חילופי השטחים של ליברמן: 15 מיליארד שקל בנזק ישיר, ונזק עקיף גדול פי כמה - תעשייה ומקרו - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חילופי השטחים של ליברמן: 15 מיליארד שקל בנזק ישיר, ונזק עקיף גדול פי כמה

הכלכלן ד"ר רובי נתנזון בדק את המשמעות הכלכלית של תוכנית חילופי השטחים שמציע שר הביטחון, והעלה ממצאים מדאיגים: גריעה של 1.5% מהתמ"ג ו–2.9% מכוח העבודה הישראלי ■ "חשוב שאנשים יבינו את המשמעות האמיתית של ההצעות האלה"

15תגובות
קלנסווה
אייל טואג

רעיון סיפוח ההתנחלויות ספג השבוע מהלומה, לאחר שהבית הלבן הכחיש נמרצות את דבריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בכנס סיעת הליכוד, כאילו מתקיימות שיחות בין ישראל לארה"ב בנושא החלת הריבונות הישראלית בשטחים.

נתניהו, שביקש לרצות את חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) ויואב קיש (ליכוד) שהגישו הצעת חוק בנושא, נאלץ לפרסם הודעה שמסייגת את הכרזתו. הרגולטור בעניין — הבית הלבן — הוריד בשלב זה את הרעיון מהשולחן, עד הפעם הבאה.

סיפוח ההתנחלויות הוא חלק מרעיון שאותו משווק שר הביטחון, אביגדור ליברמן, בתוכניתו ל"חילופי שטחים" — כלומר סיפוח של גושי ההתיישבות העיקריים ביהודה ושומרון תמורת העברת יישובים ערביים בוואדי ערה ובמשולש, על יושביהם, לאחריות הרשות הפלסטינית. הרעיון, שאותו מגלגל ליברמן כבר שנים, לא התרומם עד כה — בין היתר משום שהוא היחיד שמקדם אותו, וכן בגלל שיקולים משפטיים, ביטחוניים וערכיים: מדובר באזרחי ישראל, ורובם מעדיפים להישאר כאלה, בכל הסדר שהוא.

ואולם באווירת הטירלול הקואליציוני ומול גחמותיו של הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, יש מי שחושש שרעיון חילופי השטחים יחלחל ויתקבע לבסוף, בלי שהציבור יידע ויבין במה בדיוק מדובר ומהו המחיר. זאת, בדומה לתגי המחיר המדיניים, הביטחוניים והכלכליים־חברתיים של רעיון סיפוח ההתנחלויות.

אחד המודאגים מהתרחיש הזה הוא הכלכלן ד"ר רובי נתנזון, ראש מרכז מאקרו לכלכלה מדינית — מכון מחקר למדיניות כלכלית־חברתית. נתנזון מזוהה עם מפלגת העבודה, והיה בעבר יועץ להסתדרות ולראשי המפלגה. באחרונה הוא בחן את המשמעות הכלכלית הישירה של חילופי שטחים לכלכלת ישראל. לשם כך מנה נתנזון את מספר התושבים ביישובים אלה, את שווי המבנים בהם ואת תרומתם להכנסות המדינה, ופשוט החסיר את הנתונים מהסיכום הכספי הכללי.

שר הביטחון אביגדור ליברמן
אמיל סלמן

נקודת המוצא של נתנזון היא שבתוכנית כזו, ישראל תעביר לרשות הפלסטינית את כל יישובי המשולש הצפוני (ואדי ערה) והמשולש הדרומי (ערי וכפרי השרון והמרכז). מדובר ביישובים כמו אום אל־פחם, טייבה, טירה, כפר קאסם ובאקה אל־גרביה. מספר התושבים בהם הוא כ–290 אלף איש, שאזרחותם הישראלית תישלל, והם יהיו אזרחים של הרשות הפלסטינית.

היוזמה לא נמצאת על סדר יומה של הממשלה הנוכחית, אבל נתנזון החליט לבדוק את ההשלכות הכלכליות של המהלך — ומצא שהוא יגרע כ–15 מיליארד שקל מהתמ"ג הישראלי, כלומר כ–1.5% מהתוצר. במונחי מועסקים מדובר בהפסד גדול אף יותר, משום שבאותם יישובים גרים 99 אלף שכירים ו–9,000 עצמאיים המהווים יחד כ–2.9% מהמועסקים בישראל.

באילו עובדים מדובר? על פי הבדיקה של נתנזון, שנעשתה לפי נתוני 2015, השכר הממוצע של השכירים ביישובים הערביים המדוברים היה 5,767 שקל בחודש, לעומת שכר ממוצע של 8,428 שקל בסך הכל בישראל באותה שנה. גם השכר הממוצע לעצמאים ביישובים הערביים נמוך — 7,137 שקל בחודש לעומת 9,509 שקל בחודש באוכלוסייה הכללית.

כלומר, המשק הישראלי יאבד עובדים בלתי־מיומנים ועובדים בשכר נמוך — לכאורה פגיעה מינורית, אך בעלת משמעות רחבה של צורך לייבא עובדים זרים או פועלים מהשטחים. הענפים שבהם יורגש במיוחד חסרונם של העובדים הערבים מיישובי המשולש הצפוני והדרומי הם בניין, רכב, סיעוד, חינוך, תחבורה ותעשייה. נתנזון סבור כי מחסור בעובדים יכול להיות בעל השלכות משמעותיות לענפים אלה, ובעיקר לענף הבנייה, הסובל גם כך ממחסור גדול בידיים עובדות במקצועות ה"רטובים" (ברזלנות, טיח, ריצוף וכדומה).

על פי הבדיקה, ענף הבנייה ומקצועות החשמל והמים יאבדו יותר מ–20 אלף עובדים; תחום הרכב, הכולל עובדי מוסכים ונהגים מקצועיים, יאבד כ–25 אלף עובדים; ומשרד החינוך יאבד כ–16 אלף עובדים מיומנים בתחום ההוראה. לעומת זאת, בענפים כמו בנקאות, ביטוח, שירותים עסקיים, מחקר ופיתוח וכדומה, האובדן יהיה שולי.

תרגיל מתמטי כלכלי שמעורר אי־נוחות

הניתוח של נתנזון מעורר אי־נוחות, פרט לכך שהוא מעניק מעין היתכנות למימושה של התוכנית: האי־נוחות קשורה לחשש שהוא מציג מפני אובדן "שואבי מים וחוטבי עצים" של המשק — כאילו מישהו יביא את השיקול הזה בחשבון בבואו לקבל החלטות בנושא.

הנזק הישיר שעליו מדבר נתנזון לכלכלת לישראל במקרה של חילופי שטחים אינו דרמטי: אובדן תוצר של 15 מיליארד שקל הוא משהו שכלכלת ישראל יכולה להסתדר אתו בקלות, ומהלך כזה יביא גם חיסכון מסוים בהוצאות ושיפור במדדים כלכליים מסוימים, כמו התמ"ג לנפש ומדד ג'יני, הבוחן את הפערים בין עשירים לעניים.

סביר להניח שליברמן לא ישנה את דעותיו כדי להימנע מנזק בסכומים כאלה. הנזק האמיתי שעליו יש לדבר הוא השלכות הרוחב של חילופי שטחים — שיכולות להיות יקרות פי כמה, בשל סיטואציה ביטחונית ומשפטית שונה לגמרי.

ד"ר רובי נתנזון
עמוס כשדן

הדרך הנכונה להתייחס לניתוח של נתנזון היא כתרגיל מתמטי להבנת גודלה של כלכלת המגזר הערבי באזורי ואדי ערה והשרון ומשקלה בענפים שונים. במובן זה, מדובר בעבודה די מצומצמת.

ההשפעות האמיתיות יכולות להיות הרבה יותר דרמטיות, ולא רק משפטית, ביטחונית ומדינית. גם ברמה הכלכלית, ההשלכות העקיפות של מהלך כזה עשויות להיות הרבה יותר משמעותיות מאובדן התוצר הישיר.

ב–2012 אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ל–TheMarker כי "בניכוי הערבים והחרדים מצבנו מצוין", והאמירה הזו יכולה לבוא לידי ביטוי בצמצום פערים ועלייה בתוצר לנפש — כי ככה זה כשגורעים בעלי שכר נמוך מהמשוואה. מנגד, ההשלכות של חרם על ישראל, מצב ביטחוני מדורדר, פגיעה בתיירות ובלגיטימציה של ישראל, וירידה בהשקעות זרות ומקומיות יהיו יקרות הרבה יותר מאובדן תוצר של 15 מיליארד שקל.

שאלתי את נתנזון מדוע בחר לבדוק את העלות של אופציה שלא נראית כרגע מעשית. "לא החלטתי שזה יקרה בהכרח, אבל הרעיון של חילופי שטחים נמצא באוויר והניתוח הזה נועד להבהיר מהן התוצאות הכלכליות של מהלך כזה. הניתוח שלי הוא כלכלי בלבד. זו זווית הסתכלות צרה שאינה כוללת היבטים מדיניים וביטחוניים".

נתנזון טוען כי לא ניגש לניתוח הזה מזווית פוליטית, אלא כלכלית נטו: "יש כל מיני רעיונות, כמו סיפוח ההתנחלויות או חילופי שטחים, ויש לרעיונות האלה השלכות כלכליות. תפקידי להצביע עליהן".

באשר להיתכנות הנמוכה של הרעיונות הללו, נתנזון נשמע רגוע פחות: "יש בממשלה כיום אווירה של לעשות מהלכים מחוץ לקופסה. כמו למשל, סיפוח. בכל פעם שיש אירוע ביטחוני שמקורו בערביי ישראל, הרעיון של חילופי שטחים עולה שוב. מה שחשוב זה שאנשים יבינו את כל המשמעויות של הצעות כמו סיפוח או חילופי שטחים, כי להערכתי — הם לא מבינים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#