ההצלחה האדירה של מבצע הדיווידנדים נוגסת בתקציב 2018

ניתוח יעדי משרד האוצר והצעת התקציב ל-2019 חושף את גובה הדיווידנדים שנמשכו ב-2017 - על חשבון השנים הבאות ■ לפי ההערכות, 2018 תניב לקופת המדינה 2 מיליארד שקל בשנה מאקזיטים, כרבע מההכנסות ב–2017 ■ האתגר מחכה למחליפו של משה אשר ברשות המסים

חגי עמית
חגי עמית
ערן יעקב, הממונה על השכר
מנהל רשות המסים, ערן יעקבצילום: עופר וקנין
חגי עמית
חגי עמית

ב–17 במארס יסיים מנהל רשות המסים, משה אשר, את תפקידו. ההכרעה בנוגע לזהות מחליפו צפויה להתפרסם בימים הקרובים, אך אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון — תאשר הממשלה בשבוע הבא את מינויו לתפקיד של ערן יעקב, הממונה היוצא על השכר באוצר.

כמו אשר, ראש הרשות החדש ייבחן על בסיס יכולתו למקסם את הכנסות המדינה. עם זאת, כבר עכשיו ניתן לומר כי בין שהזוכה בתפקיד יהיה יעקב או המשנה למנהל ראשות המסים, מירי סביון — לאיש מהם אין סיכויים רבים לחזור על הצלחותיו של אשר.

יש לכך שתי סיבות: ספק אם שנה ברוכת אקזיטים והכנסות חד פעמיות כמו 2017 — כמו מכירת מובילאיי וכתר פלסטיק וההנפקה של מאגר תמר — תחזור על עצמה. חשוב מכך, מבצע הטבות המס, שנועד לעודד עצמאים ובעלי חברות למשוך דיווידנדים מהעסקים שלהם, יצר ב–2017 עודף הכנסות שיהיה קשה מאוד לשחזר.

ניתוח של תחזיות משרד האוצר להכנסות המדינה ממסים ב–2018 מעיד על כך. באוצר מניחים כי מבצע הדיווידנדים של 2017 צפוי לגרוע 2 מיליארד שקל מהכנסות המדינה ב–2018. כלומר, מדובר ב–2 מיליארד שקל שלולא המבצע של 2017 היו משולמים במסים השנה (בפועל, חלק מהאזרחים שמשכו דיווידנדים דחו את התשלומים שלהם מ–2017 ל–2018, מה שקיזז את הפחתת התחזית שביצע משרד האוצר ל–2018).

גם בכל הנוגע להכנסות ממיסוי אקזיטים, האוצר מעריך כי השנה הנוכחית תהיה צנועה משמעותית מהשנה הקודמת. אם בשנה שעברה ההכנסות ממיסוי בגין העסקות למכירת מובילאיי, כתר והנפקת תמר הסתכמו ב–8 מיליארד שקל, השנה האומדן של משרד האוצר להכנסות בעלות אופי חריג הוא של 2 מיליארד שקל בלבד.

 מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ' ומייסד מובילאיי, אמנון שעשוע בנאום הפתיחה של תערוכת ה-CES בווגאס
מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ' ומייסד מובילאיי, אמנון שעשוע בנאום הפתיחה של תערוכת ה-CES בווגאס

את התוצאה ניתן לראות בסך תחזית המדינה לגבייה ממסים ואגרות ב–2018 — שבאוצר מעריכים ב–307.6 מיליארד שקל.

מדובר אמנם בסכום גבוה ב–1.1 מיליארד שקל מהסכום שנגבה בשנת 2017, אלא שהעלייה הזו היא שיפור מאכזב. כלל האצבע הנוגע להכנסות המדינה ממסים קובע עלייה של כ–14 מיליארד שקל משנה לשנה. צמיחה זו נגזרת מהמגמות הדמוגרפיות ומהערכות הנוגעות לצמיחה בשוק העבודה הישראלי, מעליית המחירים ומעוד משתנים מקרו־כלכליים. אלא שב–2018 ניכו באוצר את ההכנסות החד פעמיות שנראו ב2017 — ובעיקר את ההפתעה של 12 מיליארד שקל מעבר לתחזיות שהניב מבצע הדיווידנדים — מהערכותיהם בנוגע ל–2018.

הגבייה ב–2017 היתה בפועל גבוהה יותר, ורק הפרשה בהיקף של 4 מיליארד שקל שביצע משרד האוצר לטובת קרן מס רכוש הפחיתה את סך הגבייה. כלומר, היינו אמורים לראות אפילו ירידה בהכנסות המדינה ממסים ב–2018.

לא בטוח שהגיאות בבורסה תימשך

סימני השאלה מעל הערכת סכום הגבייה ב–2018 נובעים מהגורמים המוצגים לעיל. ראשית, ההכנסות שהאוצר חוזה בסך 2 מיליארד שקל כתוצאה מאירועים בעל אופי חריג גבוהות פי שניים מההערכות שניתנו בתחילת 2017, לדוגמה. גם אם 2017 הפתיעה לטובה, תמיד קיימת האפשרות שלא יהיו כלל עסקות ענק ב–2018.

שנית, מבצע הדיווידנדים של 2017 היה אירוע כה חריג, שקשה לדעת מה תהיה השפעתו על ההכנסות השנה. סיכון שעליו מעיד האוצר כאחד מגורמי האי־וודאות המוזכרים בהצעת התקציב ל–2019. לבסוף, יש לשים לב להערה שמציג האוצר בתחזית הגבייה של המסים הישירים ל–2019. באוצר חוזים כי ההכנסות ממסים ישירים ב–2019 יציגו עלייה ריאלית של 3.7% לעומת 2018, וכי הגידול בתחזית תואם את התרחבות נפח השכר, לצד המשך הגיאות בשוק ההון.

אלא שמצבו המצוין של שוק התעסוקה והמשך העליות בבורסה אינם אקסיומה. למען האמת כל חודש שחולף מקרב את שוק ההון הישראלי למשבר, שיתבטא גם בהכנסות המדינה ממסים. אם הדבר אכן יקרה, מי שיצטרך להתמודד עם כך יהיה הממונה הבא על רשות המסים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ