמים לגובה ההוצאה.

בתחום החינוך בולטת מגמה של אי-שוויון: התלמידים הישראלים המצטיינים - באחוזון ה-95 - מגיעים להישגים סבירים בהתחשב בסך ההוצאה של הממשלה על חינוך. התלמידים החלשים - באחוזון ה-5 - מגיעים להישגים נמוכים יחסית להוצאה עליהם. הממצאים האלה עשויים להעיד על כך שמערכת החינוך מקצה מעט מדי משאבים לצורכי העדפה מתקנת.

הפערים גבוהים לא רק בין תלמידים במגזר היהודי לבין תלמידים במגזר הערבי, אלא גם בתוך קבוצת דוברי העברית. התלמידים החזקים במגזר היהודי מצטיינים יחסית לעמיתיהם במדינות אחרות, בזמן שהתלמידים בתחתית ההתפלגות מגיעים להישגים נמוכים במיוחד - גם יחסית לתלמידים חלשים במדינות אחרות. פערים גדולים יחסית קיימים גם בתוך הזרם הממלכתי והממלכתי-דתי.

הגידול בסטארט-אפים נבלם ב-2017

ענף ההיי-טק ותרומתו הרבה למשק מככבים ברבים מחלקי הדו"ח. עם זאת, הדו"ח מעלה כי חלק אחד של הענף – ודווקא החלק שבו נמצאים זרעי הפעילות העתידית - הפסיק להאיץ השנה: ב-2016-2012 צמח התוצר של חברות הסטארט-אפ הישראליות בכ-20% בשנה בממוצע, וערכו הגיע לכ-1% מהתוצר במשק (רמה ששנייה רק לזו שנרשמה בזמן בועת ההיי-טק בתחילת שנות האלפיים) - אך ב-2017 התכווץ התוצר של חברות הסטארט-אפ ב-4.7%.

הדו"ח מציין כי השינוי בתוצר של חברות ההזנק מתיישב עם הקיפאון בגיוסי ההון בחברות שגייסו 200-11 עובדים. לעומתן, ההון שגייסו החברות הקטנות ביותר (עד 10 עובדים) דווקא המשיך לצמוח במהירות.

הציבור מאמין בשוויון

הדו"ח השנתי של בנק ישראל בוחן גם את עמדות הציבור בכל הנוגע לאי-שוויון, כשהוא מתבסס על סקר ששימש את ארגון ה-OECD. מהסקר עולה כי 65% מהישראלים סבורים שרמה נמוכה של אי-שוויון חשובה לקיום חברה הוגנת. מדובר בשיעור גבוה מהממוצע באירופה, ודומה לזה שנרשם במדינות שמתאפיינות באי-שוויון.

תקועים עם הכסף בעו"ש ולא יודעים מה לעשות איתו

אם אתם מרגישים שאתם מחזיקים יותר מדי כסף בחשבון העו"ש שלכם ולא יודעים מה לעשות איתו בעולם של ריבית אפסית - אתם לא לבד. היקף פיקדונות העו"ש שמחזיק הציבור הישראלי צמח ב-14.2% ב-2017. המזומן שבידי הציבור גדל גם הוא, אבל בשיעור נמוך יותר - 6.5%. אם לפני עשר שנים הגיע המזומן לנתח של כ-50% מכלל הכסף במשק, הרי שכיום שיעורו הטצמצם דרמטית לשיעור של 20%.

היקף פיקדונות העו"ש צמח בעיקר על חשבון הפיקדונות הלא צמודים נושאי הריבית -  וזאת לאור העובדה שהציבור החליף את הפיקדונות נושאי הריבית בפיקדונות עו"ש, מפני שהריבית הנמוכה על הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה לא מפצה על אובדן הנזילות הכרוך בהם.

במונחי עוני - חזרנו לשנת 2000

אם ב-2010 היו יותר מחמישית ממשקי הבית בישראל מתחת לקו העוני – הרי שב-2016 נמצאו כ-18.5% ממשקי הבית בישראל מתחת לקו העוני. למרות הירידה – רמת האי-שוויון בהכנסה הפנויה גבוה יחסית לרמה הממוצעת במדינות ה-OECD.

על-אף ההתקדמות, הדו"ח מזכיר כי תמונת המקרו בנוגע לעוני בקרב משקי הבית ולאי-שוויון נטו ב-2015 דומה לזו שהיתה בתחילת שנות האלפיים, לפני שהממשלה - בהובלת שר האוצר דאז, בנימין נתניהו - קיצצה בקצבאות הקיום והילדים.

כיום הממשלה מתערבת פחות בחלוקת ההכנסות מחדש מכפי שהתערבה לפני הקיצוץ, כך שמדיניות הממשלה בנוגע למסים ולתשלומי ההעברה תורמת תרומה נמוכה יחסית לצמצום האי-שוויון. הירידה בהתערבות הממשלה בחלוקת ההכנסות מחדש היא אחד הגורמים שהגדילו את השתתפות משקי הבית בשוק העבודה.

העסקים הקטנים לוקחים עוד הלוואות

דו"ח בנק ישראל מדגיש גם את המעבר שעשו הבנקים ממתן אשראי לטייקונים למתן אשראי לעסקים קטנים. האשראי הבנקאי למגזר העסקי צמח בקצב מתון בשנים האחרונות, תוך שינוי בהרכבו: עלייה משמעותית בהיקף האשראי הבנקאי למגזר העסקים הקטנים והזעירים - תופעה שהקיפה את כל הבנקים במערכת. לצד זאת, קצב הצמיחה באשראי לעסקים הבינוניים נמוך יותר, והאשראי לעסקים גדולים הצטמצם.

משקל האשראי לעסקים הקטנים והזעירים ביתרת האשראי למגזר העסקי עלה והגיע ל-%22. במקביל העסקים הקטנים משלמים ריבית גבוהה יותר על ההלוואות האלו - כתוצאה מעלייה בסיכון עלתה הריבית על האשראי במגזר זה.

גם החוב של משקי הבית הישראלים המשיך לצמוח: הוא צמח יותר מאשר התוצר, אך שיעור גידולו היה נמוך ביחס לשנים הקודמות. סך החוב צמח ב-5.1%, החוב לדיור צמח ב-5.8% (לעומת 6.2% ב-2016). בזמן שהבנקים נותרו דומיננטיים בחוב לדיור – משמע משכנתאות -  חלקם בחוב שלא לדיור הולך וקטן בהדרגה בשנים האחרונות, כתוצאה מעלייה בצמיחת החוב לחברות כרטיסי האשראי.

העבודה שלכם שווה השנה יותר

בנק ישראל מתעמק בדו"ח במונח כלכלי הקרוי "שיעור התמורה לעבודה ביחס לתוצר" – נתון שמלמד על מצב התחרותיות של המשק בהשוואה בין-לאומית. מצד אחד, ככל ששיעור התמורה לעבודה במדינה גבוה יותר, כך הרווחיות של יזמים נמוכה יותר בהשוואה בין-לאומית. ירידה של שיעור התמורה לעבודה בתוצר משליכה גם על האי-שוויון באופן כזה שככל שהוא נמוך יותר, האי-שוויון גדל, וככל שהתמורה לעבודה בתוצר גבוהה יותר, יש תמריץ גדול יותר ליציאה לעבודה. עלייה באינדיקטור זה מתגמלת יותר ומחלצת יותר אנשים מעוני.

הירידה של שיעור התמורה לעבודה בתוצר היא תופעה גלובלית: ברוב המדינות המפותחות הוא החל לרדת עוד בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת. בישראל, בדומה למשקים מתפתחים, הוא החל לרדת בשנות ה-90. ב-2016 חל שינוי כיוון: שיעור התמורה לעבודה בתוצר בישראל עלה ב-0.5% וב-2017 ב-0.9%. בין הסיבות שמציג הדו"ח: מיצוי גידול היצע העבודה, עליית שכר המינימום והיציבות של מחירי התוצר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker