הפנטזיה של כחלון: מע"מ של 25% על שעוני רולקס - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפנטזיה של כחלון: מע"מ של 25% על שעוני רולקס

שר האוצר רוצה להוריד מסים אחרי פסח, אך כנראה לא יצליח לממש את שאיפתו למע"מ דיפרנציאלי - רעיון שזוכה להתנגדות תקיפה מצד גורמי המקצוע, שכן הוא עלול להוביל ללחצים עצומים מצד מגזרים חזקים ■ הבעיה הקשה ביותר: מרגע שניתנה הטבה, קשה מאוד לשלול אותה

36תגובות
שעוני רולקס
FAYAZ AZIZ/רויטרס

ביום חמישי נערך במשרד האוצר טקס לרגל הפרידה ממנהל רשות המסים היוצא, משה אשר, וכניסתו של מחליפו, ערן יעקב, לתפקיד גובה המסים הישראלי. שר האוצר, משה כחלון, הגיע לטקס במצב רוח נהדר והפליג בשבחים לאשר, שסידר לו כסף לתוכניות "נטו" שלו - נטו משפחה, נטו הוזלות ונטו תעשייה.

בסיום האירוע רדף כתב גל"צ, ניתאי ענבי, אחר כחלון, והזכיר לו הבטחה שלו משלהי 2017 - להוריד מסים אם 2018 תיפתח בצורה טובה. כחלון - שנרגע מאימת פירוק הממשלה והאפשרות שתקציב המדינה ל–2019, שעליו עמל בחודשים האחרונים, לא יעבור - לא היסס ואמר למיקרופון: "בחודשים הראשונים רואים צמיחה של המשק. אני מניח שמיד אחרי הפסח תתקבל החלטה על הפחתת מסים קדימה, ובכסף הזה נסייע לזוגות העובדים להגדיל הכנסה".

כחלון לא פירט היכן תהיה הורדת המסים ובאיזה היקף, אך בסביבתו יודעים להסביר את העיקרון: אם הכנסות המדינה ממסים בסוף אפריל יצביעו על עודף כלשהו ביחס לתחזית, הוא ישתמש במחצית מהעודף להורדת מסים, ובלבד שמדובר במסים שקל לראות כיצד הם שומרים על הצמיחה.

זה אומר שהפחתת המסים לא תהיה בהיקפים דרמטיים - כנראה סביב 2 מיליארד שקל. האופציות האפשריות הן הפחתת מסים או מתן נקודות זיכוי לבעלי הכנסות של 15-10 אלף שקל לחודש, והשר בוחן במקביל גם הטבות לתעשייה שיעודדו ביצוע השקעות. תקציב 2019 אמנם כבר אושר בממשלה ובכנסת, ואולם מיד אחרי חג הפסח תבקש הפקידות הבכירה באוצר להכין תוכנית מפורטת יותר להורדת מסים, בכפוף לכך שאכן יהיו עודפי הכנסות על התחזית.

עניים משלמים שיעור גדול יותר למע"מ
שיעור המע"מ מההכנסה החודשית ב 2015

כחלון למד את הלקח מהניסיון של לפיד

כבר עתה ברור שכחלון לא יבחר בהורדת מע"מ או בהפחתת מס חברות, משום שמדובר בעלויות כבדות. הפחתת מע"מ ב–1% משמעותה ירידה של כ–5 מיליארד שקל בהכנסות המדינה. ואולם אם הדברים היו תלויים רק בכחלון, הוא היה בוחר בהנהגת מע"מ דיפרנציאלי — מע"מ גבוה על מוצרי יוקרה, ומע"מ נמוך על מוצרי יסוד — או כפי שאמר לפני כמה חודשים בדיון פנימי: "25% מע"מ על רולקס ו–5% על מזון".

אלא שלמעשה, את הרעיון הזה מגלגל כחלון מאז כניסתו לתפקיד, מבלי שיצליח לסחוף אחריו את הפקידות המקצועית באוצר או גורמי מקצוע כלשהם. כחלון למוד ניסיון מקודמו בתפקיד, יאיר לפיד, שיזם את הורדת המע"מ על דירות חדשות ל–0% כדי להיאבק במחירי הדירות המאמירים, וזכה להתנגדות עזה של פקידי האוצר, כלכלנים ואנשי מקצוע - שראו את המהלך כטעות קשה.

כחלון לא ייצא למהלך כזה ללא תמיכה וגייסות מתאימים, כדי לא להישחק במאבקים שיציבו סימן שאלה על כהונתו. הספיקה לו החוויה הקשה בהצעה להחיל מס על בעלי שלוש דירות ויותר, שספגה ביקורת קשה בעוצמה שהפתיעה אותו, ונתנה לו את התחושה שלכל העולם ואשתו יש לפחות שלוש דירות. בעיניו של כחלון, מע"מ דיפרנציאלי הוא דרך נהדרת לפתור בעיות של פערים, להטיל מס גבוה על מי שרוכש מוצרי יוקרה ("עשיר"), ולהחיל מס נמוך על מוצרי מזון — סעיף מרכזי בסל התצרוכת של השכבות החלשות.

משה כחלון, שר האוצר
אוליבייה פיטוסי

הרעיון להטיל מע"מ דיפרנציאלי אינו חדש, והוא עולה ונופל מדי פעם. הוא עולה כי זו נראית דרך "נכונה" לצמצם פערים ולהוריד את יוקר המחיה. הוא נופל בגלל החשש הסביר שזהו צעד בלתי־הפיך שיכול לגרום לעיוותים במערכת המס, לפגוע בהכנסות המדינה ממסים ולגרום לכך שכל קבוצות הלחץ החזקות הן אלה שיצליחו לסדר לעצמן מע"מ נמוך.

החוויה של הפקידות המקצועית באוצר עם מע"מ דיפרנציאלי אינה טובה. הפטור ממע"מ על פירות וירקות נחשב במשך שנים רבות בעיה קשה שגורמת לאובדן הכנסה לקופת המדינה. חלק מהותי מהפעילות העסקית בתחום נעשה בשחור, ולמעשה למדינה אין אינדיקציה אמיתית לגבי הנזק שנגרם. וזאת אינה הבעיה היחידה.

טיעון נוסף נגד פטור ממע"מ הוא שמדובר בפטור "טיפש", שאינו מבחין בין מי שיכול לשלם את המע"מ ובין מי שאינו יכול. ואז עולה השאלה מדוע להעניק לשרי אריסון או עידן עופר הטבת מס שהם אינם זקוקים לה? מע"מ דיפרנציאלי יודע להתמודד עם הבעיה הזאת, משום שהוא מטיל מס גבוה על מוצרי יוקרה (מכוניות יקרות, תכשיטים) ומס נמוך על מוצרי יסוד חיוניים כמו מזון ותרופות. ואולם במשרד האוצר וברשות המסים לא אוהבים את הפתרון הזה — גם מכיוון שהוא מטיל עומס וסיבוך על מערכת הגבייה, מה שמחייב היערכות תפעולית מתאימה; וגם משום שהם חוששים שזהו פתח שיביא ללחצים גדולים על משרד האוצר מצד כל המגזרים החזקים.

החשש הוא כי אם יורידו את המע"מ על מוצרי מזון, יבואו יצרני התרופות וידרשו גם הם הפחתת מע"מ, ואחריהם יבואו הקבלנים והמלונאים וחברות התקשורת, ולכולם יהיה טיעון מנצח — שהורדת המע"מ בענף שלהם היא הדרך להוריד את יוקר המחיה.

פטור ממע"מ ייטיב עם העשירים
הוצאה חודשית על מוצרי יסוד נבחרים*, לפי חמישוני הכנסה נטו
לנפש, בשקלים

פתרון קל, אבל לא בהכרח יעיל

סיבה נוספת להתנגדות היא שהורדת יוקר המחיה באמצעות מערכת המס היא פתרון קל תפעולית: לוחצים על כפתור והמחירים יורדים. אלא שפתרונות כאלה מטרפדים רפורמות שמאפשרות הורדת יוקר מחיה באמצעות שינויים מבניים. ראינו זאת במהלך מחאת קיץ 2011, כשכל חברות המזון ורשתות השיווק הסכימו שיוקר המחיה גבוה והציעו לממשלה לטפל בכך באמצעות הורדת המע"מ.

כחלון, בינו לבין עצמו, מתלהב מאוד משימוש במערכת המס ככלי להובלת מדיניות. הוא מאמין שבאמצעות הכלי הזה ניתן לכוון התנהגות של צרכנים, לפזר אוכלוסייה ולצמצם פערים. לולא חשש מאינתיפאדה כללית של כלכלנים, הוא היה מנסה להוביל מהלך של מע"מ דיפרנציאלי.

למעשה, התוכניות השונות המזוהות עם המהלך — מחיר למשתכן בשוק הדיור, נטו משפחה ונטו הוזלות — הן תוכניות מהסוג הזה, שבהן הממשלה מורידה מכסים ומיד מוזילה מוצרים, או מסבסדת קרקעות ומיד משפיעה על מחירי הדירות. זאת גישה המשלבת בין פרקטיות לבין צורך בהישגים מיידיים. העלויות של תוכניות הדוגלות בגישה זו יכולות להיות גבוהות מאוד, כמו למשל במחיר למשתכן, שעלותה נאמדת ב–6–7 מיליארד שקל.

מבחינת כחלון, שתי השאלות העיקריות הן אם המשק צומח, ואם יש עודפים בהכנסות ממסים לעומת התחזיות. אם שני התנאים מתקיימים, הוא מסיק מכך שהמדיניות שלו עובדת. כחלון סבור כי ההתנגדות של הפקידות המקצועית למע"מ דיפרנציאלי נובעת משיקולי נוחות או עצלנות. בעיניו, נוח להם עם השיטה הנוכחית כי הם רגילים אליה. לכחלון יש במה להיאחז כשהוא תומך במע"מ דיפרנציאלי — בכמה ממדינות הרווחה בצפון אירופה המע"מ דיפרנציאלי. זאת, אף שארגון OECD חקר את הסוגיה וקבע כבר ב–2010 שמע"מ דיפרנציאלי אינו יעיל ולא בהכרח מצמצם פערים.

הוא אינו יעיל משום שחלק גדול מהפחתות המע"מ אינן הולכות לכיסי העניים, אלא מתגלגלות לכיסי האוכלוסייה המבוססת יותר. אמנם נכון שעניים מוציאים את רוב הכנסתם על צריכה, אך במונחים אבסולוטיים, בעלי הכנסות גבוהות קונים יותר — ולכן גם ירוויחו יותר מהמע"מ הדיפרנציאלי. יש גם סימן שאלה לגבי היכולת להבחין בין "מוצרים של עניים" לבין "מוצרים של עשירים". והדבר הקשה ביותר הוא להכיר בכך שמרגע שניתנת הטבה לקבוצה מסוימת, קשה מאוד לשלול אותה. כך קרה עם הפטור ממע"מ בעיר אילת, וכך קרה עם הפטור ממע"מ על פירות וירקות.

שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, שהיה פוליטיקאי פחות משופשף מכחלון, ניסה להוביל את ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות. הוא עשה כברת דרך ארוכה עם הרעיון הזה, התמודד עם התנגדויות רבות, וברגע האחרון אמר לו ראש הממשלה, בנימין נתניהו: יובל, רד מזה. ומאז הרעיון הזה לא חזר. ההיתכנות הפוליטית שלו נמוכה מאוד, ואת זה כחלון מבין. למעשה, ביטול הרעיון הוכיח בזמנו לאנשי האוצר שכדאי להם להיאבק נגד הנהגת מע"מ דיפרנציאלי. וזה מה שבולם כרגע את כחלון מלממש את הפנטזיה שלו להעלות מסים לעשירים ולהוריד לעניים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#