התנחלויות ומרכז השלטון המקומי מתנגדים למפת העדיפות הלאומית - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התנחלויות ומרכז השלטון המקומי מתנגדים למפת העדיפות הלאומית

לראשונה אמורה השנה המפה לכלול יישובי "פריפריה חברתית", אך ההצבעה נדחתה לשבוע הבא בשל התנגדות של שרים ושל ראשי רשויות

8תגובות
ההתנחלות אפרתה בדרום הר חברון
אוליבייה פיטוסי

הממשלה היתה אמורה להצביע אתמול (א') על מפת אזורי העדיפות הלאומית החדשה שהוכנה במשרד ראש הממשלה, אלא שלבסוף הנושא כלל לא עלה להצבעה בעקבות התנגדות של כמה שרים ולחצים שהפעילו ראשי רשויות מקומיות. המתנגדים מבקשים לשנות את הקריטריונים שמגדירים את המפה, במטרה להכניס לתוכה יישובים נוספים.

כך למשל, אחד הקריטריונים להכללת יישובים במפה הוא הסמיכות שלהם לגבול עם לבנון. שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט (כולנו), דרש להגדיל את סף המרחק הדרוש מהגבול כך שיכלול 13 יישובים נוספים. השר להגנת הסביבה, זאב אלקין (ליכוד), הביע התנגדות להחלטה להוצאת יישובים משטחי יהודה ושומרון ממפת העדיפות בשל קרבתם למרכז הארץ - קרבה שלא מאפשרת להגדיר אותם כפריפריה גאוגרפית.

ההתנגדות העיקרית למפת העדיפות הלאומית מבחינת הרשויות המקומיות מגיעה מרשויות בתחומי יהודה ושומרון, ובייחוד מאריאל ומהמועצה המקומית דרום הר-חברון. במועצה האזורית מטה בנימין בוחנים את המפה בניסיון להבין אילו יישובים בתחומה לא ייכללו בה.

בניגוד לעבר, ההצעה העדכנית כוללת שתי מפות של אזורי עדיפות לאומית - מפה שמתבססת על קריטריונים גאוגרפיים ומפה שמתבססת על קריטריונים חברתיים. המפה הגאוגרפית בוחנת יישובים על פי קרבה לגבולות המדינה, רמת איום ביטחוני על היישוב ושנות קיומם. המפה החברתית נועדה לפתור מצב שבו יישובים חלשים שלא שוכנים בפריפריה הגאוגרפית לא זוכים לעדיפות.

אריאל אמנם נכללת במפת העדיפות הלאומית הגאוגרפית, אבל הפרמטרים הכלכליים-חברתיים שלה לא הספיקו כדי להכליל אותה במפת העדיפות הלאומית החברתית. היישוב סנסנה במועצה האזורית דרום הר-חברון נכלל בעבר בסיווגי הלמ"ס במפתח באר שבע, ובשל כך זכה להיכלל במפת הפריפריה הגאוגרפית, אלא שנכון להיום הוא משתייך לנפת יהודה ושומרון ועל כן לא זוכה יותר להיכלל במפה הזאת. 2018 היא שנת בחירות מקומיות וראשי הרשויות לא יכולים להרשות לעצמם להיפלט מהמפות המדוברות.

"מדובר על סדרה של יישובים שהיו בתוך מפת העדיפות הלאומית ועכשיו נמצאים מחוץ לה, כמו סנסנה", אומר יוחאי דמרי, ראש המועצה האזורית הר-חברון. "פנינו לחברי כנסת וביקשנו מיוזמי המפה שיעבדו על הנושא".

שר החקלאות, אורי אריאל (הבית היהודי), התייחס גם הוא לנושא: "צריך לזכור שאין במפת אזורי העדיפות ענין תקציבי נפרד– ההתנהלות בהתאם למפת העדיפות מגיעה מהתקציבים הקיימים של משרדי הממשלה. אבל צריך לזכור שלישובים  שנשארו בחוץ ורוצים להיכנס יש יותר הוצאות בטחוניות ואני ודאי רוצה לעזור להם יותר. אני תומך גם בישובים שבצפון וגם בישובים שבמרכז", אמר על כך שר החקלאות אורי אריאל.

מרכז השלטון המקומי הביע גם הוא התנגדות למפה שהובאה בפני הממשלה, מכיוון שהיא יוצרת העדפה ליישובים שמאוגדים באשכולות אזוריים. בשנים האחרונות מעודד משרד הפנים התאגדויות של רשויות מקומיות סמוכות, במטרה לייצר שיתופי פעולה על בסיס קרבה גאוגרפית ולא על בסיס צורת התיישבות.

"אנו מתנגדים להצעה כפי שהובאה לאור העובדה שבמסווה של אזור עדיפות לאומי מייצרים פה העדפה לאשכולות שהוקמו במשרד הפנים וממדרים את כל היישובים שלא מתאגדים", אמר חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי. "עיקרון ההתאגדות באשכולות היה וולנטרי. אי אפשר לייצר עכשיו מנוף לחץ שאומר שאם הרשויות לא בפנים - הן מקבלות פחות תקציבים. אנו מתנגדים לזה לחלוטין. אזור עדיפות לאומי ייקבע ביישובים ולא באשכולות".

כמעט 3 מיליון ישראלים באזורי העדיפות החברתית

מפת אזורי העדיפות הלאומית לא מחייבת את המשרדים הממשלתיים. כך למשל, רשות המסים מעניקה הטבות לחברות בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון ולא לפי המפה. גם למשרד התיירות והמשרד לפיתוח הנגב והגליל יש הגדרות משלהם לאזורים מועדפים. עם זאת, המפה משמשת כלי שמאפשר למשרדי הממשלה השונים לממש מדיניות של צמצום פערים באמצעות הטבות או העברות תקציביות.

אחד החידושים במפה המוצעת הוא האפשרות לכלול שכונות חלשות בתוך יישובים מבוססים. מפת העדיפות החברתית נקבעת על בסיס מדד חברתי משולב שכולל מדדים של חוסן פיננסי, מספר ילדים ממוצע במשפחה, שיעורי אבטלה ועוד.

2.22 מיליון ישראלים מתגוררים באזורי העדיפות הלאומית הגאוגרפית - רובם המכריע נכללים באזורים אלו בשל מיקומם הפריפריאלי, אך 140 אלף מתוכם מתגוררים ביישובים שמאוימים ביטחונית, 34 אלף מתגוררים ביישובים סמוכי גדר ו-2,400 איש מתגוררים ביישובים חדשים. 60% מהאזרחים שמתגוררים באזורי עדיפות לאומית גאוגרפית נכללים גם באזורי העדיפות הלאומית החברתית.

2.9 מיליון ישראלים מתגוררים באזורי העדיפות הלאומית החברתית, שממחישים את הפערים בין יישובים בעלי רוב יהודי לבין יישובים ערבים. 71% מיישובי המיעוטים בישראל כלולים במפת העדיפות החברתית, לעומת 18% מהיישובים היהודים. המפה נועדה לכך שמשרד החינוך, למשל, יוכל להבחין בין יישובים פריפריאליים חזקים לבין יישובים פריפריאליים חלשים יותר ולתעדף את האחרונים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#