"בעוד 20 שנה הכנרת תהיה אגם בוצי; זוכי מחיר למשתכן יישארו בלי מים" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בעוד 20 שנה הכנרת תהיה אגם בוצי; זוכי מחיר למשתכן יישארו בלי מים"

התוכנית האסטרטגית הרב־שנתית למשק המים - בעלות של 7.5 מיליארד שקל, כוללת צעדי חירום מינוריים לצמצום הצריכה, קידוחי מים חדשים והקמת מתקני התפלה ■ בעקבות מחאה נגד הקמת מתקן התפלה, צופים בענף מחסור במים כבר בשנה הבאה

91תגובות
כינרת בלי מים
ירון קמינסקי

רשות המים וחברת מקורות גיבשו תוכנית חירום אסטרטגית למשק המים, שנועדה להבטיח אספקה סדירה לבתים ולחקלאות. העלות: 7.5 מיליארד שקל עד 2050. התוכנית מבוססת על ניתוח שנעשה ברשות המים, שלפיו אף אם השנה הקרובה תהיה גשומה ולא תוכרז כשנת בצורת חמישית ברציפות — המשק עדיין יהיה במשבר, ומלאי המים לא יחזור למצבו לפני עשור, עם כינרת שופעת ומאגרי מי תהום מלאים.

לדברי מקורב להכנת התוכנית, "הכינרת לא תחזור לקדמותה, וייתכן שבעוד 20 שנה היא לא תהיה, ומה שאנחנו מכירים כיום ייהפך לאגם בוצי". מקורות בענף חוששים גם מבעיות בטווח הקרוב: "כבר בשנה הבאה האכלוס של שכונה בהרצליה ששר האוצר, משה כחלון, בונה במסגרת מחיר למשתכן ו–1,000 איש מחכים כדי להיכנס אליה, עשוי להתעכב — מכיוון שלא יהיה מאיפה להביא מים לתושבים".

חשש קונקרטי לא פחות קיים לגבי הגליל המערבי, שם תושבים מעכבים תוכנית להקמת מתקן התפלה. לדברי המקורות, "אנחנו יכולים להגיע כבר בשנה הבאה למצב שבו בחלק מהברזים באזורים מסוימים לא יהיו מים, בעיקר בגליל המערבי. אספקת מים לבתים בגבעתיים, למשל, צפויה עדיין להיות תקינה, אם כי גבולית".

בעיית המים הקשה דווקא באזור הגליל נובעת מכך שהאזור התבסס על צריכה של מים ממקורות טבעיים, הנמצאים כעת במחסור, וספק אם המצב ישתנה באופן ניכר בעתיד, לנוכח ההתחממות הגלובלית. במשק המים אומרים כי עקב הבצורת, אי־אפשר יותר לשאוב מים טבעיים.

7.5 מיליארד שקל עד 2050

עיקר ההשקעה: בקידוחים

תוכנית החירום האסטרטגית, שגובשה במשך חודש וחצי, מתייחסת לטווח הזמן הבינוני והרחוק, ומתמקדת בארבעה תחומים: קידוחים חדשים לשאיבה מאקוויפרים (שכבות תת־קרקעיות של סלע נקבובי וחדיר המכילות מי תהום), הקמת מתקני התפלה חדשים, הזרמת מים לכינרת המתייבשת וצמצום צריכת המים בחקלאות ובמשקי בית.

לפי התוכנית, ההשקעה הממשלתית המתוכננת תהיה 7.5 מיליארד שקל, ותניב תוספת של 1–1.3 מיליון מטר קוב מים. השקעות נוספות יהיו של משקיעים פרטיים, שיקימו לפי התוכנית שלושה מתקני התפלה — בגליל המערבי, בשורק ובעמק חפר. עלות החיבור של כל מתקן התפלה למערכת הארצית נאמדת בכ–350 מיליון שקל. חלופה להקמת אחד המתקנים תהיה הרחבת מתקני ההתפלה הקיימים.

עוד לפי התוכנית, עיקר ההשקעה תהיה בקידוחי מים חדשים ובתחזוקת קידוחים ישנים שאפשר לתפעל עד 2050. מדובר בכ–500 קידוחים סך הכל, 300 מהם יבוצעו עד 2030 ו–200 עד 2050. העלות המצטברת שלהם תגיע לכ–4 מיליארד שקל. ההשקעה המוצעת לשנתיים הקרובות צפויה להיות 206 מיליון שקל.

השקעה ניכרת נוספת תהיה בהתאמת מערכת ההולכה הארצית לקליטת המים ממתקני ההתפלה החדשים או מהמתקנים המוגדלים. עלות ההשקעה הזאת צפויה להגיע ב–2020–2025 ל–1.7 מיליארד שקל.

הכינרת
גיל אליהו

מיליארד שקל בשנתיים הקרובות

העלות של ביצוע תוכנית החירום בשנתיים הבאות היא כמיליארד שקל. מתוכם 780 מיליון שקל יושקעו בטיפול בצנרת ההולכה, שיפור ניצול מי הקולחים (מי ביוב מטוהרים שמשמשים לחקלאות) ולקידוחים; 55 מיליון שקל יועברו כפיצוי לחקלאים עקב שינויי מדיניות; 40 מיליון שקל יושקעו בפרסום, הסברה וחלוקת אמצעי חיסכון לבתים; ו–25 מיליון שקל יינתנו כפיצוי לצמצום שימוש במים במקומות ציבוריים (ייבוש של גינות ציבוריות).

כיום מנוצלים כ–85% ממי הקולחים בישראל, כך ש–25 מיליון שקל יושקעו בשנתיים הבאות בניצול מוגבר שלהם. ניצול מלא שלהם יוסיף 70 מיליון קוב מים לישראל — המשולים לחצי מהתפוקה של מתקן התפלה אחד.

ב–2018–2019 יוקצה סכום של כ–150 מיליון שקל לרכישת מים מותפלים ממתקנים קיימים, שלא עבדו באחרונה בתפוקה מלאה. עלות הסעיף בתוכנית שעוסק בהעברת מים לכינרת בפרט ולצפון בכלל מהדרום היא כ–700 מיליון שקל עד 2025, כשבשנתיים הקרובות תסתכם השקעה זאת ב–360 מיליון שקל.

היעדים לטווח הארוך, שהמועד ההשלמה של רובם הוא 2023–2025 — לא כולל הקידוחים, שיושלמו לפי התוכנית עד 2050 — יעלו כ–6.5 מיליארד שקל. כך, העלות הכוללת של תוכנית משק המים מגיעה לכ–7.5 מיליארד שקל.

הכינרת
ירון קמינסקי

החשש: תקלה במתקני ההתפלה

מקור מתחום המים אמר אתמול ל–TheMarker כי "מצב האקוויפרים — שהם מקור מי השתייה במשק — מזכיר את מצבו של ים המלח. הם מתכלים, כמעט לא קיימים, מומלחים וכנראה שלא יחזרו לקדמותם".

משקי הבית בישראל מבססים את רוב צריכת המים שלהם על מים מותפלים. בעלי מקצוע בתחום חוששים מתקלה שתפגע באספקת המים ממתקני ההתפלה. הם סבורים כי המשק חייב להיערך באמצעות קידוח בארות למצב שבו אחד המתקנים יושבת עקב תקלה, מה שיוביל לירידה בלחץ המים במשקי הבית.

מקורות בענף ציינו כי "לא משנה אם השנה תוכרז כשנת בצורת או לא, הממשלה צריכה לגבש תוכנית אסטרטגית שתגדיר כמה מים צריך בחמש השנים הבאות וכיצד אפשר להשיג אותם". לדבריהם, צריכת המים בישראל עולה מכיוון שהאוכלוסייה גדלה, ומתברר שהיא ככל הנראה גם שותה יותר בעקבות התחממות המתמשכת במזג האוויר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#