החשב הכללי באוצר: מערכת הביטחון העניקה תוספות שכר ופנסיה בלי אישור

בדיון שהתקיים בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון טען עוד סגן החשב הכללי כי חסרים נתונים בדבר תשלומי פנסיה שוטפים לגימלאים ■ היועצת הכספית של הרמטכ"ל: "כל הנתונים מועברים לגבי כל משרת קבע למשרד האוצר" ■ אבי דיכטר: "המסמך של החשכ"ל הוא כתב אישום"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הרמטכ"ל, גדי איזנקוט. בתקופתו ננקטו צעדים לבלום את מגמת הירידה במוטיבציה לשירות קרביצילום: אוליבייה פיטוסי

דו"ח ביקורת פנימי של החשב הכללי באוצר על שכר משרתי הקבע בצה"ל מערכת הביטחון שילמה תוספות שכר למי שאינם זכאים להן, מה שגרם לפערים בחישוב רכיבי השכר ותהליכי העבודה. את הפרטים חשף היום (ב') סגן החשב הכללי במשרד האוצר, יוסי איצקוביץ', בדיון של הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. הדו"ח הועבר אל מערכת הביטחון בדצמבר 2017 ומתייחס ל–22 רכיבי שכר.

עוד טען סגן החשב הכללי כי מערכת הביטחון ביצעה הוראות לתשלום ללא אישור ממשרד האוצר, כמתחייב בהחלטת הממשלה, וכי מערכת הביטחון אף סירבה לבצע הוראות של הממונה על השכר. בהתייחס לתשלום הפנסיה התקציבית הוסיף איצקוביץ' כי חסרים נתונים בדבר תשלומי פנסיה שוטפים לגמלאים, וכן נתונים בדבר הגדלות הרמטכ"ל (הגדלת שיעור הפנסיה לפורשים) לפורשים חדשים. כמו כן, התגלו באקראי מקרים שבהם משולמים דמי הבראה מעבר למותר, והתגלה רכיב של "היעדר ביטחון תעסוקתי" ששולם שלא בסמכות.

בעניין תשלום פנסיית גישור, טען איצקוביץ' כי בוצע תשלום של פנסיית גישור ללא ידיעת ואישור החשכ"ל. כתוצאה מכך, נוצרו העיוותים הבאים: שולמו קצבאות ללא אישור פרטני כנדרש; אופן חישוב הקצבה אינו ידוע לחשכ"ל; בוצע תשלום מענקי 12 משכורות בניגוד לסיכום; קיים חשש לתשלומי יתר בקצבאות הגישור; והתנהלות צה"ל עלולה להביא להסתמכות שלא ניתנת לביטול — כלומר לא יהיה ניתן לבטל את התשלומים לפורשים.

איצקוביץ' התייחס גם להסכם שנחתם בין האוצר למערכת הביטחון בדבר הנהגת שקיפות לגבי שכר במערכת הביטחון ואמר כי "נכון להיום אין התקדמות". יצוין שבנובמבר 2017 הושמעו בוועדה לבחינת תקציב הביטחון האשמות בין משרדי האוצר לביטחון על אי־יישום ההסכם בדבר הנהגת השקיפות.

פנסיה צבאית, על שנים כאזרח

הנתונים שחשף סגן החשב הכללי מדגישים את השרירותיות של הפנסיות של אנשי הקבע, ואת העובדה שהמטרה של המערכת היא לתת לבוגריה להרוויח בכל מצב נתון. כדי להבהיר את חוסר ההיגיון ניתן לקחת את הדוגמה שהציג סגן החשב הכללי: אדם שהתגייס לצבא בגיל 19, סיים את שירות החובה שלו בגיל 22, שירת במשך שנתיים בקבע ואז פרש לשוק הפרטי. אחרי חמש שנים כאזרח, בגיל 29, הוא החליט לחזור לשירות קבע. ממנו הוא פרש בגיל 42, ב–2016. אדם זה יזכה למענק הגדלה של 2% על השנה בין גיל 18 לגיל 19 לפני שהתגייס לצבא, על שלוש שנות השירות שלו בחובה וגם על חמש השנים בהן הוא עבד בשוק הפרטי. בסך הכל מדובר על תוספת של 2% בשנה בגין תשע השנים האלה. המשמעות היא תוספת של 18% לפנסיה התקציבית שלו — מעבר ל2% שהוא יקבל עבור כל שנה ששירת בפועל. את הסכום הזה יקבל אותו פורש מדי חודש החל מגיל 42.

דוגמה נוספת שממחישה את המשמעות בכסף היא של אזרח ששירת 20 שנה בקבע ומשכורתו הממוצעת הקובעת לפנסיה היתה 30 אלף שקל. אותו אזרח יקבל פנסיה בגובה 12 אלף שקל — 2% עבור כל שנת שירות. מענק בגין שנות שירות החובה שלו או בגין שנים שבהן היה מחוץ לצבא עשוי להגדיל אותה באלפי שקלים.

חוסר ההיגיון במענק שכזה נובע מכך שאותו אזרח חסך גם כך לפנסיה בשנים שבהן עצר במגזר הפרטי לפני שחזר לצה"ל. במקביל, כלל האזרחים בישראל המשרתים שירות חובה בצה"ל לא זוכים לכל מענק הגדלה בפנסיה. גם אזרחים שאינם משרתים בקבע והתגייסו בגיל 19 או 20 לא מקבלים מענק על השנים שלפני גיוסם לצבא.

"אנחנו הולכים בדרך הישר"

תא"ל אריאלה קנול־לזרוביץ, היועצת הכספית של הרמטכ"ל, אמרה בתגובה לדבריו של איצקוביץ כי "ההצגה לא משקפת את רמת השקיפות. נאמרו כאן אמירות קשות. הדברים הפתיעו אותנו, כי יש עבודה שוטפת".

יו"ר הוועדה ח"כ אבי דיכטר (ליכוד) אמר כי "ש פה סיפור של שקיפות ואמון. המסמך של החשכ"ל בעיני זה כתב אישום. יש פה שורות קשות מאוד לקריאה. חייבים להבין את תמונת המצב לאשורה".

גורם ביטחוני בכיר אמר לאחר ישיבת הוועדה כי "החשב הכללי קיים ביקורת ארוכה ומקיפה, ובכלל המרכיבים אנחנו עומדים בכל דרישות החוק בכל ההסכמים עם משרד האוצר. האוצר העלה סוגייה של תשלום דמי הבראה (שלא באישור; צ"ז וח"ע), ואז הסתבר שיש מסמך של האוצר מ–1994 שהנחה אותנו לעשות כפי שעשינו. אחרי שהאוצר קיבל את המסמך — הוא חזר בו. אנחנו הולכים בדרך הישר. נוציא מכתב לוועדה לגבי כל הסוגיות שהועלו על ידי החשכ"ל".

יו"ר וועדת חוץ וביטחון, ח"כ אבי דיכטרצילום: אוליבייה פיטוסי

"תוספות הרמטכ"ל: כמיליארד שקל בשנה"

במהלך ישיבת הוועדה, התייחס נציג אגף הממונה על השכר באוצר, משה בכר, לאופן הגדלת שיעור השלמת צבירת הפנסיה לפורשים, ואמר כי עלות השלמת הפנסיה שמוסמך הרמטכ"ל לאשר לפורש (מעבר ל–6% פנסיה בגין שירות צבאי של שלוש שנים לגבר) מגיעה לכ–1–1.2 מיליארד שקל בשנה. לדבריו, מדובר ב–14%–17% מתקציב הגימלאות השנתי, שהיה 7.2 מיליארד שקל ב–2017. קנול־לזרוביץ אמרה כי הרמטכ"ל מאשר הגדלות לפורשי הקבע בסך של כ–20 מיליון שקל בשנה, וכי היקף ההגדלות פוחת.

מנתונים שהציגה קנול־לזרוביץ בפני הוועדה עולה כי תקציב הגמלאות הכולל ב–2018 ו–2019 יגיע ל-7.9 מיליארד שקל בשנה. נתון זה כולל קצבאות פרישה ונכות, מענקי פרישה וקצבאות שארים. ב–2017 הגיע תקציב הגמלאות ל-7.7 מיליארד שקל, לעומת 6.1 מיליארד שקל ב–2013. כלומר בחמש השנים האחרונות עלה תקציב הגמלאות ב–30%.

עוד דיווחה קנול־לזרוביץ כי ב–2015–2017 ירדה הקצבה הממוצעת לקצין פורש מ–20 אלף שקל ב–2015 ל–18 אלף שקל בשנת 2017 — ירידה של כ–10%. במסגרת ההסכם בין מערכת הביטחון לצה"ל מסוף 2015 (הסכם "כחלון־יעלון") הוסכם שהקצבה הממוצעת לפורש תופחת ל–12 אלף שקל ב–2025.

כמו כן נמסר לוועדה כי ב–2017 פרשו מצה"ל 875 קצינים ו–512 נגדים. הגיל הממוצע של הקצינים הפורשים אשתקד היה 45 וגילם הממוצע של הנגידים היה 47. ב–2019 צפויה פרישתם של 800 קצינים ו-300 נגדים.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "בביקורת מדגמית שביצע אגף החשב הכללי על רכיבי השכר בצה"ל נבדקו 22 רכיבי שכר, מתוך רכיבים רבים שקיימים. לגבי שליש מהרכיבים שנבדקו נתקלה האגף במגבלה בביקורת. המונח מגבלה בביקורת מתייחס למצב בו למבקר אין יכולת לתת חוות דעת בדבר הרכיב הנבדק, עקב שיתוף פעולה חלקי של המבוקר, אי־קיום אסמכתאות בנושא הנבדק וכדומה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker