הצרה של ערן יעקב - השנים הטובות בגביית מסים בדרך להסתיים

אחרי כמה שנים של עלייה רצופה בגביית המסים בישראל, מנהל רשות המסים הנכנס עלול להתמודד עם משבר בשוק המניות, עלייה באבטלה או ירידת מחירים בשוק הדיור - תרחישים שיכולים לכווץ משמעותית את היקף הגבייה ■ אלה האתגרים המצפים למחליפו של משה אשר

חגי עמית
חגי עמית
 מנהל רשות המסים, ערן יעקב
מנהל רשות המסים, ערן יעקבצילום: דודו בכר

דו"ח ביצוע התקציב והכנסות המדינה ממסים לינואר, אותו פירסם אגף החשב הכללי לפני שלושה שבועות, היה מעודד. סך גביית המסים בחודש הראשון של השנה הסתכמה בכ–29.7 מיליארד שקל — עלייה נומינלית של 4.5% בהשוואה לינואר אשתקד. בניכוי שינויי החקיקה ואירועים חריגים חד־פעמיים, עלו ההכנסות בינואר 2018 ב–6% לעומת ינואר 2017.

המגמה של גביית מסים, שמכה את התחזיות ומפתיעה לחיוב, נמשכת כרגע. מדובר בסימן מעודד עבור הממונה על השכר באוצר, ערן יעקב, שייכנס השבוע לנעליו הגדולות של מנהל רשות המסים, משה אשר, שיסיים את תפקידו אחרי חמש שנים.

באוצר היו שמחים אם אשר היה מאריך את כהונתו וממשיך שנה נוספת בתפקיד, אך הוא העדיף לפרוש בשיא. אם היה נשאר עוד שנה, ספק אם היה מצליח לשחזר את 2017 בכל הקשור ליכולת להכות את התחזיות בהיקף הגבייה.

בהתאם, אם יעקב ינסה להגדיר לעצמו בשבועות הקרובים את יעדי כהונתו בחמש השנים הקרובות — ספק אם אחת המטרות שלו תהיה לשחזר את ההפתעה של השנה הקודמת, שבזכות ההצלחה יוצאת הדופן של מבצע גביית דיווידנדים מחברות ארנק — הסתיימה בעודפי הכנסות של כ–12 מיליארד שקל מתחום זה מעבר לתחזיות. וכשבוחנים את המשימות הניצבות בפני יעקב, מבצע הדיווידנדים של 2017 צפוי לפי האוצר לגרוע 2 מיליארד שקל מהכנסות המדינה ב–2018 — שנה עליה יהיה חתום יעקב.

יעקב גם צפוי להיות זה שיתמודד עם דו"ח מבקר המדינה שיפורסם באמצע השנה, שיכלול פרק עם ניתוח של יישום החלטות של כ–40 ועדות ברשות המסים, ובהן הוועדה שהחליטה על מבצע מס דיווידנד המוטב. הפרק של מבקר המדינה גם יבחן אם ההצלחה החריגה של המבצע לא היתה כישלון של טווי המדיניות באוצר וברשות המסים.

דורון ארבלי, מי שכיהן במנהל רשות המסים לפני אשר, מציע עוד שני אתגרים הניצבים בפני יעקב. "הייתי רוצה לראות את המנהל הבא מתרכז גם בשיפור הטכנולוגיה בכל מערכי הרשות. ייעול הגביה והדיווחים של הנישומים לרשות והאכיפה האוטומטית של אותם דיווחים, הפיכת שירותי עיבוד ממוכנים (שע"מ) לגוף היי־טק שיודע לענות על אתגרי המחר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר ואף אחד לא יודע להעריך איפה נהיה מבחינה טכנולוגית ב–2023 ולכן צריך לחשוב לטווח ארוך".

לדבריו, "יש גם צורך בהשקעה אמיתית בהון האנושי. בין היתר, צריך לבנות תוכנית שירות לעובדי הרשות. בחלק גדול ממערכי הרשות כוח האדם מתבגר מאוד (למשל חקירות) ולא היתה קליטות עובדים חדשים. צריך כבר כעת לראות איפה נהיה ב–2023 ולהתכונן לקראת זה. כמו כן, יש להמשיך להשקיע בהכשרות והדרכות לעובדים".

ליעקב נותרה עבודה גם כשבוחנים את העובדה שישראל מדורגת באמצע — מקום 40 מתוך 92 מדינות — ב"מדד הסודיות הפיננסית" הקובע את דרגת האפשרות להעלים מס במדינות שונות. כמו כן, מדדי הכלכלה השחורה בישראל גבוהים יותר ממרבית מדינות OECD.

יותר מכל יצטרך יעקב להיערך לאפשרות הסבירה שהכהונה שלו תיפול על השנים הפחות טובות, שמגיעות אחרי חמש השנים הטובות של אשר. משבר בשוק המניות שינגוס במיסוי רווחי ההון של האזרחים, עלייה באבטלה והצלחה של תוכניותיו של שר האוצר להביא לירידת מחירים בשוק הדיור — כולם יביאו לכך שהיקף גביית המסים יתכווץ. במקרה של שוק הנדל"ן בישראל, הכנסות המדינה ממיסוי נדל"ן ירדו בינואר.

כפי שמגדיר זאת ארבלי, "משברים כלכליים מתרחשים במחזוריות. סביר כי בחמש השנים הבאות יהיה, לצערנו, משבר כלכלי. לאור העובדה שלרשות המסים השפעה ישירה על הכלכלה והצמיחה במשק, יש לחשוב כיצד הרשות נערכת לכך כבר כעת".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker