בקרן המטבע מודאגים ממצב התשתיות בישראל: "התחבורה הציבורית הגרועה ב-OECD" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בקרן המטבע מודאגים ממצב התשתיות בישראל: "התחבורה הציבורית הגרועה ב-OECD"

קרייג בימונט, אנליסט הקרן המנתח את ישראל, הזהיר כי מצב הפקקים יילך ויחמיר בשל אתגרי הדמוגרפיה, והתריע כי יש לקדם את ציבור ערביי ישראל והחרדים ולהתאימם לשוק העבודה בישראל

17תגובות
פקק תנועה בירושלים
אוליבייה פיטוסי

מי שנכח היום (ד') במסיבת העיתונאים שבה הציג מנהל הצוות המנתח את המשק הישראלי בקרן המטבע הבינלאומית, קרייג בימונט, את הדו"ח השנתי על ישראל ל-2018 – יכול היה לחוש שבימונט דואב באופן כן את הסבל של הישראלים העומדים בפקקים.

"ישראל סובלת  מהשקעות נמוכות בתשתיות". אתם סובלים מהתחבורה הציבורית הגרועה ב-OECD, והמצב הזה יילך ויחמיר ככל שהדמוגרפיה תאתגר אתכם", הזהיר בימונט. "הישראלים ימשיכו לקנות מכוניות, ולאור העובדה שלוקח הרבה זמן להשלים עבודה על תשתיות, ושלא תהיה לכם תחבורת המונים בעתיד הקרוב - היינו מציעים לממשלה להביט בטווח הקצר על האתגר של שליטה בביקוש. זאת, בין אם באמצעות חלוקה ברכבים ונסיעה שיתופית, או הנהגה של איגרות גודש - בדומה למה שנעשה בלונדון ובערים אחרות. כל הזמן הזה שאתם מחכים בפקקים וסובלים מתשתיות גרועות פוגע בכם".

דו"ח קרן המטבע הבינלאומית מלא בשבחים לכלכלה הישראלית, אבל מבטא דאגה – בנוסף לעניין התשתיות - גם בנוגע לזינוק בשיעור החרדים וערביי ישראל מכלל האוכלוסייה בשנים האחרונות - לאור הפערים בינם לבין יתר האוכלוסייה.

"הכלכלה הישראלית במצב מצוין - השקל החזק, האינפלציה הנמוכה והתחרות הגוברת בעקבות העלייה בגישה לאינטרנט - כולם גורמים לכך. אבל יש לישראל אתגרים נוספים בטווח הארוך, הנובעים משינוי הרכב האוכלוסייה בשנים הקרובות וממצב התשתיות הלאומיות. עוצמתה של הכלכלה הישראלית נכון להיום היא הזדמנות מצוינת להתמודד עם אתגרים אלו באמצעות מהלכים בתחום החינוך, השקעה במיומנויות העבודה והורדת עלויות המחיה.

התמודדות עם מצב התשתיות בישראל תביא לכך שלרפורמות שייעשו תהיה השפעה גדולה יותר. המצב הבסיסי מאד חיובי, אבל סימני השאלה בנוגע לצמיחה נוגעים לעלייה בחלקם של ערביי ישראל והחרדים באוכלוסייה. קבוצות הן בעלות יכולות והשכלה שונות מאלו של יתר האזרחים - והן משתתפות פחות בשוק העבודה. זו בעיה גדולה אבל גם הזדמנות. אם תסגרו את הפערים האלה - יהיה בכך סיכוי משמעותי לצמיחה". אמר בימונט.

"יש לכם את המשאבים לבצע רפורמות. אנו מדגישים השכלה ואימון כחלק חשוב לסגירת פערים בהשתתפות בכח העבודה. הדבר חשוב גם לתחרות. בתחום יוקר המחיה היתה התקדמות יפה בישראל, וגם בתחום היבוא האישי ומשק החשמל. עם זאת, בענף החקלאות עוד צריך לשפר ולהחליף את מדיניות המכסים בסובסידיות ממוקדות לענפים הזקוקים לכך", הוסיף בימונט.

בימונט היה אופטימי פחות לגבי מצוקת הדיור בישראל, ואמר כי "בנוגע לשוק הדיור – הדו"ח מזהיר כי למרות העצירה בעליות מחירי הדיור - ההאטה בהתחלות הבנייה מעלה חשש לכך שהיציבות במחירי הדיור לא תימשך.

"בנוסף, שמענו בביקור בישראל כל כך הרבה על האתגר של עשיית עסקים פה. יש לכם כמות גדולה של רשויות שאתם צריכים לקבל מהן רשיונות, וכל כך הרבה מערכות שצריכות שיפור. זה דבר שצריך לפשט - ולצמצם את האתגרים הניצבים בפני האזרחים. זה יעזור לתחרות", הדגיש בימונט. "אנו רוצים לראות שינוי תרבותי, שבו בסקטור הציבורי מסתכלים על אזרחים יותר כעל לקוחות. יש צורך בשינוי תרבותי. זה יותר עניין של רפורמות מבניות מאשר של הקטנת גודל הסקטור הציבורי. אנו רואים שהדבר קרה בחינוך, למשל - היה אצלכם שיפור במשכורות למורים - שלאורך זמן משך מורים חדשים בסטנדרד גבוה יותר".

בנוגע למדיניות הפיסקלית של בנק ישראל, אמר בימונט כי "יהיה מוקדם לפעול לצמצום האינפלציה. אבל האינפלציה הבינלאומית עולה, ובשלב כלשהו יהיה נכון להדק את החגורה. כרגע ראינו שהגירעון הישראלי נמצא בתוך תוואי המטרה. אבל אנו מאמינים שחשוב שלישראל יהיה באפר פיסקלי שישאפשר לה להתמודד עם זעזועים - וחלק חשוב מהגנה כזו נובע מהשארת החוב הישראלי בנתיב של התכווצות. זאת כדי להבטיח שכשהזעזוע יגיע - יהיה לכם מקום להעלות את החוב".

"צורך דחוף ברפורמה במערכת החינוך"

בימונט התייחס לרפורמה שתקל על הציבור לעבור בין בנקים, שאושרה בינואר על ידי הממשלה, ותושלם בתוך שנתיים וחצי. הרפורמה נחוצה לדבריו, אולם "יש הרבה מה לעשות כדי לעודד תחרות במגזר הפיננסי", הוא אמר.

כלכלני הקרן הדגישו שבישראל יש צורך דחוף ברפורמה עמוקה ומקיפה במערכת החינוך, שממשיכה לפגר אחרי מערכות החינוך במערב. הם טוענים כי הממשלה מזניחה את המערכת ונמנעת מלבצע רפורמה או תוכניות משמעותיות בתחום.

כלכלני הקרן אומרים כי רפורמה בבתי הספר "חיונית לפיתוח הכישורים והמיומנויות שיביאו לשיפור הפריון והשכר בישראל. המדינה מוציאה משאבים גדולים על חינוך, ולמרות זאת, ההישגים ורמת המיומנויות של העובדים במשק נמוכה ביחס לסטנדרטים של המדינות המפותחות".

לפי קרן המטבע, "תקציב החינוך בישראל עלה בשנים האחרונות, בעיקר כדי לשפר את שכר המורים, אבל צריך לשפר גם את האפקטיביות של בתי הספר באמצעות העלאת רמת המורים, שילוב של לימודי ליבה בכל הכיתות בבתי הספר החרדיים, שיפור לימודי העברית בבתי הספר הערביים והארכת יום הלימודים.

"הצעד היחיד מכל אלה שבוצע בשנים האחרונות על ידי הממשלה הוא לימודי עברית בבתי הספר הערביים. שאר ההמלצות החשובות אינן מיושמות; אין בכלל מגעים להכנסת לימודי הליבה ברמה איכותית בבתי הספר החרדיים; משרד החינוך מעביר תקציבים נמוכים יותר לתלמידים ערבים מאשר ליהודים; ומשרדי החינוך והאוצר דחו באחרונה פעם נוספת את חוק יום לימודים ארוך, שלא יושם מאז שנחקק ב–1997".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#