משרד הביטחון לא גיבש עמדה בעניין ההמלצה להכניס את טיסנקרופ לרשימה השחורה

משרד הכלכלה המליץ להעביר את טיסנקרופ, שעומדת במרכז תיק 3000, לרשימת החברות שלא יכולות להשתתף במכרזי ממשלה ■ מנהל מינהל הרכש במשרד הביטחון: יש חוק בישראל ויש התחייבות של החברה ■ ב-2017 צבר ההזמנות של מינהל הרכש מהתעשייה בישראל הגיע ל-43 מיליארד שקל

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צוללות במספנה הגרמנית טיסנקרופ, ב-2013
צוללות במספנה הגרמנית טיסנקרופ, ב-2013צילום: CARSTEN REHDER / AFP

משרד הביטחון טרם גיבש עמדה לגבי המלצת משרד הכלכלה להכניס את טיסנקרופ, יצרנית הצוללות עבור חיל הים, לרשימה השחורה - רשימת חברות שלא יכולות להשתתף במכרזי ממשלה - בגין אי עמידה ביעדי רכש גומלין. סמנכ"ל וראש מינהל הרכש (מנה"ר) במשרד הביטחון, אל"מ (מיל') אבי דדון, אמר בתשובה לשאלה בנושא כי "ההמלצה הגיעה לשולחנו של שר הביטחון והנושא בבדיקה. המשרד לא גיבש עדיין החלטה. עמדתי האישית אינה רלוונטית, יש חוקים בישראל והחברה חתמה על הסכמים כחוק".

טיסנקרופ אינה עומדת בהתחיבויותיה לרכש מהתעשייה הישראלית בגין מכרזי הצוללות שבהם זכתה בשנים האחרונות. על רקע זה המליץ משרד הכלכלה והתעשייה להעביר אותה לרשימה השחורה, מה שימנע ממנה לבצע רכישות בעתיד - ועלול להעיב על מימוש הסכם הצוללות הקיים איתה. החברה עומדת במרכז בדיקת חשדות לשחיתות על ידי המשטרה (תיק 3000).

מינהל הרכש פירסם היום את נתוני רכישותיו מהתעשייה הישראלית ב-2017. מנה''ר רכש בשנה זו מוצרים ושירותים, רובם המכריע מהתעשייה המקומית, בכ-11.2 מיליארד שקל. בתוך כך, עלה ב-15% הרכש בפריפריה לכ-2.9 מיליארד שקל לעומת 2016. מנה''ר הוציא ב-2017 כ-28 אלף הזמנות "כחול לבן". כ-7,000 מכרזים פורסמו ו-3,850 ספקים קיבלו הזמנות ממנה"ר.

"הקטנו דרמטית את הפטור ממכרז לספק יחיד אל מתחת ל-9% מכ-7,000 המכרזים בקטגוריה של ספק יחיד לעומת 11% ב-2016", אמר דדון.  על פי נתוני מנה''ר, 550 ספקים קיבלו פטור ממכרז ב-2017. בחלק מהמקרים מדובר בחברות גדולות כדוגמת רפאל, שלה יכולות יחודיות לייצר טילי ספייק. בנוסף 1,200 ספקים קיבלו הזמנות ללא מכרז כיוון שהיו בבחינת מימוש אופציה לרכישת המשך, או כאלה שהיצרן מחייב להתקשר רק איתם. לדוגמה, יצרן רכב כבד שהסמיך חברה ישראלית בלבד לתת שירות לאותו רכב.

לדברי דדון, 25.6% מסכום ההזמנות בוצע מספקים מאזורי עדיפות לאומית וקו עימות בצפון ובדרום (בסה"כ 700 הזמנות) - זאת לעומת 21.9% ב-2016, גידול של כ-4%. בין היישובים שקיבלו הזמנות ביותר מ-100 מיליון שקל במהלך 2017 נמנים יקנעם-עילית, שדרות,  אשקלון, באר שבע ובראשונה ירושלים וכרמיאל.

ב-2017 הושקעו 3.77 מיליארד שקל ברכש בתחום היבשה; 1.1 מיליארד שקל עבור רכש אוויר וים; 2.3 מיליארד שקל עבור צורכי תקשוב מודיעין; 1.8 מיליארד שקל עבור רכש לוגיסטי רב-זרועי; ו-1.6 מיליארד שקל עבור הרכשת שירותים.

שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר כי הוא "מברך את משרד הביטחון ואת מנהל הרכש על שנה של עשייה, שבה המשכנו לחזק את התעשייה הישראלית. הגידול ברכש 'כחול לבן' בפריפריה הוא הביטוי הטוב ביותר למדיניות שאנחנו מובילים לחיזוק יישובי קו העימות ואזורי עדיפות לאומית. בשנה הקרובה נעמיק עוד יותר את פעילותנו, כדי להביא עוד הזמנות, עוד עובדים ועוד מפעלים ביטחוניים לצפון ולדרום".

דדון אמר כי "המחויבות שלנו לביצוע רכש איכותי ומקצועי, מבוסס על מיצוי מיטבי של תקציב הביטחון. בשנת 2017 הקפדנו על הורדת כמות הפטורים ממכרזים, הגדלנו את כמות המכרזים 'הדינמיים' (מכרז מקוון בזמן אמת) ושיפרנו את כמות ההזמנות מהפריפריה. עוד בשנה זאת, פרויקטים מורכבים יצאו לדרך כשהבולט שבהם הוא מכרז העברת מרכזי התקשוב ממרכז הארץ.

"נוסף על כך, מימשנו תהליכי רכש לרווחת הלוחמים וביצענו את כלל הרכש עבור הפרויקט הלאומי טנק המרכבה, הנמ"ר והאיתן. פעולות הרכש בחו"ל, באמצעות המשלחות, נעשו במיצוי מיטבי של כספי הסיוע ולתועלת התעשייה הישראלית. בעידוד ושיתוף פעולה מצוין שלנו עם החברות הזרות, רכשו חלקן רכש גומלין בארץ, על אף שאין הן מחויבות בחוק. ביעדי 2018, קבענו להמשיך לקדם נושאי רכש תוצרת הארץ והגברת הסיוע ליישובי הפריפריה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker