הסעיפים המוזרים בעסקת תעש - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסעיפים המוזרים בעסקת תעש

בדרך למטרה הסופית - ההוכחה שתג המחיר שקיבלה המדינה דומה לזה שנקבע בהערכת השווי שניתנה לתעש לפני שנתיים – היו מוכנים באוצר לעשות פשרות כלכליות, ולהתעלם ממשמעותן הכספית

5תגובות
נורי הטעיה של תעש משוחררים ממסוק
תעש מערכות

ההסכם עם אלביט לא נחתם עדיין. אבל מתווה העסקה הוא ברובו המתווה שאושר כבר לפני חמש שנים, ב-2013. הוא כולל ויתור על הלוואה של 25 מיליון שקל שהמדינה העניקה לתעש – שעליו סוכם כבר בעבר, כמו גם פיצוי של 2.1 מיליארד שקל שתקבל המדינה בגין מפעלים שתפנה תעש ברמת השרון וטירת הכרמל. גם תג המחיר בעסקה דומה לשווי שניתן לחברה בהערכת שווי שבוצעה לפני שנתיים.

הדבר שעליו לא סוכם לפני חמש שנים הוא הלוואת מוכר של 400 מיליון שקל - שקיבלה אלביט מהמדינה. המשמעות הכספית הישירה של ההלוואה היא שולית. אלביט היא חברה שנהנית מאיתנות פיננסית, ובעולם של ריבית נמוכה לא היתה זקוקה דווקא למדינת ישראל כדי לקבל את המימון. אם הייתה רוצה בכך - היתה יכולה להיעזר גם בבנקים. למרות זאת אלביט ביקשה במקור אפילו הלוואה גבוהה יותר מהמדינה - כדי לקיים את העסקה.

החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו אף נטה לאשר לה הלוואה גדולה יותר, אלא שהיועצים המשפטיים באוצר התנגדו לכך. הם גרסו כי מדובר יהיה בשינוי מהותי בתנאי העסקה - והסכימו לבסוף לאשר סכום של 400 מיליון שקל בלבד. את גודלה של ההלוואה הציגו באוצר כתנאי הכרחי שדרשה אלביט ללצורך חתימת העסקה. כך נקלענו למודל העסקה הנוכחי - שבו המדינה מעניקה לאלביט את מניות תעש אבל לא מקבלת את מלוא התמורה הכספית עבורן.

מדובר במודל בעייתי, וייתכן שעדיף היה לסגור עסקה על סכום נמוך יותר, אך בהסכמה על קבלת התמורה במלואה במזומן - מבלי שחלקה יהווה הלוואת מוכר. ההטבה שקיבלה אלביט מביאה לכך שתג המחיר שהוצג לעסקה לא משקף את המחיר האמיתי שבו נמכרה תעש. ניתן לומר כי בדרך למטרה הסופית - ההוכחה שתג המחיר שקיבלה המדינה דומה לזה שנקבע בהערכת השווי שניתנה לחברה לפני שנתיים – היו מוכנים באוצר לעשות פשרות כלכליות, ולהתעלם ממשמעותן הכספית.

מי שבקיא בעסקות כגון אלו, יודע כי השיקול שמאחורי הלוואות המוכר - אלו מהן שמבוצעות - הוא הרצון שלקונה יהיה מהיכן לקזז חלק משווי העסקה במידת הצורך – אם וכאשר יהיה לו תירוץ לעשות זאת. הרצון להשאיר אופציית קיזוז עשוי לנבוע מכך שהערך האמיתי שתראה אלביט מרכישת תעש תלוי בהרבה מהלכים עתידיים שיבצעו צה"ל ומשרד הביטחון - הכוללים לא רק ההקמה העתידית של חיל הטילים והתותח של צה"ל. כך, העסקה כוללת בין היתר גם חלק הנסמך על התמורה שתקבל אלביט מהמעבר של בסיסי צה"ל דרומה לנגב.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#